בן גביר וגולן בכניסה לישיבת הממשלה
(צילום: גיל יוחנן)
אחרי שספג לא מעט ביקורת, החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה אושר הבוקר (יום ראשון) בממשלה במתכונת שונה. מדובר באותו החוק שאושר בממשלה הקודמת, רק בנוסח "מרוכך יותר", לטענת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - שעיכב אותו במשך חודשים ארוכים - וכעת זקף אותו לזכותו. עם זאת, מתברר כי שינויי החוק בטלים מול סעיף שלמעשה מאפשר לשופטים להטיל איזוק על פי שיקול דעתם.
עם זאת טרם כניסתו לישיבת הממשלה, הוא המשיך לטעון שהחוק שונה ו"מדויק". "הקואליציה הקודמת דיברה ולא הביאה - אנחנו מביאים חוק מדויק יותר", טען בן גביר כשהוא עומד לצד השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן. בן גביר שוב חזר על הטענה שהחוק הקודם היה עלול להביא ל"תלונות שווא", וגולן שעמדה לצידו הוסיפה: "הבאנו חוק מדויק, חזק וטוב, לא לעומת הפופוליזם של השמאל - אלא חוק שבאמת יבוא לעזור לא רק לנשים בישראל אלא לכלל הציבור. אנחנו גאים ונרגשים".
מי שהתנגד להצעת האיזוק של הממשלה הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שגם ביקר את בן גביר על סוגיית המקור התקציבי. "קיבלת לא מעט כסף, תוקצבת בהרבה מאוד כסף", אמר שר האוצר. השר לביטחון לאומי השיב לו: "זה בכלל לא הצעת חוק שלי, אלא של קודמי. מי שהיה צריך להיות שותף מלא זה משרד המשפטים". יריב לוין התערב ואמר: "לא שידוע לי".
כזכור, לפני כשלושה חודשים, בסוף מושב החורף נפלה בכנסת הצעת החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה של ח"כ גדעון סער ומירב בן ארי, ברוב של 54 מתנגדים מול 53 שהצביעו בעד. בקואליציה העדיפו שלא להפיל את ההצעה, אבל עשו זאת בכל זאת לבקשת בן גביר - שהתחייב להביא תוך חודש את החקיקה הממשלתית בנושא במטרה לעשות בה כמה שינויים ולהפוך אותה ל"מאוזנת יותר".
אלא שההסתייגויות שביקש בן גביר להוסיף לחוק לפיהן אזיק אלקטרוני יוצמד רק לאדם שהורשע לפחות פעם אחת בעבר, ושעבר הערכת מסוכנות זכו לביקורת משמעותית, זכו לביקורת מגורמי מקצוע בתחום, בטענה שהם ירוקנו את החוק מתוכן – ויפגעו ביכולתו להגן על נשים שנמצאות בסכנה, מאחר שבמקרים רבים לא קיימת הרשעה קודמת. גם שר הרווחה, יעקב מרגי התנגד להצעה המדוברת, ובריאיון באולפן ynet לפני כשבועיים אמר כי "הסייגים ששם השר בן גביר מעקרים חלק גדול מהרציונל של החוק".
כאמור, בעקבות הביקורת רוככו חלק גדול מהסייגים, והחוק עלה היום בממשלה במתכונת מרוככת יותר כדי להכיל עליו דין רציפות. על פי המתכונת המוצעת יהיה ניתן להשתמש באזיק אלקטרוני במקרים שבהם קיימת הרשעה קודמת בעבירה של אלימות במשפחה, כתב אישום על עבירה מסוג זה, הפרת צו הגנה קודם או במידה והתקבלה הערכת מסוכנות למי שמתבקש כלפיו צו הגנה. אולם הנקודה החשובה ביותר היא שהנוסח הקיים יאפשר לבית המשפט להכיל את הצו, גם בהיעדרם של התנאים, במקרים חריגים שבהם בית המשפט יעריך שקיימת סכנה.
"ההחלטה שהתקבלה הבוקר בוועדת השרים לענייני חקיקה היא הישג ענק במאבק הנחוש שלנו בחודשים האחרונים", אמרה הדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים. "הנוסח אמנם אינו מושלם, ויש בו סעיפים שמגבילים אותו, כמו הגבלה למספר נמוך של צמידים, אך הוא מאפשר סוף סוף הגנה אמיתית לנשים. השר בן גביר הכניס סעיף חשוב שיאפשר לשופט לקבל החלטות על פי שיקול הדעת האישי שלו, מה שיבטיח כי גם במקרים שאינם עומדים בתנאים, אך נשקפת סכנה, לנשים יהיה כלי שיגן עליהן.
"אנחנו נמשיך לעמוד על המשמר יחד עם שאר ארגוני הנשים, נגיע לכל הדיונים בכנסת ונבטיח שלא תהיה יותר גרירת רגליים בקידום החוק שכבר היה יכול להציל חיים של נשים החיות תחת אלימות, ושלא יכנסו שינויים שימצמצו את האפקטיביות של החוק במתן הגנה מקסימלית לנשים. אין לנו זמן לבזבז. אפשר למנוע את הרצח הבא".
יו"ר נעמת, חגית פאר, בירכה על אישום החוק, אך ביקרה את הסחבת לה גרם בן גביר: "הוא בזבז זמן יקר והוביל לסחבת של חודשים ארוכים בחקיקה שהיא בבחינת פיקוח נפשות. אחרי שלקח את ההצעה המקורית לסיבוב, ורק בעקבות לחץ ציבורי, הוא ככל הנראה חזר בו ועשה כמה שינויים שיקשו על חייהן של נשים שסובלות מאלימות ביחס להצעה המקורית שעברה בכנסת הקודמת. לא פשוט יותר היה להחיל דין רציפות על ההצעה המקורית כבר לפני חודשים ארוכים?".
מורן זר קצנשטיין, מייסדת ארגון 'בונות אלטרנטיבה', בירכה גם היא על אישור החוק בממשלה: "אנו מברכות על אישור הנוסח שעבר היום בישיבת הממשלה, לפיו לא צריך לחכות עד הרצח הראשון כדי להורות על איזוק אלקטרוני. לצד זאת, חשוב להדגיש כי לפנינו עוד עבודה רבה בהפיכת המרחב הציבורי לבטוח עבור נשים. בימים אלה ההצבעה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים נדחתה בחודש, וחייהן של מאות נשים עברו למצב המתנה כאשר משפטי אונס ומתן צווי הרחקה לבני זוג אלימים נדחו גם הם. חיי נשים אינם הפקר ולפנינו עוד דרך ארוכה".
מטרתו של החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה היא לאפשר פיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני במקרים שבהם ישנו סיכון מוגבר לנשים או לילדים ולמנוע מצב של איום על חייהם וצורך להכניסם למקלט כהגנה מפני הגבר התוקף. כבר קרוב לעשור שהחוק הזה, שיש בכוחו להציל חיים, נדחק ונדחה בין ממשלות. הוא עבר בקריאה ראשונה בימיה האחרונים של הממשלה הקודמת, שלא הספיקה לסיימו.
העלות הכרוכה ביישום הצעת החוק, לרבות מכסת אמצעי הפיקוח האלקטרוני, עומדת על 39 מיליון שקלים בשנה עד שנת 2027, דהיינו בסך הכול 195 מיליון שקל. כדי לממן את ההחלטה התבקשו שורה של משרדי ממשלה לשאת בעלויות, למרות שבינם לבין סוגיית האיזוק האלקטרוני אין שום קשר. משרד התרבות והספורט בראשות מיקי זוהר ביקש להסיר את תמיכתו התקציבית ובקשתו התקבלה.
בעוד המשרד לביטחון לאומי יקצה לעניין 15 מיליון שקל בשנה, משרדי המדע, הבריאות, החוץ, השיכון יידרשו להקצות לטובתו בכל שנה שני מיליון שקל - דהיינו, 10 מיליון שקל בסך הכול לכל התקופה. משרד הכלכלה התבקש להקצות שלושה מיליון שקל בשנה, דהיינו 15 מיליון שקל בסך הכול. משרד רה"מ והמשרד לקידום מעמד האישה יקצו בשנתיים הראשונות 8 מיליון שקל בשנה, ובשלוש השנים הנוספות 11 מיליון שקל – סך הכול 49 מיליון שקל.
ההצעה קובעת גם שמשרד ההתיישבות יעביר 6 מיליון שקל לטובת מימון הצעת החוק, והמשרד לביטחון לאומי יקצה 24 תקנים לטובת יישום התוכנית והמענה המשטרתי הנדרש. משרד הרווחה יקצה שמונה תקנים לטובת מינוי עובדים סוציאליים לביצוע הערכות מסוכנות.
