תומכי חמאס באוניברסיטת ביר זית
הרשויות בתוניסיה הגישו לאחרונה כתבי אישום בגין פעילות טרוריסטית נגד עשרות ממנהיגי תנועת א-נהדה, המזוהה עם תנועת האחים המוסלמים. הצעד הזה משקף סדר עולמי ואזורי חדש שמתהווה בעולם הערבי כולו ומבטא ירידה בעוצמתו של האסלאם הפוליטי באזור וגם במצרים ניכרת מגמה דומה. אחרי נפילת משטרו של חוסני מובארכ ב-2011 נבחרו נציגי האחים המוסלמים, אולם ב-2013 החליטו הרשויות במצרים להוציא את התנועה מחוץ לחוק, וקבעו כי מדובר בארגון טרור. רוב מנהיגיה נעצרו, בהם המדריך הכללי של התנועה מוחמד בדיע והנשיא מוחמד מורסי.
גם ממשלות סעודיה ואיחוד האמירויות הגדירו את תנועת האחים המוסלמים כארגון טרור ב-2014. במרוקו, לעומת זאת, סולקו האחים המוסלמים מהשלטון באותה הדרך שבה זכו בו – הם הפסידו בבחירות ב-2021. הם איבדו את אמונו של העם המרוקאי וזכו ב-12 מושבים בפרלמנט בלבד – ירידה חדה של 113 מושבים לעומת הישגם בבחירות ב-2016.
פרשנים פוליטיים רבים מציינים שברחבי העולם הערבי ניכרת דעיכה של תנועת האחים המוסלמים מאחר שהיא לא הצליחה לעמוד בציפיות ולתת מענה אמיתי לצורכיהם של האזרחים, שקיוו לחלופה לכוחות ולמפלגות ששלטו בעולם הערבי החל משנות ה-50 של המאה ה-20.
למרות הדעיכה של התנועה בעולם הערבי, דווקא בפלסטין היא צוברת תאוצה. על כך מעידות תוצאות הבחירות לאגודות הסטודנטים בשטחים, וזה גם המצב לפי סקרי דעת קהל שעורכים מרכזי סקרים פלסטיניים באופן תדיר. הגרסה הפלסטינית של האחים המוסלמים, חמאס, מתחזקת אף שהיא לא מצליחה להיפטר מפגמיה של התנועה בכללותה. מומחים לאסלאם פוליטי מבקרים את התנועה על כך שאין לה תודעה מדינית ויכולת לנהל מדיניות, ושהיא מערבבת את האידיאולוגיה הדתית במדיניות. אחרים מוסיפים שחמאס, על פי רעיונות תנועת האחים, חינכה דורות של תומכים כי על השלטון יש להשתלט, ומרגע האחיזה בהגה אין לקדם עקרונות של שותפות עם כוחות אחרים.
היבט חינוכי ואידיאולוגי זה, שניכר בהתנהלות האחים המוסלמים בפלסטין וגם בתוניסיה, מספק הוכחה לכך שעמדות התנועה והערכים שהיא מקדמת אינם יכולים ליצור חברה יציבה. היא גם לא יכולה ליצור מבנים פוליטיים יציבים ואינה יכולה לאפשר לממשלות לתת מענה לצרכיו הבסיסיים של העם.
ראזי חאמד, שהיה ממנהיגי חמאס ואחד הכותבים הבולטים בתנועה, פרסם מאמר בנושא ב-7 בספטמבר 2017, והודה בנטען לעיל. לדבריו, חמאס לא הצליחה להיפטר מהפגמים הללו, אף שהיא פועלת כבר 30 שנה. חאמד הסביר שחמאס נכשלה בהובלת הפרויקט הלאומי, בין היתר בכך שלא הציעה חלופה מדינית לתוכנית אוסלו. היא גם לא שימשה דוגמה שלטונית טובה. חמור מכך: לא עלה בידה לפתח ולהעביר את המבנה האידיאולוגי, המדיני והחברתי שלה מהמסגרת הארגונית למסגרת הלאומית-ארצית הרחבה.
יש שלוש סיבות לכך שדווקא בפלסטין מצליחים האחים המוסלמים – בגישת חמאס – לשמור על כוחם. הראשונה קשורה בהתנגדות הפלסטינית וברצונו העז של העם המוכה לטעום ניצחון. כישלון הניסיון להשיג פשרה מדינית היה הרי לעובדה, ולכן היעדר הדגל הזה בחמאס לא מהווה בעיה אקוטית.
שנית, בקרב העם הפלסטיני ישנה עמדה רחבה ובולטת שלפיה כל פלסטין – מהים ועד הנהר – היא ארצם, ואסור לוותר מראש על חלקים ממנה, עמדה שבמידה רבה משתקפת בתפיסות האידיאולוגיות של חמאס.
אחמד עיסא שלישית, ולא פחות חשוב: חמאס לא כל כך חזקה כפי שפתח חלשה. תנועת פתח לא הצליחה להציע לעם הפלסטיני מודל שלטוני אטרקטיבי.
ההשלכות עבור העם הפלסטיני אינן טובות. נראה שהתחזקותה של חמאס מבוססת על רגשות יותר מאשר על מחשבה ובינה. חמאס לא עשתה את בדק הבית הנחוץ שחאמד תיאר במאמרו. חשוב מכך, היא ממשיכה לטפח דורות שאינם רואים בקבוצות פלסטיניות אחרות שותפות מלאות. חמאס חייבת לעשות חשבון נפש, ולמעשה גם פתח. גם בשל כל מה שנכתב כאן וגם כי נקעה נפשם של הפלסטינים: בסקר האחרון בגדה ובעזה עלה ש-40% מהתושבים חושבים שלא חמאס ולא פתח ראויות להנהיג את העם הפלסטיני.
- אחמד עיסא היה בכיר במנגנון הביטחון הפלסטיני וראש המכון הפלסטיני למחקרי ביטחון לאומי. המאמר המלא פורסם על ידי סוכנות הידיעות הפלסטינית מען. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט "אופק", המשותף למכון ון ליר, הפורום לחשיבה אזורית ומרכז אעלאם. תרגום מערבית: עמיר טאובר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
