ההכרזה של הסנגוריה הציבורית, הרומזת על כך שתסרב לייצג את מחבלי חמאס שביצעו את טבח 7 באוקטובר, מצביעה על אי הבנה של חשיבות תפקידה דווקא בימים של סחף בדעת הקהל. לסנגוריה כגוף (בניגוד לעורכי הדין שהיא ממנה, ראו להלן) אין זכות לסרב לייצג נאשמים, מתועבים ככל שיהיו.
עם הקמת הסנגוריה הציבורית הסביר שר המשפטים דוד ליבאי כי היא מבקשת "ליתן משקל יתר וממשות יתר לכלל שהכול שווים בפני החוק". באתר הסנגוריה הציבורית נכתב כי יש לה "תפקיד חוקתי ראשון במעלה בשמירה על קיומו של ההליך ההוגן בתחום המשפט הפלילי. הזכות לייצוג בכלל ולייצוג הולם בפרט, (מהווה) ערובה מרכזית לעשיית צדק".
לאורך השנים סיפקה הסנגוריה הציבורית הגנה למאות אלפי נאשמים וחשודים, כולל כאלה שביצעו מעשים אכזריים ומתועבים ביותר, כמו אנסי ילדות, רוצחים ומבצעי לינץ' בחפים מפשע. סנגור לא אמור לשפוט את מעשי האדם שהוא מייצג. לשם כך קיימים בתי משפט. תפקידו הוא לייצג באופן מיטבי אדם - כל אדם, ובכלל זה חיות אדם - בפני בית המשפט. זוהי מהות תפקידו, ועורך דין שאינו מבין זאת לא ראוי לשמש סנגור.
עם זאת, לכל סנגור – גם סנגור ציבורי - יש את הזכות לסרב לייצג אדם ולא ניתן לחייבו לעשות כן בניגוד לרצונו. אבל שונה מצבו מזה של הסנגוריה הציבורית כמוסד ממשלתי. היא לא יכולה לבחור את "לקוחותיה", כי בכך מתרוקנת הזכות לייצוג מתוכן. בית המשפט העליון נתן לרעיון זה ביטוי כשכתב שהקמת הסנגוריה הציבורית ביטאה "שאיפה להבטיח לכל חשוד, עצור, נאשם או נידון, שחירותו צפויה להיפגע, הליך פלילי ראוי והוגן".
מקרב ראשי הסנגוריה הציבורית מונו לאורך השנים כמה שופטים מצוינים. מתוך היכרות עם חלקם אני יודע שלו הובא בפניהם נאשם מקרב מחבלי 7 באוקטובר, איש מהם לא היה מהסס לרגע לפני שהיה ממנה סנגור ציבורי להגנת הטרוריסט. סירוב ממוסד לכך משקף תחילתו של מדרון מסוכן. אין לקבל עמדה שלפיה יש אנשים שאינם זכאים למשפט הוגן ולהגנה משפטית כי מעשיהם כה בזויים ומרושעים גם לפני שבית משפט קבע זאת.
אפשר ליישב בין החובה של הסנגוריה הציבורית כמוסד להעניק ייצוג משפטי לבין הזכות של הסנגורים הממונים על ידה לסרב. כמוסד, ראוי שהיא תחזור בה מהודעתה ותכריז שכל אדם ראוי לייצוג. עם זאת, ככל שלא תמצא בין שורותיה סנגור שמוכן לייצג את מחבלי 7 באוקטובר, היא תוכל לבקש מבתי המשפט לפטור אותה ממילוי חובתה מאחר שאין לה סמכות לכפות על עורך דין לייצג אדם בניגוד לרצונו.
עו"ד אריאל עטריבמקרה כזה, ככל שהמחבלים לא ידאגו לייצוג מטעמם, תצטרך המדינה למצוא פתרון אחר להבטיח את זכותם. איך? הנה אפשרות: במשך השנים שבהן שימשתי פרקליט צבאי הופעתי מול סנגורים מיהודה ושומרון שהגנו על מחבלים. בימים כתקנם הם לא מורשים להופיע בישראל, אך במקרה הנוכחי הפתרון עשוי להימצא במתן היתר נקודתי עבורם.
הסיבה לכך שעלינו להבטיח למחבלי חמאס משפט הוגן אינה קשורה בהם אלא בנו. גם אם כשהם מתבוננים במראה נשקפות ממנה דמויות של מפלצות, עלינו להבטיח שכשאנו נתבונן במראה, בעתיד, נראה שאנחנו לא השתנינו גם לאחר שעמדנו מול הרוע בהתגלמותו.
- אריאל עטרי הוא עורך דין פלילי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
