"סירובה של ישראל לספק נשק לאוקראינה, לרבות נשק הגנתי, יחד עם אי הצטרפותה לסנקציות נגד רוסיה ותגובות 'מאופקות' של בכירים ישראלים לאירועי המלחמה - כל אלה נתפסו כ'בגידה' ועוררו אכזבה עמוקה בציבור האוקראיני", כך כתב שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, במברק מסווג שנשלח למשרד החוץ בירושלים ועיקריו הגיעו ל-ynet וידיעות אחרונות.
"בכל שנות העצמאות האוקראינית, ישראל נתפסה כמודל לחיקוי, כמדינה שמצליחה להגן על עצמה ולהגיע להישגים על אף האיומים הביטחוניים הכבדים והסביבה העוינת", נכתב. "מגמה זו אף התחזקה אחרי מהפכת 2014 וסיפוח קרים ע"י רוסיה. לא פלא שהציפיות מישראל, אחרי פרוץ המלחמה ב-24 לפברואר, היו גבוהות יותר. גודל האכזבה – כגודל הציפייה.
"סירובה של ישראל לספק נשק לאוקראינה לרבות נשק הגנתי, אי הצטרפותה לסנקציות נגד רוסיה, ותגובות 'מאופקות', בראיית האוקראינים, של בכירים ישראלים לאירועי המלחמה - כל אלה נתפסו כ'בגידה' ועוררו אכזבה עמוקה בציבור האוקראיני, לרבות תומכיה הנלהבים ביותר של ישראל, גם מקרב אנשי הקהילה היהודית". ה"דובדבן שבקצפת", לטענת ברודסקי, "הייתה החלטת משרד הפנים הישראלי להגביל את כניסת הפליטים האוקראיניים ולהקשות על הגעתם של אזרחי אוקראינה לישראל – דווקא בזמן שמרבית מדינות המערב פתחו את שעריהם בפני הפליטים מאוקראינה".
ברודסקי כתב כי מול האשמות חריפות אלה, הסיוע ההומניטרי המאסיבי שהחל להגיע מישראל לאוקראינה כבר בתחילת המלחמה, הצליח במידה מסוימת לבלום את הסחף, אך לא מנע את המשך הביקורת מצד בכירי הממשל האוקראיני. עם הזמן, טען השגריר, הודות לפרסומים על היקפי הסיוע הישראלי ובזכות מאמצי ההסברה שלנו, החלו במרחב הציבורי האוקראיני להישמע עמדות מאוזנות יותר, הקוראות לגלות הבנה למצב הביטחוני הרגיש של ישראל ולהודות על הסיוע ההומניטרי הנרחב.
השגריר מציין עוד כי בשבועות האחרונים, בהמשך לפרסומים בתקשורת אודות הסיוע הישראלי כנגד המל"טים האיראניים, ניכר שינוי הטון כלפי ישראל: "הנשיא זלנסקי ובכירים אחרים מדברים על 'תחילת השת"פ הביטחוני עם ישראל' ועל 'האווירה החיובית יותר' ביחסים בין המדינות". עדיין קשה לדעת אם מדובר בשינוי מגמה או ב"הפסקת אש" במתקפה התקשורתית של בכירים אוקראינים על ישראל.
ברודסקי טען במסמך שכתב כי על אף הביקורת, ישראל עדיין נתפסת באוקראינה כמודל לחיקוי. "הנשיא זלנסקי חזר לא פעם על האמירה כי אוקראינה תצטרך להפוך ל'ישראל הגדולה'. בכירים נוספים ופרשנים רבים מדברים על כך שאוקראינה חייבת להטמיע את הניסיון הישראלי בכל התחומים, בדגש על הביטחון, מערכת הבריאות ומערכת החינוך".
ברודסקי ניתח גם את המגמות בתקשורת האוקראינית בשיח על ישראל ותיאר אותן כ"מעורבות", עם נטייה קלה לצד החיובי. הנרטיבים החיוביים העיקריים המופיעים בתקשורת, הם המשך משלוחי הסיוע ההומניטרי, קליטת חיילים פצועים וילדים עם מחלות אונקולוגיות. כמו כן, לא פעם נשמעו בתקשורת האוקראינית ההסברים על המצב הביטחוני העדין של ישראל ותלותה בקשרים עם רוסיה, על חשיבות הניסיון הישראלי בשיקום אוקראינה אחרי המלחמה והסיוע נגד הנשק האיראני שבידי הרוסים.
לצד זה, ההתבטאויות הביקורתיות של בכירים אוקראינים זוכים אף הם לסיקור תקשורתי נרחב. הנרטיבים השליליים העיקריים הם ההימנעות מהעברת סיוע ביטחוני, עקיפת הסנקציות המערביות והנייטרליות של הממשלה מול עמדת העם בישראל. הביקורת על הפער בין עמדת הממשלה לעמדת הציבור נשמעת לעיתים קרובות מפי גורמי הממשל האוקראיני, כולל במפגשים עם ראשי הארגונים היהודיים ודמויות ישראליות בולטות.
לאחרונה נערכו מספר מפגשים כאלה במטרה להפעיל לחץ על ישראל הרשמית. הנשיא זלנסקי נפגש לאחרונה עם חברי מועצת הנגידים של קרן "באבי יאר" בראשות נתן שרנסקי ודמויות בולטות נוספות בעולם היהודי, וביקש לפעול להגברת הסיוע הביטחוני מצד ישראל נוכח השימוש בנשק איראני על-ידי הרוסים. שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורניצ'וק תמך בפנייה לארה"ב במטרה "להפעיל לחץ על ישראל בנושא סיוע ביטחוני לאוקראינה ואכיפת סנקציות מערביות על רוסיה".
השגריר ברודסקי ציין עוד, כי באופן כללי, מוביל משטרו של זלנסקי קו נוקשה ואסרטיבי ביחסי החוץ. במהלך המלחמה השמיעו בכירי המשטר האוקראיני ביקורת נגד מדינות רבות. טענות על "ישיבה על הגדר" או העדר סיוע הושמעו בשלבים שונים נגד גרמניה, צרפת, איטליה, גאורגיה, הונגריה, מולדובה ומדינות נוספות. עם זאת, יחסם של זלנסקי ומקורביו (רבים מהם בעלי זיקה לעם היהודי) הוא יחס מיוחד ואמוציונלי מאוד. להערכתם, ישראל הייתה "חייבת" להתגייס לטובת אוקראינה ולו רק בגלל שבראשה עומד נשיא יהודי. כעת, עם הידוק הקשר הצבאי בין רוסיה לאיראן, מאמינים באוקראינה כי ישראל תסייע לאוקראינה במאבק נגד האויב המשותף.
"ככל שירבו הדיווחים על הסיוע הביטחוני של ישראל כנגד האמל"ח האיראני, מצבנו בדעת הקהל האוקראיני ילך וישתפר", חזה ברודסקי במברק. "עם זאת, ההנהגה האוקראינית תמשיך להפעיל לחץ ציבורי על ממשלת ישראל – הן ישירות, והן באמצעות גורמים בינלאומיים וגורמים בקהילה היהודית".
ברודסקי המליץ למטה משרד החוץ על כמה צעדי מדיניות, ביניהם המשך הסיוע ההומניטרי למרות היחס התקשורתי כלפי ירושלים, הגברת הפרופיל הישראלי בכל הקשור להיערכות הבינלאומית לשיקום אוקראינה לאחר המלחמה, וביקורי הזדהות של בכירים ישראלים במדינה.