בינואר האחרון פרסמתי ב"ידיעות אחרונות" רשימה תחת הכותרת "מה מסתירים מאיתנו". בסוף השבוע האחרון קיבלתי את המענה, בעיתון זה, מראיון הפרישה שהעניק לעמיתתי שרית רוזנבלום ראש המכון הביולוגי בנס-ציונה פרופ' שמואל שפירא: "ביולי 2020 היה לנו חיסון ישראלי אפקטיבי ביד. בלמו אותנו". היה זה המשך ישיר מבחינתי לאותו קצה חוט שמסר לי בתחילת השנה גורם יודע דבר, שאמר: "תראה, לא יוכלו לאורך ימים להסתיר את הדברים".
על הדיונים של קבינט הקורונה הוטל איסור פרסום אשר יוסר רק בעוד 30 שנה. סעיף 35 בחוק יסוד הממשלה, שעניינו הטלת חסינות על סודות מדינה, מתייחס לנושאים שבתחום הביטחון והחוץ בלבד – אך אולי הוחלט לכלול בכך את הקורונה, ולהיתלות בטיעון שמקורה מחוץ למדינה. אני, עם זאת, סברתי כי בהיותי נמנה בשל גילי על שורת המתחסנים העומדת "ראשונה במלכות", הנני זכאי לדעת עכשיו – כלומר, כבר עם תחילת מבצע החיסונים דאז – מה מסתירים ממני. בחוסר צניעותי שמתי עצמי לפה למאות אלפים כמוני. שכן, אם לא אז, אז אף פעם לא, אלא אם כן נזכה להדלפה מקדימה.
עוד באותה עת פניתי בכתב למזכיר הממשלה דאז צחי ברוורמן, מי שהכיר את הנושא לעומק יותר מכל אישיות אחרת בממשלה, למעט העומד בראשה דאז בנימין נתניהו. ביקשתי שישיבו לי על שאלות אחדות, כגון מדוע הוטל איסור הפרסום, האם החברות המייצרות את החיסון לקורונה - ובוודאי "פייזר" המובילה שבהן - הציגו תנאים למכירת או אספקת החיסונים שכבר התמקמו בזרועותינו, ועוד כהנה וכהנה שאלות, הנובעות מכך שמגפה זו היא הראשונה בתולדות המאה שלנו בכלל ושל ישראל בפרט.
כולם הללו ושבחו את ראש ממשלתנו הקודם על השגת החיסונים, ואף על פי כן אי אפשר היה אז – ואי אפשר עדיין - להימנע מהשאלה מה הם הדברים שעלינו, אזרחי מדינת ישראל, נאסר לדעתם?
אכן, כולם הללו ושבחו את ראש ממשלתנו הקודם על פעילותו להשגת החיסונים עד כדי הגדרת ישראל כמדינה הראשונה בעולם לעמוד בשער מול המגפה, ואף על פי כן אי אפשר היה אז – ואי אפשר עדיין - להימנע מהשאלה מה הם הדברים שעלינו, אזרחי מדינת ישראל, נאסר לדעתם?
לאחר שהפניתי את שאלותיי למזכיר הממשלה, הנחתי שהוא יסב את תשומת ליבו של ראש הממשלה לאיסור הפרסום הבלתי מובן – אך זו הייתה הפעם הראשונה בעשרות שנות עבודתי שלא נעניתי כלל, אפילו לא על ידי מזכירתו (היעילה ביותר), אפילו לא בנוסח כללי כמו "תודה על קבלת מכתבך".
עובדה היא שישראל הקדימה מדינות גדולות ועשירות ממנה במרוץ אל החיסון. יחד עם זאת, כבר בינואר העליתי את התהייה בנוגע לפיגור לכאורה בהמצאת החיסון של מדעני ישראל, שמאז ומתמיד הוערכו כמובילים בתחומים רבים. והנה, נטל הוסר מעל ליבותינו, עם הגילוי שנחשף כאן: לא רק שלא נרדמנו בשמירה, אלא שהמזרק כבר היה מוכן להינעץ בזרועותינו. ואם כן, למה ומדוע נדחה הכחול לבן והמגן דוד במרכזו לטובת 13 הפסים ו-50 הכוכבים, עם כל החיבה שיש בליבנו לארה"ב.
- שלמה נקדימון הוא היסטוריון ועיתונאי, בעבר יועץ התקשורת של מנחם בגין
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com