תושבי פריז הכריעו שלשום (ראשון) במשאל עם מקומי לאסור על פעילותם של שירותי השכרת קורקינטים חשמליים ברחובות העיר. שיעור ההצבעה היה אמנם נמוך כשרק 103 אלף מתוך כשני מיליון תושבי העיר הצביעו, אך התוצאות היו חד משמעיות - כ-89% מהמצביעים היו בעד הוצאת השירות מהעיר. גורם בכיר באחת מהחברות הגדולות הפועלות בשוק הישראל ביקר את ההחלטה והבהיר כי המצב בתל אביב שונה בתכלית.
החלטת תושבי פריז הפתיעה רבים בתעשיית המיקרו מובילטי בישראל, שהבהירו כי לא תהיה לה השפעה על המתרחש בארץ בכלל ועל תל אביב בפרט. הגורם הבכיר ביקר את האופן שבו התבצע משאל העם והסביר כי הוא נעשה ביום שבו נערך המרתון המקומי בעיר וכי מרבית הנשאלים היו אנשים מבוגרים שלא משתמשים בקורקינטים.
"התוצאות מפריז הן בהחלט אכזבה, כי העיר הזו הייתה מגדלור עבור התעשייה, אבל הן מגיעות בדיוק בניגוד למגמה העולמית של הרחבת תוכניות המרכזים לכלים חשמליים בערים כמו ניו יורק, לונדון וערים מרכזיות נוספות", אמר הגורם הבכיר.
עד היום רבות מחברות הקורקינטים השיתופיים הציגו את בירת צרפת כדוגמה לעיר גדולה שבה השכרת הכלים עוזרת לאנשים להתנייד. הם נהגו לומר כי הפיקוח על השירות, החוקים המוטלים על משתמשיו, הגבלת המהירות ואפילו העובדה שהיו מקומות חנייה מיועדים לכלים היא דוגמה לכך שהשירות יעיל. כעת, דוגמה זו סופגת מכה אנושה, שמגיעה לא כתוצאה מהחלטת עירייה או ממשלה, אלא ממשאל עם.
הבכיר הישראלי ניסה להסביר את ההבדלים המהותיים בין משתמשי הקורקינטים בתל אביב לפריז וטען כי השימוש עצמו בערים שונה מיסודו. לדבריו, "בישראל בגלל שאין אפשרויות תחבורתיות טובות אחרות, הכלים משמשים כאמצעי תחבורה עיקרי ולא רק כפתרון למרחק האחרון בדרך. בפריז יש תיירות גדולה בהרבה מישראל ולכן אופי השימוש שונה בתכלית".
לדברי הבכיר, בניגוד לערים אחרות בעולם, עיריית תל אביב, שרק לאחרונה יצאה בקול קורא חדש להפעלת הכלים השיתופיים, מטילה הגבלות על חברות המיקרו מובילטי הישראליות שזכו במכרז, בין היתר בצורה של קנסות וחובת הצמדת קסדה לכל כלי.
"הסקרים המקומיים שאני מכיר מראים שתושבי פריז לא רוצים להיפטר מהכלים אלא להסדיר את הרגולציה סביבם. חבל שאותיות כאלו לא הוצגו למשתתפים במשאל עם. אם מביטים על תל אביב, כמו על כל עיר בעולם, ברור שצמצום הכלים השיתופיים רק יגרום לאנשים בעיר לשוב לרכב הפרטי או לרכוש כלים פרטיים שעליהם אין לאף אחד באמת רגולציה", אמר הבכיר. "בשונה אולי מהרבה דברים אחרים, בענייני קורקינטים חשמליים שיתופיים אולי יש לעיריית פריז הרבה מה ללמוד מעיריית תל אביב ושאר העיריות בישראל על האבחנה בין הכלים השיתופיים לעומת הכלים הפרטיים".
לפי ההערכות, ההחלטה שהתקבלה בפריז לא אמורה להשפיע על המצב בתל אביב, בעיקר לנוכח העובדה שבעוד בפריז ישנו מטרו הכולל 15 תחנות, 12 תחנות של רכבת קלה ומערך אוטובוסים גדול ויעיל - התל אביבים לא נהנים מהתנאים האלו.
בעקבות תוצאות המשאל, הודיעה ראש העיר פריז אן הידלגו כי שלוש החברות המפעילות כ-15 אלף כלים שיתופיים בעיר ייאלצו להוציאם מתחומה עד 1 בספטמבר. לפי הערכות, זו תהיה פגיעה קשה בהכנסות של החברות דוט וטאייר מובילי ש-40% ו-30% מכליהן (בהתאמה) הן קורקינטים. חברת ליים, המוכרת לישראלים בשל פעילותה גם בארץ, צפויה לספוג פגיעה קטנה יותר שכן מרבית הכנסותיה בפריז הן מאופניים חשמליים ורק כ-20% מכליה הם קורקינטים.
"הכלים הם חלק מהפתרון - חולץ פקקים בעיר חפורה"
מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, אמרה ל-ynet כי למרות שהיא אוהבת את העובדה שנערך משאל עם בנושא, זה לא ישפיע על תל אביב.
"יש לנו כמעט 200 אלף רכיבות ביום ורק 30% מהן מתבצעות בכלים שיתופיים, כך שאם נוריד אותם הבעיה המקומית לא תיפטר", אמרה להבי. "למעשה, רק נמנע ממי שאין בבעלותו כלי את האפשרות להתנייד בצורה יעילה, זולה ושוויונית בעיר".
היא הוסיפה: "אנחנו דווקא רוצים לצמצם את הצורך בשימוש ברכב הפרטי והכלים הללו הם חלק מהפתרון, כי הם מהווים חולץ פקקים בעיר חפורה שעדיין אין בה רכבת קלה ומטרו. כמובן שצריך יותר הדרכה, הסברה ואכיפה, כולל מה שאנחנו דורשים שוב ושוב ממשלת ישראל שזה לוחיות זיהוי ואכיפה אלקטרונית".
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ד"ר ארז קיטה הסביר שההחלטה להוציא את הקורקינטים מרחובות פריז איננה בהכרח מקדמת את הבטיחות. "המשתמשים יצטרכו לבחור אלטרנטיבות אחרות כדי להמשיך להתנייד בעיר, אם הם יעברו לקטנועים ואופנועים, זה לא ישפר את הבטיחות, ומעבר לרכב פרטי יעצים את עומסים והלחץ בכבישים. אני לא חושב שנראה צעדים דומים בישראל בעתיד הנראה לעין".
קיטה הדגיש כי "הכלים האלו כאן כדי להישאר ולכן אנחנו כממשלה וכשלטון מקומי צריכים לתת פתרונות איך לשפר את הבטיחות במצב הקיים. הדרך היא סלילה של רשת שבילי אופניים שתפריד בין משתמשי הדרך, האטת מהירות בערים ל-30 קמ"ש והגברת אכיפה כלפי עבירות מסכנות חיים. אלו צעדים קריטיים שיישמרו על משתמשי הכלים הזעירים ועל הולכי הרגל, בלי לפגוע במרקם החיים שנוצר".
לפי הדוח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בדצמבר 2022, עולה כי בשנה שקדמה לה חלה עלייה של 2.2% במספר הנפגעים בתאונות דרכים במעורבות כלים חשמליים. עוד עלה מהדוח כי באותה שנה נהרגו ארבעה רוכבים מתוך 772 בני אדם שנפגעו ב-742 תאונות במעורבות הכלי.
פורסם לראשונה: 22:22, 03.04.23
