בכירי חמאס וחיזבאללה מתהדרים באורח קבע בכך שהם "מכירים את הישראלים". מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, עושה זאת שנים רבות. ראשי חמאס בעזה ובחו"ל, סאלח אל ערורי ויחיא סינואר, מתפארים בעברית השגורה בפיהם ובכך שהם "מבינים" את "היישות הציונית", או במילים אחרות את ישראל. ועדיין, לא פעם החבורה הזו לוקה בשנים האחרונות בהבנת הסיטואציה והמציאות. אם אכן חמאס עומד מאחורי הירי המסיבי אתמול (חמישי) מדרום לבנון, מתוך הערכה שהמצב הפנים-פוליטי בישראל יעצור אותה מלהגיב נגד חמאס בעזה, הרי שמדובר במה שנראה כהימור טיפשי ויהיר.
חמאס עשה לא מעט בימים האחרונים כדי להשאיר את הרצועה מחוץ לתמונת הלחימה בעקבות העימותים בהר הבית. הארגון עצמו נמנע משיגור רקטות מסיבי מעזה לישראל. גם הרקטות שנורו במהלך הלילה שבין רביעי לחמישי, היו רקטות נ"מ שהצטלמו נהדר באתרי החדשות הפלסטיניים ועשו המון רעש, אך לא מעבר לכך.
במקום זאת מסתמן שחמאס בנה על כך שהצתה של הזירה הצפונית, לא תוביל את ישראל למערכה נרחבת יותר מול הרצועה. או כפי שכתב יו"ר הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ד"ר מיכאל מילשטיין, "מדובר בשכלול מדיניות הבידול שהארגון אוכף על ישראל". כלומר, חמאס תפעל נגד ישראל בגדה המערבית וירושלים, כעת גם מדרום לבנון, וישראל תשאיר את עזה מחוץ לתמונת התגובה. מיסקלקולציה.
יש לא מעט קווי דמיון בין ההתפתחויות של הימים האחרונים לבין האירועים שקדמו למבצע שומר החומות במאי 2021. הסלמה על רקע פעילות של אנשי ימין קיצוני (אז בראשות איתמר בן גביר) במהלך חודש הרמדאן, סביב ירושלים והר הבית, מובילים את חמאס לפעולה. אז הארגון ירה מטח רקטות לעבר ירושלים מתוך הנחה שסבב לחימה ישתלם לו פוליטית. הסבב העניק לו נקודות זכות רבות במישור הפוליטי, בעיקר סביב הצלחתו ללכד את הזירה הפנים-ישראלית-ערבית עם הפלסטינית, על רקע האלימות הקשה בערים המעורבות בישראל. פחות בזירה הצבאית. הפעם, גם על רקע כוונה של פעילי ימין קיצוני להקריב קורבן, ואלימות משטרתית בתוך מסגד אל-אקצא, ניסה חמאס לפעול באופן מתוחכם יותר.
הנחת העבודה של הארגון אומרת, כך נראה, שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו נתונה במשבר פנימי קשה מדי ולכן לא תרצה להגיב בצורה נרחבת מול לבנון מתוך החשש למלחמה מול חיזבאללה. ובמקביל גם לא תרצה להיכנס לסבב לחימה קשה מול חמאס בעזה במהלך חופשת הפסח, כשהלגיטימציה הבינלאומית שלה היא זוכה שואפת לאפס, והתמיכה בתוך ישראל בנתניהו נתונה בשפל חסר תקדים.
התשתית הצבאית של חמאס בדרום לבנון אינה בגדר חידוש. זה שנים שהארגון פועל שם במלוא המרץ לבסס יכולת רקטית. חמאס גם יודע שממשלת לבנון חלשה מדי והוא יכול להשתולל שם כמעט ככל העולה על רוחו. וכאן בעצם השאלה הגדולה שנותרה פתוחה: מה מידת מעורבות חיזבאללה בהתקפה מדרום לבנון? קשה להאמין שבארגון השיעי לא ידעו דבר על הכוונה של קבוצות מטעם חמאס לשגר רקטות, על אף ההכחשות הנמרצות של הארגון בדבר מעורבותו. קשה להאמין שחמאס (או מי מטעמו) שיגר מטח שכזה בזמן שמנהיג חמאס איסמעיל הנייה מבקר בביירות ואמור אולי להיפגש עם נסראללה, מבלי שבחיזבאללה ידעו על הכוונה של חמאס. ועדיין, בלבנון כמו בלבנון, השטחים האפורים הם רבים וקשה להבין עד כמה היה מהלך שכזה מתואם.
מה שברור הוא שדווקא ההתמקדות של ישראל בחמאס, מסייעת לראש התמנון - כלומר לאיראן. פתיחת סבב לחימה בין ישראל לחמאס בעזה עשויה, לראיית איראן, להסיט את תשומת הלב הישראלית מסוריה והניסיונות של איראן וחיזבאללה להתבסס שם, לכיוון דרום. מיסקלקולציה? לא בטוח.