ההפיכה בסודן: אש ברחובות חרטום
נד פרייס, דובר מחלקת המדינה האמריקנית, אמר אמש (ב') כי בשל ההפיכה הצבאית בסודן יהיה צורך לבחון את התקדמות הנורמליזציה בינה לבין ישראל, שנחתמה בשנה שעברה במסגרת הסכמי אברהם, אך ציין כי מוקדם מדי לדעת לאור ההתפתחויות במדינה האפריקנית. מוקדם יותר הודיע פרייס כי ארצות הברית תשהה סיוע בסך 700 מיליון דולר שהיה אמור להגיע לסודן.
לצד זאת, הלילה הביעה ארה"ב גינוי להפיכה הצבאית בסודן. מזכיר המדינה אנתוני בלינקן אמר כי "ארה"ב מתנגדת לפיזור ממשלת המעבר בסודן בידי כוחות הביטחון, וקוראת לחזרה מיידית למצב הקודם ללא תנאים מוקדמים". בהצהרה משותפת שפרסמה מחלקת המדינה עם נורבגיה ובריטניה נכתב כי המדינות קוראות לשחרר את כל העצורים, שנעצרו באופן "בלתי חוקי", לשון ההצהרה.
ההפיכה בסודן הגיעה בעיתוי לא נוח בכל מה שנוגע לנורמליזציה בינה לבין ישראל. שתי המדינות רשמו לאחרונה התחממות ביחסים ביניהן, וקיימו מגעים על עריכת טקס חתימה על ההסכם בוושינגטון, שיאשר רשמית את הצטרפותה של סודן להסכמי אברהם.
האמריקנים הציעו לקיים את טקס החתימה כבר לפני כשבועיים, בעת ביקורו של שר החוץ יאיר לפיד בוושינגטון, אך הצד הישראלי חשב שהעיתוי לא נכון לנוכח הדיווחים על מתיחות בין הצבא לממשלה בסודן. האמריקנים גם שקלו לקיים את טקס החתימה בחודש הבא, אולם כעת נראה שהאירועים בסודן יידחו את החתימה - אך לא יעצרו את המשך היחסים.
עבד אל-פתאח אל-בורהאן, איש הצבא שמנהיג את "מועצת הריבונות" של סודן ועומד מאחורי ההפיכה שהתרחשה בלילה שבין ראשון לשני, תומך בקידום היחסים עם ישראל, והוא אף נועד עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו באוגנדה בפברואר 2020. סוגיית הנורמליזציה עם ישראל הייתה שנויה במחלוקת בין אל-בורהאן לבין ראש הממשלה עבדאללה חמדוק, שנמצא כעת במעצר בית יחד השרים שלו, לאחר שנעצרו על ידי הצבא. חמדוק הבהיר בעבר כי הוא אינו מתנגד לנורמליזציה עם ישראל, אך סבר שאין מקום לעשות זאת בזמן הנוכחי, ואליו הצטרפו גם שרת החוץ מרים אלמהדי ושר המסחר אברהים אלשיח.
עם זאת, התנגדותם לא הפריעה להתחממות ביחסים בין שתי המדינות, ששיאה הגיע לפני כשבועיים בפגישה פומבית נדירה באיחוד האמירויות בין שר המשפטים של סודן נאסר א-דין עבד אל-בארי עם השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', שר הדתות מתן כהנא וסגן שר החוץ עידן רול. כמו כן, בתחילת החודש ביקרה בישראל בחשאי משלחת ביטחונית מסודן, ובחודשים האחרונים ביקרו משלחות ביטחוניות ישראליות במדינה האפריקנית.
כתבנו ליעד אוסמו על הטלטלה בסודן, אתמול באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
לפי דיווחים זרים, מי שאחראים לטיפול ביחסים עם סודן הם המוסד והמועצה לביטחון לאומי (מל"ל). צה"ל אינו מעורב בשלב הזה במגעים הללו בשל החלטת שר הביטחון בני גנץ, שסבור כי כל עוד סודן לא נרמלה את יחסיה הבינלאומיים ועדיין לא חתמה על ההסכם עם ישראל – לא נכון לערב את הצבא. בשנה שעברה טרפד גנץ צירוף קציני צה"ל לנסיעה של משלחת ישראלית לסודן, שבראשה עמד אז ראש אגף מזרח תיכון ואפריקה במל"ל.
בישראל העריכו כי המחלוקות בין אל-בורהאן לבין חמדוק עלולות לעכב את נרמול היחסים, ויש גורמים בישראל שאף תופסים את אל-בורהאן, שרוצה יחסים עם ישראל ואף ניסה לקדם טקס חתימה רשמי בוושינגטון, כ"מבוגר האחראי" בסודן, לעומת ראש הממשלה חמדוק, שכאמור לא מנסה לקדם את המשך היחסים בין המדינות.
הדרמה בחרטום, והבטחת הצבא: "בחירות עד 2023"
ההפיכה בסודן, נזכיר, התרחשה בדיוק שנה לאחר שסודן הצטרפה ל"הסכמי אברהם". אתמול בבוקר דווח כי ראש הממשלה חמדוק הושם במעצר בית וכי כוח של הצבא כיתר את ביתו, אך בהמשך אמרו אנשיו כי הצבא עצר אותו והעביר אותו למקום "לא ידוע". הוצאתו של חמדוק מהבית באה אחרי שסירב להפצרות הצבא שיביע תמיכה בהפיכה המתחוללת, ואחרי שבמקום זאת קרא לאזרחי סודן לצאת לרחובות, להפגין נגדה ולמנוע אותה בדרכים לא אלימות.
ברשת "אל-ערבייה" דווח כי נמל התעופה הבינלאומי בבירה חרטום נסגר, וכי כעת לא יוצאות ממנו או נכנסות אליו טיסות בינלאומיות. החיבור לאינטרנט בחרטום נחסם. גורמים אזרחיים בסודן קראו לשביתה כללית ולאי-ציות אזרחי במחאה על ההפיכה הצבאית המסתמנת, ולפי דיווחים ותמונות אזרחים כבר יצאו והבעירו צמיגים ברחובות הבירה ובעיר נוספת. הצבא חסם את התנועה בנקודות ביקורת רבות ברחבי חרטום, ואתמול לפני הצהריים דווח כי מפגינים פרצו מחסומים ונכנסו לרחוב המקיף את מטה הצבא. דווח כי אש נפתחה שם לעברם, וכי יש לפחות 12 נפגעים. נוסף על כך, לדברי משרד ההסברה כוח צבאי הסתער על משרדי הטלוויזיה והרדיו בעיר אומדורמאן.
על פי הדיווחים מסודן, במהלך הלילה נעצרו לא רק שרים בממשלה האזרחית של המדינה, אלא גם נציגים אזרחיים ב"מועצת הריבונות" - הגוף המנהל את סודן מאז ההפיכה הצבאית שאירעה בה בתחילת 2019 ושבה הודח הרודן עומר אל-באשיר. המועצה הזמנית הזו מורכבת משני גורמים, צבאי ואזרחי, וסוכם כי היא תשלוט במדינה עד לקיום בחירות, אולם מועד לקיום בחירות כאלה טרם נקבע.
ההפיכה כעת הגיעה לאחר שבועות של מתיחות גוברת בין שני המכריבים הללו במועצת הריבונות, ובנאום לאומה שנשא אל-בורהאן לאחר ההפיכה טען כי הצעדים שננקטו היו נדרשים, משום שהסכם חלוקת הכוחות בין הצד הצבאי לצד האזרחי הפך למאבק כוחות שאיים על שלומה וביטחונה של סודן. הוא טען כי הצבא ימשיך בתהליך המעבר לדמוקרטיה עד להעברת השלטון לידי ממשלה אזרחית, והבטיח שבחירות יתקיימו לכל המאוחר ביולי 2023. בינתיים הכריז על מצב חירום, פיזור המועצה הריבונית והממשלה והדחתם של מושלי המחוזות. הוא הצהיר כי עד לקיום בחירות תשלוט בסודן "ממשלה עצמאית".
בהפגנות נגד ההפיכה שהתקיימו לאורך היממה האחרונה נהרגו שבעה בני אדם. גורם במשרד הבריאות בחרטום הוסיף כי 140 מפגינים נפצעו. הלילה מסרו גורמים דיפלומטיים לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי מועצת הביטחון של האו"ם צפויה להתכנס בדלתיים סגורות לדיון חירום על ההפיכה בסודן. הם ציינו כי המדינות החברות במועצה צפויות לגבש הסכמה על נוסח החלטה מוסכם, אך זה לא צפוי לגנות את ההפיכה. "המטרה היא לזכות בתמיכה של כל חברות המועצה", אמר דיפלומט במועצה ל-AFP. עם זאת, הוא ציין כי לא בטוח שסין ורוסיה יתמכו.
פורסם לראשונה: 22:41, 25.10.21
