הסכם ההסדרה המסתמן עם חיזבאללה, שיביא להפסקת אש בצפון, צפוי להחזיר את רבבות העקורים ל-42 היישובים שמהם פונו לפני יותר משנה - ואין אף אחד שיודע להעריך או לתאר את המציאות שאליה הם חוזרים.
בחודש מאי הממשלה קיבלה החלטה שנועדה לספק מענה לטווח המיידי והבינוני: שני מיליון שקלים מתקציב המנהלת של הפרויקטור אליעזר (צ'ייני) מרום הוקצו להקמת מערכת ניטור ו"דש-בורד" על אודות היקף הנזקים, לשם היערכות לשיקום ההרס הרב. עם זאת, המערכת לא הוקמה, וכמו בהיבטים רבים מתנהלת המלחמה הצפונית ללא אסטרטגיה וללא תשומת לב. "למדינת ישראל אין שום מושג מה מידת הנזק ומה נדרש לעשות ולטפל ביום שאחרי המלחמה", אומר בכעס משה דוידוביץ, יו"ר פורום יישובי קו העימות וראש המועצה האזורית מטה אשר.
ראשי הרשויות בצפון נערכים להפסקת אש
(צילום: ירון ברנר)
לדבריו, "נכון לעכשיו אנחנו עומדים בפני מציאות של חול וכולרה. הדבר היחידי שאנחנו יודעים כרגע שהולכים להחזיר אותנו כמו פליטים סורים שהוגלו מבתיהם - בלי ביטחון ובלי אופק של כלכלה, חינוך, תשתיות, חקלאות ותיירות. אנחנו משלמים את המחיר של הסדר מדיני כפוי שיהיה אות קין על מצחה של הממשלה ומדינת ישראל". דוידוביץ מאשים: "זה רק מראה כמה אנחנו חשובים לממשלה וכמה הצפון נספר בעיני המדינה. אנחנו שחקנים במשחק ציני ואכזר ועצוב כל כך עבורנו".
פגיעות רבות לא דווחו - ולא שולמו
מנהלת פרויקטור הצפון, בראשות האלוף צ'ייני - שאותו ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו להזיז מתפקידו בשל מחלוקות בין צ'ייני למנכ"ל המשרד יוסי שלי - הייתה אמורה לתכלל את תמונת המצב, ולהקמתה הוקצו מעל 25 מיליון שקלים רק עבור שנת 2024. אולם מרוב קשיים ואתגרים היא רחוקה מלתת מענה גם להיבט הזה. שר המנהלות זאב אלקין מונה מעל ראשו של צ'ייני, בציפייה כי ייתן מענה ויסייע מניסיונו, אך הוא הגיע מאוחר מדי וכעת מנסה בשיתוף פעולה עם השר לפיתוח הנגב והגליל יצחק וסרלאוף לתת מענה ולכסות פערים אדירים.
במנהלת הפרוייקטור לצפון מסבירים כי הקמת ה"דשבורד" שמתכלל את הנתונים נמצאת ב"תהליכי הקמה מתקדמים", ומאידך הנתונים שיוזנו בו יהיו מגורמים שונים, כמו מס רכוש, שהחלו רק לאחרונה (לאור שינוי המציאות הביטחונית) למפות בשיטטיות את יישובי קו העימות ולקבוע את מידת הנזקים בהם.
מנתוני אופק צפוני ומס רכוש, שהתקבלו לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות", עולה תמונה מדאיגה וחלקית המצביעה על הרס ונזקים בקרוב ל-9,000 מבנים ומעל ל-7,000 כלי רכב שניזוקו בעיקר מאש חיזבאללה. עד כה, שולמו כ-140 מיליון שקלים לשיפוי על הנזקים, אך במס רכוש מדגישים כי "יש פגיעות רבות בצפון שעדיין לא דווחו, בגלל שהדיירים מפונים או בגלל שהפגיעות הן בשטחים שלא ניתן להכנס אליהם על פי הנחיות הצבא. כמו כן, יש פגיעות רבות שלא שולמו מכיוון שקבלנים לא יכולים עדיין להגיע לשקם את הנזק, ופיצוי ניתן ככלל כנגד ביצוע השיקום בפועל".
נזק לבניין מגורים בחיפה, אתמול
(צילום: שרון צור, ליאור אל-חי, איחוד הצלה כרמל)
על פי נתוני מנהלת "אופק צפוני" של משרד הביטחון, חמשת יישובי קו העימות הסמוכים לגבול עם הנזקים הכבדים ביותר הם מנרה, שתולה, קריית שמונה, זרעית ונהריה. בראש רשימת היישובים שכמות הפגיעות בהן היא הגבוהה ביותר כתוצאה מאירועי ירי והרס, הן שלומי, קריית שמונה, נהריה ומנרה. מרבית הנזקים שנגרמו במלחמה הם למבני דיור - אך רוב הפגיעות כלל לא סווגו והמציאות לוטה תחת ערפל כבד.
שיקום בקנה מידה לאומי
לא רק בתי התושבים ומבני הציבור שנפגעו מירי חיזבאללה או מפעילות כוחות צה"ל דורשים שיפוץ, הריסה ובנייה מחדש. למעשה, כך מעיד ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן, כל בית מקרב אלפי בתי עירו, כמו שאר היישובים, זקוקים לעבודות שיקום שיארכו חודשים. זאת בתנאי שיימצאו די קבלני שיפוצים וכח אדם מוכשר לביצוע המשימות, מול ביקוש חסר תקדים בקנה מידה לאומי.
"בכל יום אנחנו מקבלים בעירייה פניות מתושבים שמגיעים לבקר אחרי חודשים ארוכים ולוקחים ציוד, ומגלים בחצר הבית שלהם רקטה שלא התפוצצה או נזקים מפגיעות הדף ורסיסים וגם פגיעות ישירות", מתאר שטרן. תושבים רבים בקריית שמונה לא הגיעו אפילו פעם אחת אל ביתם, בשל האימה להימצא תחת מטחי הירי העצימים ובזמן התרעה אפסי.
שטרן מודאג כי אם תמהר הממשלה להוציא את תושביו מבתי המלון ומהדירות ששכרו, ולהורות על הפסקת הלימודים לתלמידים במערכות החינוך שבהן נקלטו, רבים מהתושבים אמנם ישובו, אך לא להרבה זמן. "כשיראו לאן חזרו ולאיזו מציאות הם חזרו – גל העזיבה השני יהיה רחב יותר", אומר שטרן. נכון להיום אין לו שום מושג לאיזו מציאות יתבקשו תושביו לחזור. "חוץ משריון מסגרת תקציבית של 15 מיליארד לכל יישובי הצפון, אין שום תכנית מאושרת בממשלה. לא ביטחונית, לא כלכלית, לא חברתית ולא שום מענה לחוסן ולקהילות שהתפרקו ולתשתיות שנהרסו".
לדבריו, "רק בבתי הספר שנפגעו בשנה האחרונה ייקח לנו לטפל ארבעה חודשים. זאת אחרי כל ההליכים הבירוקרטיים של לפתוח מכרז, להקצות תקציב, למצוא קבלנים ועוד. אני מצפה מהמדינה שתיתן ודאות לתושבים שלנו ותבהיר כי המשפחות שסגרו חוזי שכירות ושהילדים שלהן באמצע הלימודים במוסדות שבהם נקלטו לא צריכות להיות מוטרדות, ועד סוף שנת הלימודים לפחות יישארו עם מתווה הפינוי. אבל אפילו הקלות בבחינות בגרות החורף לא נותנים לתלמידים שלנו, אז מי יודע כיצד המדינה תתייחס אליהם ביום שבו תכריז על הפסקת אש?".
"הבטיחו שלא תהיה מלחמת לבנון הרביעית"
שטרן מצייר מציאות שקשה לתפוס: "אין בית שלא זקוק לשיפוצים אחרי שנה שלא חיו בו, ואין גינה מטופחת ששרדה אחרי שנעזבה ככה. בתשתיות הביוב שעמדו ריקות עברו חולדות שנכנסו לבתים, פגעו ברהיטים ובגדים, וכרסמו כבלי תקשורת וחשמל. בבתים רבים הצנרת התפוררה עם הזמן ופגעי ההדף והרסיסים רק החמירו את המצב. שברי היירוטים הלוהטים המיסו את הזפת ברבים מהגגות ודרכם מחלחלים הגשמים אל הבתים, וגורמים לנזילות מים, רטיבות ונזקים שרק מחמירים ככל שהחורף יימשך. שלא נדבר על העובש והתולעים שכיסו את האוכל מחג הסוכות ושמחת תורה והושאר מאחור כשתושבים ברחו מפה".
בחודש ינואר נפגע ביתו של מוטי גבאי ובית אביו בקריית שמונה. כשפגשנו אותו אז בגשמים העזים ששטפו את רחובות העיר הוא ניסה לחזק את יריעות הניילון שכיסה בהן את גג ביתו. הגשם גרם אז לנזקים כבדים בביתו, ומאז עונות השנה התחלפו והחורף שוב חזר. "הכל נשאר עומד ואני מחכה לסיום המלחמה. אלו בתים של חמישים שנה והפגיעה בהם גדולה. ייקח לנו חודשים ארוכים עד שנצליח לשקם את שנהרס", אומר גבאי. הוא רואה בחזרה לעיר גזירת גורל, אבל חושש מאוד מהסכם הפסקת האש עם חיזבאללה. "שהשם ירחם עלינו מה שצפוי לנו כאן בעוד כמה שנים כשחיזבאללה יתחזק", הוא מבקש.
7 צפייה בגלריה
שיפוץ במקרה הטוב - או הריסה ובנייה מחדש. בניין שנפגע בקריית שמונה
(צילום: Jalaa MAREY / AFP)
גבאי מאמין בראש הממשלה נתניהו ותולה תקווה כי הבשורות לא יתגשמו. "הייתי מבסוט עד עכשיו מההתנהלות של ביבי. אני לא מאמין שההסכם הזה אמיתי וזה יקרה. הבטיחו לנו 'ניצחון מוחלט', שלא תהיה 'מלחמת לבנון הרביעית' והמלחמה תהיה פה עד הסוף. אני מוכן לחכות גם עוד שלוש שנים וכמה שצריך במלון ורחוק מהבית כדי שיהיה 'ניצחון מוחלט'. תן לילדים שלנו להקים פה משהו חדש. אי אפשר לחיות פה בין סבבי לחימה. מגיע לנו לחיות פה בלי שירדפו אותנו".
"כרגע יש לנו רק הבטחות שווא"
בכפר בלום הסמוכה, משמיניית הקיבוצים ש"נשכחו מאחור" ולא פונו מהמרחב שכל יתר התושבים עזבו אותו, חטפו אתמול חמש רקטות שנפלו בשטחי היישוב והסבו נזקים למלון הותיק "פסטורל", לרפת, ללולים ולמערכות סולאריות. מנהל הקהילה אלי רצ'בסקי מעריך כי ייקחו חודשים לשקם את המלון ועסקי הקייאקים ולהשיבם לפעילות. "זה תלוי באורחים אבל ייקחו לפחות חודשיים לשקם את המלון ולהחזיר אותו לשימוש", שיתף. שישה חדרי מלון ניזוקו מירי חיזבאללה. הוא מספר כי "ב-7 באוקטובר המלון היה מלא, שיא חול המועד סוכות. בשעה 12 בצהריים כל האורחים כבר ברחו ומאז הוא לא עובד. חלק מהעובדים נשארו כדי לשמור ולתחזק אותו. זה אובדן גדול של מקורות הכנסה. העסקים שלנו לא מקבלים כמעט כל הכרה ופיצוי, וגם לא התושבים, ואנחנו רוצים לראות שהמדינה דואגת להכניס אותנו למתווה סיוע והעדפה מתקנת לאחר מעל לשנה בתוך גזרת מלחמה".
בהחלטת הממשלה בחודש מאי נקבע כי תוך 45 ימים תביא הממשלה תוכנית רב-שנתית לשיקום ופיתוח יישובי קו העימות. מאז יישובים רבים מצאו עצמם תחת אש. חצי שנה מאז החלטת הממשלה, ועל רקע המאבקים סביב היקף התקציבים שיושקעו ביישובים הסמוכים לגבול ואלו שיושקעו בשיפוי וחיזוק שאר יישובי הצפון שסובלים זה חודשים מירי אינטנסיבי – הסוף והמרפא לא נראים באופק והתושבים מחזיקים במאמצים רבים בתקווה כי "יהיה טוב": "אין לנו שום מושג על התקציבים שיינתנו לנו, לאן הם יופנו ומה מבין תוכניות השיקום והחיזוק שהכנו יאושרו בממשלה", אומר משה דוידוביץ. "מה שיש לנו כרגע זו רק זריית חול בעיניים והבטחות שווא".
