הימים היו ימי מלחמת יום הכיפורים. יואב שמולה הציב לעצמו משימה: לכבוש בחזרה את מוצב החרמון ולקבוע עליו מחדש את דגל ישראל.
שמולה, יליד קריית שמונה, היה לוחם בחטיבת גולני ומ"כ צעיר, שבין פקודיו היה גם גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל. במהלך המלחמה, היחידה שלו הייתה חלק מהכוח שעליו הוטלה המשימה לכבוש בחזרה את מוצב החרמון. מדובר בקרב שנצרב בזיכרון הלאומי בעיקר בשל המשפט שאמר בני מסס, אחד הלוחמים בצוות, שכינה את החרמון "העיניים של המדינה". אך היו בו גיבורים רבים נוספים.
שמולה היה אמור להישאר מאחור ולא להגיע עד החרמון מאחר שלא היה מקום עבורו בזחל"ם. למרות זאת, הוא התעקש להגיע לחזית כשבידו דגל ישראל, אותו היה אמור לתקוע במקום לאחר הכיבוש. כדי להגשים את המטרה הוא הצטרף לזחל"ם של מפקד הפלוגה.
לאחר יומיים של קרבות החל הכוח לנוע לעבר המוצב. השיירה הופגזה בצומת מסעדה-מג'דל שמס, והאבידות היו רבות. שמולה רץ קדימה כשבידו דגל המדינה, נחוש להשלים את משימתו. אולם באחד העיקולים שבדרך הוא נהרג. חבריו ליחידה סיפרו שהדגל שהיה כה חשוב לו, עטף אותו כשנפל על הקרקע. בן 20 היה במותו.
כמעט 50 שנה אחרי המלחמה, לרגל יום הזיכרון, המעגל נסגר. ביוזמת אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון יצאו להשלים את המשימה בני משפחתו של שמולה, מלווים במודי בן ש"ך, שהיה מפקד המחלקה של שמולה ז"ל. מי שתקע את הדגל על החרמון היה אחיינו - יואב שמולה (36), שקרוי כמובן על שמו.
"אנחנו מכירים את הסיפור על אודותיו כבר שנים רבות, אבל הבנו את כל הקצוות רק כשהגענו לחרמון יחד עם המ"מ של יואב", שיתף האחיין, "זה היה כבוד גדול להשלים את המשימה שלו. הוא היה מאוד ציוני, זה היה חשוב לו, ואם הוא לא הספיק, יש לו מי שינציח אותו ויסיים את המשימה. הרגשתי שזאת סגירת מעגל. היה אמוציות אדירות, זה רגע מרגש שאני מאוד מודה עליו. העיניים של כולם נצצו מכאב והתרגשות. מה שהיה מדהים זה ששמענו עליו ממקור ראשון ורק דברים טובים - איזה לוחם היה, איזה אדם היה. זה מילא אותי ממש".
שמולה לא הכיר את דודו, אך למד את דמותו. "בבית של סבא וסבתא לא הרבו לדבר. הייתה הדחקה", הוא מספר, "אני הייתי סקרן, אך לא רציתי להקשות עליהם ולנבור. עם הזמן חקרתי את הנושא, למדתי עליו מסיפורים, וכשאומרים לי שאני מזכיר אותו, אני מתמלא גאווה".
יואב גאה בשם שקיבל. "זה מגיע עם אחריות", אמר, "צריך להיות ראוי לשם הזה. זו זכות גדולה שנפלה בחלקי. דוד שלי זה אדם שניבאו לו עתיד גדול בהרבה תחומים, מנהיג אמיתי. אני מרגיש החמצה גדולה שלא הכרתי אותו".
סיפורם המלא של יואב שמולה ז"ל ושל המשפחה שהשלימה את משימתו יוצג בטקס "דגלון לנופל", ביום ראשון, 23.4, בנוכחות הרטמכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ונציבת שב"ס.
אריה מועלם, סמנכ"ל וראש אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, מסר: "הנפת הדגל בחלוף חמישים שנה למלחמת יום כיפור על ידי יואב ישראל שמולה אחיינו של יואב שמולה ז"ל במקום שבו נהרג, בקרב כיבוש החרמון, עטוף בדגל ישראל משלימה את המשימה שלא זכה לה ומסמלת בכך ובהנחת הדגלון על קברי חללי מערכות ישראל את החוב המוסרי והערכי לנופלים לעולמים. הנחת דגלון הלאום על קברו של כל אחד מהנופלים אשר חרפו נפשם למען הגנה על שלומה וביטחונה של מדינת ישראל מביע את הכבוד, ההוקרה והמחויבות שרוחשת המדינה ואזרחיה לנופלים במערכות ישראל".
