יומיים לאחר הבחירות בלבנון, בצהריים (שלישי) התפרסמו תוצאותיהן הסופיות, שלפיהן חיזבאללה ובעלי בריתו איבדו את הרוב שממנו נהנו עד כה בפרלמנט. אף שהסיעה עצמה של חיזבאללה לא נחלשה, בעלי בריתו האחרים ספגו מפלה וכולם יחדיו השיגו 61 מושבים בפרלמנט בן 128 המושבים, פחות מהרף הנדרש לרוב, 65. בבחירות הקודמות, ב-2018, זכה המחנה הזה ב-71 מושבים.
מדובר במכה קשה עבור ארגון הטרור השיעי, אולם לא ברור עדיין מה המשמעות המעשית של איבוד הרוב: חיזבאללה עדיין נהנה מכוח פוליטי, כלכלי וצבאי עצום בלבנון. גם לסיעות האחרות, אלו המתנגדות לחיזבאללה, אין די קולות על מנת להרכיב ממשלה בכוחות עצמן, וההערכות הן כי הפוליטיקה הלבנונית תמצא עצמה כעת במבוי סתום, כזה שעלול למנוע הקמת ממשלה – שתוכל להוציא לפעול רפורמות קריטיות עבור חילוצה של ארץ הארזים מהמשבר הכלכלי והחברתי חסר התקדים שהיא חווה בשנים האחרונות.
הבחירות שנערכו ביום ראשון, נזכיר, עוררו תשומת לב בעולם בעקבות העובדה שהן הראשונות הנערכות מאז החלה קריסתה הכלכלית והחברתית של לבנון, בעקבות אותו משבר שפרץ בסוף 2019. מאז שקעו בעוני שני שלישים מאוכלוסיית לבנון, והמדינה סובלת ממחסור חמור במוצרי יסוד. היא מתמודדת עם הפסקות חשמל שנמשכות שעות, עם היעדר דלק להנעת גנרטורים וכלי רכב, ועם מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי לבתי החולים ולבתי המרקחת. עשרות אלפי בני אדם איבדו את משרותיהם.
הבנק העולמי תיאר את המשבר שם כאחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם ב-150 השנים האחרונות. המשבר רק החריף בעקבות הפיצוץ האדיר בנמל ביירות באוגוסט 2020, שחולל הרס נרחב בחלקים מהבירה ושבו נהרגו יותר מ-200 בני אדם. כמו במקרה של המשבר הכלכלי, גם האחריות לפיצוץ הוטלה על האליטה השלטונית הוותיקה – זו ששולטת בלבנון מאז תום מלחמת האזרחים שהתחוללה שם בין 1975 ל-1990 – בטענה כי התרשלה בטיפול בחומר הנפץ שישב במחסן מוזנח בנמל במשך שנים ארוכות.
לצד המשבר הכלכלי מתמודדת לבנון עם משבר פוליטי חריף, שמונע מממשלותיה השונות שקמו ונפלו מאז תחילת הקריסה להוציא לפועל רפורמות כלכליות חיוניות. ללא הרפורמות הללו, לא תוכל לבנון לקבל גישה למיליארדי דולר שהסכימו להעניק לה קרן המטבע הבינלאומית וכמה מדינות תורמות – שהציבו את הרפורמות הללו כתנאי להעברת הסיוע.
גוש חיזבאללה, נזכיר, מורכב מהזרוע הפוליטית של חיזבאללה וממפלגת אמל השיעית, לצד מפלגת "הזרם הפטריוטי החופשי" (FPM) הנוצרית, שאותה ייסד מי שמכהן כיום כנשיא לבנון מישל עאון, הנחשב לבעל בריתו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. FPM הייתה עד כה הסיעה הגדולה בפרלמנט, אך לפי התוצאות הסופיות איבד שלושה מושבית, מ-20 ל-17.
במסגרת חלוקת הכוח העדתית הנהוגה בלבנון, המושבים בפרלמנט מוקצים לפי עדות, והמפלגה שגרפה את מספר המושבים הגדול ביותר מבין אלו השמורים לנוצרים היא "הכוחות הלבנוניים" (LF), שנחשבת למתנגדת מושבעת של חיזבאללה. לפי התוצאות הסופיות, ה-LF זכתה בארבעה מושבים נוספים, וזינקה מ-15 בבחירות הקודמות ל-19. חיזבאללה עצמו, לצד תנועת אמל, שמרו על כוחם במגזר השיעי בלבנון, וגרפו שוב את כל 27 המושבים ששמורים למגזר הזה בפרלמנט.
בעלי ברית נוספים של חיזבאללה, כאלה שנחשבים מקורבים לרודן הסורי בשאר אסד, ספגו מפלה בבחירות שלשום: בין היתר הפסידו את כיסאותיהם בפרלמנט אילי פרזלי, פוליטיקאי נוצרי-אורתודוכסי שכיהן כסגן יו"ר הפרלמנט, והפוליטיקאי הדרוזי טלאל ארסן, שכיהן כחבר פרלמנט במשך 30 שנה. גם אסד חרדאן, נוצרי-אורתודוכסי שכיהן אף הוא במשך 30 שנה בפרלמנט, הפסיד לרופא עיניים בשם אליאס ג'ראדי, הנחשב לחלק מהאופוזיציה לחיזבאללה. "זו התחלה חדשה עבור הדרום ועבור לבנון בכללותה", אמר אתמול ג'ראדי לרויטרס.
ראש הממשלה היוצא נג'יב מיקאתי, שמונה לתפקיד רק בשנה שעברה, קרא אתמול לנבחרי הציבור לפעול ללא דיחוי ולהקים במהירות ממשלה חדשה. "מה שאנחנו עוברים לא יכול לסבול התקוטטויות (פוליטיות) על חשבון מה שנמצא בסדר העדיפויות", אמר. הפרלמנט, יצוין, יידרש לפני שאלת הרכבת הממשלה החדשה לקבוע מי יהיה יושב הראש שלו: בתפקיד הזה, ששמור למוסלמי שיעי, החזיק במשך 30 השנים האחרונות נביה ברי מתנועת אמל. בהמשך השנה יידרשו המחוקקים לבחור גם נשיא חדש שיחליף את עאון, שכהונתו מסתיימת ב-31 באוקטובר.
כמו הפרשנים, נראה שגם המצביעים בלבנון לא תולים תקוות גדולות בתוצאות הבחירות. שיעור ההצבעה בהן היה נמוך משמעותית מהבחירות הקודמות: רק 41% מתוך 3.9 מיליון בעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם, לעומת 49% ב-2018.