פורום מטכ"ל התכנס היום (שישי) להצגת התחקיר הרגיש ביותר בנוגע למחדל 7 באוקטובר, זה העוסק בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר – אבל הצגתו לא הושלמה. לאורך שעות ההצגה דנו בפורום מטכ"ל רק בסוגיית המודיעין שקדם ל-7 באוקטובר, ונותרו סוגיות רבות נוספות שקשורות באותו לילה – כמו התנהלות אגף המבצעים, פיקוד הדרום וחיל האוויר.
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך  חיתוך-מצב בשיא החרמון, יחד עם שר הביטחון ישראל כ״ץ, הרמטכ״ל רא״ל הרצי הלוי, מפקד פיקוד צפון אלוף אורי גורדין וראש השב״כ רונן בר
ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך  חיתוך-מצב בשיא החרמון, יחד עם שר הביטחון ישראל כ״ץ, הרמטכ״ל רא״ל הרצי הלוי, מפקד פיקוד צפון אלוף אורי גורדין וראש השב״כ רונן בר
(צילום: מעיין טואף/לע"מ)
כך או כך, גם הצגת סוגיית המודיעין לא עברה בצורה חלקה. "אי אפשר לתחקר את אירועי ליל 7 באוקטובר בלי שב"כ", אמרו ל-ynet בכירים במטכ"ל בתום יום התחקירים. לדבריהם, לשב"כ אחריות גדולה יותר למודיעין בעזה מאשר לאגף המודיעין. שב"כ, לפי הבכירים, היה האחראי הבלעדי לפרויקט כרטיסי הסים – אבל הוא לא חלק מהתחקיר. "לא נציג תחקיר בלי השלמה עם השב״כ", אמר בכיר במטכ"ל.
במוקד הצה"לי עומדות הדמויות הבכירות מכולן, בראשן רב-אלוף הרצי הלוי, ולצידו ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן וראש אמ"ן באותו זמן, אלוף אהרון חליוה, שכבר התפטר בשל אחריותו לאסון. מבחינת צה"ל די ברור שהניהול המודיעיני של הלילה נעשה על ידי קצין המודיעין של פיקוד הדרום, אל"ם א'. הוא גם זה שלא העריך נכון שמדובר במלחמה, אלא לכל היותר בפשיטה.
את הדיונים עם שב"כ ניהל אלוף הפיקוד פינקלמן, שהגיע לפיקוד כשעה לאחר תחילת הירי בשש וחצי בבוקר. אם היה חושב אחרת מקצין המודיעין הפיקודי, מן הסתם היה מעלה כוננות. וכמובן שהחלק החשוב ביותר הוא החלטת הרמטכ"ל לכנס הערכת מצב בשמונה בבוקר, כלומר לא נשקף איום חריג מבחינתו במהלך הלילה. לכן ראש הממשלה ושר הביטחון לא שותפו עד לתחילת המתקפה.
2 צפייה בגלריה
תיעוד פלסטיני: הגדר פרוצה בדרום רצועת עזה
תיעוד פלסטיני: הגדר פרוצה בדרום רצועת עזה
פריצת הגדר ב-7 באוקטובר
שב"כ לא הציג את התחקירים, וזאת, כאמור, אף שחלקו באחריות על המודיעין בעזה גדול יותר. את המידע על כרטיסי ה-SIM של חמאס הוא החזיק אצלו בדיוק כמו שהמוסד ניהל את פרויקט הביפרים של חיזבאללה. אם כן, שב"כ היה צריך להיות הראשון לזהות את המעבר של חמאס משגרה לחירום עד כדי פתיחה במלחמה ולא לפשיטה נקודתית, כפי שהעריך באותה עת. סעיף קריטי, למשל, הוא הרצון של שב"כ למנוע חשיפת מקורות, מה שהוביל לכך שלמרות השמשת כרטיסי ה-SIM, שמהווה "סימן מעיד" משמעותי ביותר לקראת תקיפה חריגה, לא הועלתה כוננות באוגדת עזה בפרט ובצה"ל בכלל. שב"כ כפוף ישירות לראש הממשלה, ובניגוד לכ"ץ, הוא טרם דרש לסיים את סאגת התחקירים.
לתחקיר הלילה שלפני הטבח, כך מתברר, יצטרכו בצבא להקדיש עוד יממות. במקביל, לצה"ל נותרו עוד עשרות תחקירים לסכם: לכל יישובי העוטף, לאוגדת עזה, לפיקוד הדרום וליתר החילות האגפים. לכן, כפי שפורסם הבוקר ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", העריכו בצבא שלא יעמדו בדד-ליין שהציב שר הביטחון ישראל כ"ץ – השלמת התחקירים עד סוף חודש ינואר.