את רוב תקופת כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה צבעו פרשיות נתניהו – החשדות, החקירות, כתבי האישום והמשפט. הן גם היוו אקורד סיום צורם בדרך התנהלותו בכל הקשור למגעים לעסקת טיעון עמו.
אבל תקופת כהונתו הייתה סוערת גם בהיבטים רבים אחרים. מנדלבליט נאלץ לנווט במים הסוערים של שסע כבר בחברה, של פיצול פוליטי שנכרך בתיקי ראש הממשלה נתניהו ושיא של ארבע מערכות בחירות בשנתיים, ושל מגפת הקורונה, שיחד אתגרו את זכויות האדם ואת מערכות אכיפת החוק.
מנדלבליט על המתקפות נגדו: "מה חדש?"
ברקע היה זמזום מתמיד של פגיעה מוחשית בעצמאות מערכות אכיפת החוק – המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון. מנדלבליט נאבק כל העת בפייק ניוז בכיכר העיר של הרשתות החברתיות הלגיטימיות ובתיאוריות הקונספירציה וההסתה נגדו ונגד המערכת שבראשה ניצב.
מנדלבליט ראה עצמו כילד עם האצבע בסכר, כמציב מתרס מוסדי מפני פגיעה וחשש שאם יקרוס יגיע אחריו תורם של בית המשפט העליון והדמוקרטיה הישראלית.
בעיניו, הופעת נתניהו, שריו ותומכיו בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום פתיחת המשפט תיזכר "לדיראון עולם". הוא הזדעזע מהקמפיין המתמשך שמבקש להציג את ההליך הפלילי כמהלך המונע חלילה משיקולים זרים.
"כתב האישום הוגש נגד האזרח, מר בנימין נתניהו, בגין מעשים המיוחדים לו באופן אישי, ולא נגד ראש ממשלה באשר הוא כזה. בוודאי שכתב האישום לא הוגש חליל נגד מפלגה פוליטית כלשהי", אמר לאחר הגשת כתב האישום. "במדינת חוק, משפט פלילי מתנהל בבית המשפט. ההכרעה בדבר חפות או אשמה לא יכולה להתקבל בכיכר העיר, או בגרסתה המודרנית – הרשתות החברתיות".
מנדלבליט עשה רבות לביעור השחיתות השלטונית, ובימי כהונתו הוגשו תיקים רבים נגד אישי ציבור. בין היתר נגד חברי הכנסת אורן חזן, באסל גטאס, פאינה קירשנבאום, סטס מיסז'ניקוב ודוד ביטן. כמו גם נגד השרים לשעבר חיים כץ ויעקב ליצמן.
עם זאת, מנדלבליט לא הצליח להתגבר על הסחבת בטיפול בקבלת החלטות בתיקים הפליליים, עניין שפוגע קשות באמון הציבור בפרקליטות. הטיפול בתיק אריה דרעי, שנמשך כמעט שש שנים, הפגין זאת רק באחרונה. כמו כן, הוא נתן יד לחקיקה שהחלישה ועיקרה את כוח נציב התלונות על הפרקליטים – צעד שלא תרם לחיזוק אמון הציבור במערכת.
9 צפייה בגלריה
דרעי ורעייתו בבית המשפט. הסחבת בטיפול בתיק פגע קשות באמון הציבור בפרקליטות
(צילום: יונתן זינדל)
האדם שגרם חוסר שקט ואי ודאות
מנדלבליט, אדם בעל יושרה, המקדש את הממלכתיות ומסורת השירות הציבורי, עמד בפני הלחצים. מדי בוקר הוא ניצב בלשכתו תחת שני סמלי הממלכתיות הישראלית – הדגל וסמל המנורה.
עם זאת, הוא ניחן בראייה ריאליסטית ומפוכחת של הפוליטיקה הישראלית. למרות תדמיתו האפרורית והיעדר הכריזמה, הוא קרא היטב את מפת האינטרסים. כחובב ושחקן כדורגל לשעבר, תמיד ניסה לצפות מספר מהלכים קדימה.
רק אדם אחד גרם לו לחוסר שקט ואי ודאות – מי שבחר בו לכהן כיועץ המשפטי לממשלה והטיל עליו את יהבו כמי שיגן עליו בכל "התיקים", אם יהיו – בנימין נתניהו. החומרים האישיים והמערכתיים המבססים את יחסיהם יכולים למלא בקלות פרקים רבים בדרמה של "נטפליקס".
זה החל בהערכה הדדית עצומה וראיה עין בעין את תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה ולראש הממשלה ואת האינטרסים האמיתיים של ישראל. כפי שהעיד נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, כשמנדלבליט נכנס לתפקיד נתניהו האמין באמת בצורך לשמר את עצמאות וכוח הייעוץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון.
9 צפייה בגלריה
מנדלבליט ונתניהו בתקופות יפות יותר. ככל שהחקירות התקדמו היחסים התמוטטו
(צילום: רויטרס)
היחסים בין השניים התמוטטו לאיטם עם התקדמות החקירות נגד נתניהו ובני משפחתו. אין ספק שנתניהו ציפה ממנדלבליט, "ניצול" פגוע ממערכת האכיפה בשל חלקו השולי בפרשת הרפז, שיעמיד את הפרקליטות ואת הייעוץ המשפטי במקומם ויקטין את עוצמתם.
תחת זאת, כשהחלו החקירות נתניהו האמין שהפרקליטות השתלטה על מנדלבליט והוא הפך לעושה דברה. ככל שהתקדמו החקירות נפרמו היחסים ביניהם והשתררה איבה ואכזבה קשה.
מנדלבליט עצמו שידר בתחילת החקירות מסר מהוסס, וחוגים במשרד המשפטים ובמשטרה פקפקו בנחישותו כלפי נתניהו ורעייתו, וטענו כי פעל למסמס את התקדמות החקירות. מנדלבליט איחד כוחות עם פרקליט המדינה שי ניצן ועם פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי, והם הביאו לסיום את חקירות נתניהו. בניגוד לתחזיות רבות, ואל מול רוח חזיתית עזה של תומכי נתניהו, התיקים הגיעו לבירור בבית המשפט.
בין פיצול למשילות
כפרקליט צבאי ראשי לשעבר, ומי שהעבודה והשליחות הציבורית הן נשמת אפו, מנדלבליט עבד יום וליל בחריצות וללא לאות. לזכותו יאמר שהצטיין בעבודת צוות פלורליסטית, אף שזו גרמה לסחבת בקבלת חלק מההחלטות. ברוב החלטותיו הוא גילם מדיניות של ריאל פוליטיק משפטי ופוליטי, מלווה בשאיפה לקבל החלטות ערכיות ופשרניות.
עם כניסתו לתפקיד הבהיר מנדלבליט כי מדיניותו אינה לומר "לא" להצעות ההחלטה של הממשלה והגופים הנסמכים. הוא יישם מדיניות של סיוע מרבי לממשלה, לאשר את החלטותיה כחוקיות אלא אם כן דגל שחור התנוסס מעליהן. לטענתו, גם כאשר ההחלטה או מדיניות הדרג הנבחר הייתה בעייתית ועל סף אי-חוקיות הוא ניסה להיות יצירתי כדי למצוא נוסחה שתאפשר קבלתה במסגרת החוק.
9 צפייה בגלריה
מנדלבליט. המבקרים טוענים שמה שהיה פעם "אפור" הפך אצלו ל"לבן" ומותר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
מבקריו טוענים כי מחק את המושג "תחום אפור" שבו קיים "קושי משמעותי" להגן על החלטה בבג"ץ, כפי שנהגו יועצים משפטיים בעבר כשנימקו מדוע אין לאשר החלטות. המבקרים טוענים שמה שהיה בעבר "אפור" ומנע אישור, הפך אצל מנדלבליט לרוב ל"לבן".
במהלך כהונתו התעוררו חדשות לבקרים יוזמות המבקשות לכרסם בסמכויות מערך הייעוץ המשפטי. ב-2017 קודמו במקביל שתי הצעות חוק שביקשו לשנות את שיטת המינוי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, באופן שמדביר את משקל העדפת השר על פני שיקולי ההתאמה המקצועיים.
מנדלבליט התנגד נחרצות לשינויים, וביתר שאת להצעת החוק הפרטית שביקשה למעשה להפוך את התפקיד למשרת אמון – "יועץ בראש שלנו". לשיטתו, אלה שצפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי-תלותו ויעילות תפקודו של היועמ"ש המשרדי כשומר סף ולהפכו ל"שומר שר".
הוא ניסה להילחם במנטרה ארוכת השנים, שמצאה לה אוזן קשבת, שלפיה הייעוץ המשפטי מבקש לשלוט במדינה במקום נבחריה. "הייעוץ המשפטי לא אמור להתערב בהחלטות המדיניות של הדרג הנבחר, והוא איננו מבקש לעשות כן", השיב. "אבל בהחלט זהו תפקידנו לקבוע את גבולות הדין ולעמוד על כך שהחלטות יתקבלו באופן תקין".
מנדלבליט בלם את יוזמת שרת המשפטים לשעבר איילת שקד לפצל את משרת היועמ"ש. גם בשנה החולפת הוא הביע בפני שר המשפטים גדעון סער את התנגדותו הנחרצת למהלך.
9 צפייה בגלריה
עם גדעון סער. הבהיר מספר פעמים במהלך השנים את התנגדותו לפיצול תפקיד היועמ"ש
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אחד האתגרים הקשים עמם התמודד זכה למה שמכונה על ידי הימין "משילות". שקד, שתמכה בבחירת מנדלבליט לתפקיד, היא שהכניסה את המושג הזה לתודעה. מטרת תומכי המשילות היא קבלת החלטות בלי עודף משפטיזציה, רגולציה ופישוט הבירוקרטיה. בדרך ליישום המשילות מבקשים תומכיה להחליש את שומרי הסף, להציף את הממשלה באנשי אמון מפלגתיים ולנתץ את הייעוץ המשפטי.
"הפעלת סמכות ממשלתית לפי הדין איננה סותרת את קיומה של משילות", השיב להם מנדלבליט. "היא מקור העוצמה של הדמוקרטיה, שעבורה לא כל האמצעים כשרים. זהו חלק ממערכת האיזונים והבלמים המצויה ביסוד שיטתנו הדמוקרטית, ומתפקידנו להבטיח שאלה מתקיימים כהלכה".
חסידי המשילות התריסו גם נגד הבלעדיות שיש ליועץ המשפטי לממשלה בייצוג השרים ומשרדי הממשלה בפני בג"ץ. לכן, מנדלבליט התיר במקרים חריגים ייעוץ חיצוני כשסבר שמוצדק לעשות זאת בנסיבות העניין.
כך היה ביחס לעתירות שהוגשו בעניין חוק ההסדרה, שהיועץ סבר שאינו חוקתי. כך גם בסוגיות רגישות הנוגעות ליחסי דת ומדינה, וכוללות הכרעות הקשורות גם במומחיות דתית-הלכתית. מנדלבליט סבר למשל שיש מקום להתיר לרבנות הראשית ייצוג נפרד עצמאי בעתירות בנוגע לכותל המערבי.
סירובו להגן בפני בג"ץ על חוק ההסדרה מציג את חוכמתו, גמישותו, ויש שיאמרו גם עורמתו. הוא לא הגן על החוק, אבל מצא דרכים משפטיות עוקפות
סירובו להגן בפני בג"ץ על חוקיות חוק ההסדרה, שבוטל על ידי בית המשפט, מציג את חוכמתו, גמישותו, ויש שיאמרו גם עורמתו של מנדלבליט. הוא לא הגן על החוק בטענה שאינו חוקתי וקבלתו תסבך את ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. עם זאת, הוא מצא דרכים משפטיות עוקפות כדי להגמיש השתלטות על קרקעות ביהודה ושומרון.
אתגרי הקורונה והצעד הבא
אחד האתגרים הקשים שבפניהם ניצב היה הטיפול המשפטי בהתמודדות הממשלות עם נגיף הקורונה. הממשלה נדרשה להפעיל כלים ייחודיים שלא הופעלו בעבר בתחום ההגנה על בריאות הציבור. את קבלת ההחלטות בתקופת הקורונה, כולל הייעוץ המשפטי למקבלי ההחלטות, הגדיר מנדלבליט כ"מלחמה לכל דבר ועניין. זאת הולכת להיות מלחמה של אי ודאות, וכולנו מקווים שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה".
לשם כך נרתמה מערכת המשפט להעמדת פתרונות יצירתיים וחדשניים כדי לאפשר שימוש בכלים כמו תקנות שעת חירום בהיקף נרחב, הקניית סמכויות לשב"כ כדי לקטוע שרשראות הדבקה והטלת הגבלות על חופש העיסוק וחופש התנועה עד כדי הטלת סגר כולל במדינה.
9 צפייה בגלריה
אכיפת הסגר בישראל. שמירה על האיזונים בן צורכי המאבק בנגיף לזכויות הפרט
(צילום: אלעד גרשגורן)
מנדלבליט, יחד עם המשנה שלו רז נזרי שהיה הפרויקטור המשפטי של המאבק בקורונה, פעלו לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה והקפידו שהפעולות תבוצענה תוך שמירה על האיזונים הנדרשים בין צורכי המאבק בנגיף לבין זכויות הפרט.
אחת המנטרות המקודשות שטבע מנדלבליט במהלך כהונתו הייתה הבטחת "הביטחון המשפטי" לאזרחי ישראל. לדבריו, עוצמת ההגנה על זכויות האדם בחברה דמוקרטית נבחנת דווקא בעת חירום, כמו למשל מגפת הקורונה.
"כשם שבזמן משבר בריאותי המדינה מעניקה חשיבות מיוחדת לביטחון הבריאותי של כל אזרח, כך גם בזמן משבר חוקתי, כשזכויות האדם נמצאות תחת הגבלות חמורות, שומה על המדינה להעניק חשיבות מיוחדת לביטחון המשפטי של כל אזרח ולוודא שמוסדות החוק והמשפט ממשיכים להיות הכתובת היעילה להגנה על זכויות האדם", אמר מנדלבליט.
הפגנות מול מעון ראש הממשלה. דאג לחירות המחאה גם בזמן הסגר
(צילום: אלכס גמבורג, אלי מנדלבאום )
סוגיה רגישה במיוחד במהלך הקורונה נגעה להשפעת ההגבלות על חירות ההפגנה והמחאה. מנדלבליט סייע בקביעת הסדרים ייחודיים כדי להבטיח שההגבלות יוטלו באופן מצומצם ככל הניתן, תוך קביעת פיקוח פרלמנטרי ועל בסיס סמכות מפורשת ומפורטת מטעם המחוקק.
בשנה האחרונה עסק מנדלבליט רבות במאבק הגואה בפשיעה בחברה הערבית. הוא קידם תפיסה ויישום אכיפה משולבת, תוך שימוש בכלים פליליים לצד כלים אזרחיים לשם תמיכת ההתמודדות הממשלתית עם האתגר. הוא מיקד מאמץ בפיתוח כלים וביצוע תקיפה כלכלית של ארגוני הפשיעה הערביים וניתוקם מצינורות החמצן הכלכליים שלהם.
לא פחות מכך, מנדלבליט הקפיד על שמירת גבולות גזרה בשיתוף פעולה עם כל הגורמים, כך ששב"כ, שגם הוא הוטל למערכה, יפעל אך ורק במסגרת סמכויותיו וייעודו. כל זאת במקביל להובלת צוות העל למאבק בפשיעה המאורגנת הקיימת במגזר היהודי.
9 צפייה בגלריה
בתחילת הכהונה הוא שאף להתמנות לבית המשפט העליון, עכשיו כבר לא בטוח שזה היעד שלו
(צילום: עמית שעל)
ההערכה היא שמנדלבליט שאף בתחילת כהונתו להגיע בתום תקופת צינון לבית המשפט העליון. היום, כבר לא בטוח שזה היעד שלו.
אמנם אין להשוות את דרגת הקושי הנפשי הכרוך בתפקיד היועמ"ש לזו של שופט עליון, אבל דומה שהמתחים הקשים שליוו את מנדלבליט, כולל ההתקפות הבלתי פוסקות עליו ועל ביתו, המאיסו עליו בינתיים את הפעילות הציבורית. ההערכה היא שמנדלבליט ייטול פסק זמן של לפחות שנה לפני שיחליט לאן מועדות פניו.
