אם החתן לבשה את הז'קט ששמרה מהברית שלו, קובי אפללו שר את השיר שנבחר ללוות את הזוג המאושר בדרך לחופה, וכל בני המשפחה והחברים התייצבו. אבל במקום שיצעד יחד עם אשתו לעבר חיים מאושרים, דור חנן שפיר ז"ל הובא למנוחות. ב-7 באוקטובר הוא נרצח יחד עם בת זוגו סביון חן קיפר, כשנמלטו מ"פסיידאק".
מסיבת הטבע המחתרתית שהתקיימה לא הרחק מפסטיבל "נובה" הענק הפכה באותו בוקר לאתר טבח. פער בלתי נתפס בין השמחה והאחווה שחשו בזריחה המבלים לבין האימה, הדם והזוועה שהקיפו אותם בתוך שעות. 17 מבאי המסיבה באותה שבת נרצחו על ידי מחבלי חמאס ומאז, קהילת חובבי הטראנס הקטנה לא מצליחה להתאושש.
"זאת הפקה חברית שאני עושה כבר כמה שנים, כמו משפחה", סיפר תום עטר, מארגן המסיבה. "המסיבות מתקיימות בטבע, לא במקום סגור, כך שרואים את כולם. באוויר הפתוח אף אחד לא דורך עליך, אף אחד לא מטריד את בת הזוג שלך ומלטף אותה, כמו שקורה במועדונים. אין כמו האינטימי והקטן. אתה לא נאבד ברחבה ענקית".
כבר חמש שנים שהמסיבות של "פסיידאק" מתקיימות פעם בחודשיים, כשהמיקום של המסיבה נשמר בסוד. למעשה, אפילו המארגנים לא יודעים איפה תתקיים המסיבה עד ממש לפני תחילת האירוע. את הלוקיישן האחרון, ואדי פסטורלי למראה ליד קיבוץ נירים, בחר אחד ממארגני המסיבה - משה אמזלג, בן 39 ממושב תפרח שליד אופקים.
"יש לי רגשות אשמה קשים בגלל זה. היינו אמורים לקיים אותה בתדהר, אבל יום קודם סיירתי באזור עם חבר טוב שלי, יובל (רביע, שנרצח במסיבה – מ"ש), ובחרנו במקום הזה", סיפר אמזלג. "אזור יפה, יחסית בתולי מבחינת מסיבות".
אמזלג תכנן בהתחלה להביא למסיבה את אשתו והילדים, "אבל בסוף זה השתבש ברגע האחרון לטובה. 'פסיידאק' זה לא אירוע חד-פעמי, זאת הפקה מאוד מצומצמת של אותם חבר'ה שמתקבצים יחד כל הזמן. כשזה יום אנחנו עושים מתנפחים והפעלות לילדים. במזל, הפעם זאת הייתה מסיבת לילה אז לא היו ילדים".
"זאת 'מסיבת כובע', אין כרטיסים. הכובע עובר בין האנשים והם מוציאים מהכיס שלהם כמה שהם רוצים. ההכנסות הולכות להוצאות של המסיבה – הגברה, גנרטור ודברים כאלה. מי שאין לו – הכל טוב, שיבוא ליהנות ולשמוע מוזיקה. לרוב, אנשים שמים בעין יפה כשהם נהנים. כל אחד מפרגן כפי יכולתו. אין פה בר, או שום דבר שעולה כסף. אנשים באים נטו ליהנות, לשמוע מוזיקה ולפגוש חברים".
עבור דור חנן שפיר המסיבות האלה היו יותר מרק כיף. "דור חנן הלום קרב מצוק איתן. הלומי קרב לא יכולים להיות במקומות המוניים, אבל אלה מסיבות קטנות", סיפרה אמו מרים. "תום הוא חבר שלו מאותה יחידה והם היו כמה חבר'ה שהולכים רק למסיבות שלו. הוא מאוד אהב לשמוע מוזיקה, לרקוד ולהיות בטבע. לכן הוא מאוד התחבר למסיבות האלה".
"אמרו לנו לסתום את הפה ולחכות"
עוד לפני שעלתה השמש על שבת 7 באוקטובר, בוקר שמחת תורה, הספיק דניאל אשר כהן ז"ל, המכונה NISHA, לסיים את הסט שלו בליינאפ של הפסיידאק. "הוא היה יוצר טראנס בעיקר ששילב בין העולמות המודרניים לאולד סקול", סיפר רועי זינגר, מפיק מסיבות ובעל של אולפן הקלטות שעבד עם כהן לא מעט. "הייתה לו תשוקה אדירה לזה, המוזיקה שלו כל כך שמחה. כל פעם שהקשבתי למוזיקה שלו היה עולה לי חיוך על הפנים".
מי שהחליף את NISHA בעמדה היה תום עמר. "ב-12 בלילה נפתחה המסיבה, עליתי לתקלט בערך ב-6:00, כשעלה הבוקר, השלב שמתחילים לראות את כולם. פתאום התחיל מטח טילים. קלטנו מהר שזה לא מטח רגיל. היינו שני קילומטרים מעזה, כל אחד רץ לכיוון אחר".
רוב המבלים החלו לרוץ למכוניות שלהם ולעזוב את המקום. אמזלג, שבדיוק התכוון להתחיל "סיבוב כובע" של בוקר, היה אחד מהם. "בהתחלה לא הייתה לנו אפשרות לברוח, כי הפצמ"רים התפוצצו סביבנו ברדיוס של 15-10 מטרים, אז התחבאנו. בשלב מסוים הבנתי שאנחנו חייבים לברוח. אמרתי לחבר 'בוא נעוף מכאן', עלינו לאוטו ונסענו כשסביבנו גשם של פצצות. נס שלא פגענו באף אחד".
"הגענו ליציאה מהשטח מול ניר עוז, שם חוליית מחבלים שיגרה טיל לכיוון הרכב שלנו. נתתי גז והצלחתי לחמוק גם מהטיל הזה. הגעתי לצומת מעון, הייתה שם מיגונית. ראינו אנשים שנכנסו פנימה וכולם נרצחו", שחזר אמזלג את רגעי האימה. "לכל אורך הדרך ראינו מכוניות הפוכות. אחר כך התברר שהחולייה שנסעה לאופקים הייתה לפניי, והייתה עוד אחת אחריי, נסעתי ביניהן".
עטר היה בין אלה שהחליטו להישאר בשטח המסיבה. "נשארנו מאחור 25 חבר'ה, אנשים עזרו לי לקפל את הציוד. אחרי 50-40 דקות קיבלתי טלפון מחבר שאמר לי שמחבלים זרקו עליו רימון, אבל הוא הצליח לברוח. בהמשך קיבלתי עוד כמה טלפונים מאנשים שסיפרו שירו עליהם".
"התקשרנו למשטרה, שם אמרו לנו לסתום את הפה, לשים את הטלפון על שקט ולחכות – וזה מה שעשינו", שחזר עטר. "התחלקנו לשלוש קבוצות, כל אחד מצא פינה והתחבא. אני התחבאתי בנקיק לא עמוק בכלל, היינו מאוד קרובים לקרקע, ושמענו מעלינו צעקות בערבית. במזל לא מצאו אותנו. זה היה ממש סרט אימה – שוכבים במשך שעות, מזיעים, ולא מוציאים מילה".
במשך שעות חיכו עטר והמבלים הנוספים בשטח המסיבה. "ניסינו להפעיל קשרים – רבש"צים, אנשי ביטחון. כל הזמן אמרו לנו 'תחכו'. בסוף, מה שהציל אותנו היה שאחד מאיתנו אמר פשוט 'נמאס לי, אני יוצא מפה'. בסביבות 16:00 הוא יצא, חבר לצה"ל ואמר שיש לו חברים שתקועים בשטח. רק ב-17:50 הגיעו לחלץ אותנו".
"זה היה החיבוק האחרון שלנו"
עברו מספר ימים מאז 7 באוקטובר עד שהתבררו ממדי האסון של קהילת חובבי הטראנס הקטנה. 16 בני אדם שבילו בה נרצחו במהלך המנוסה ממחבלי חמאס. דפנה גרקוביץ ז"ל בילתה במסיבה, הספיקה להגיע לביתה שבקיבוץ כיסופים, שם נרצחה לצד בן זוגה.
"נפרדנו לשלום, ליוויתי אותה לאוטו ונתתי לה חיבוק", נזכר בעצב אמזלג. "10 שניות אחרי שהלכתי היא קראה לי 'זה החיבוק שאתה נותן לי?', אז חזרתי ונתתי לה עוד חיבוק. זה היה החיבוק האחרון שלנו".
ההורים של מתן רוזנברג ז"ל, תלמיד י"ב בן 17 מדימונה, בכלל לא ידעו שהוא במסיבה. "כשהתחילו האזעקות, ב-6:30 בבוקר, התעוררנו, רצנו להתחבא בחדר המדרגות וגילינו שחסרים לנו ארבעה". מתן נסע למסיבה יחד עם אחי אמו, נוי מעודי ז"ל, ושני גיסיה.
גופתו של הגיס מוטי אלקבץ ז"ל זוהתה מייד, אחיינו מתן זוהה רק אחרי כמעט שבוע. "קמתי משבעה על אחי לשבעה על הבן שלי", סיפרה האם. "הוא היה ילד גבוה, מרשים, יפה תואר עם תלתלים בצבע זהב שהיו סימן ההיכר שלו. מוזיקאי מוכשר מאוד, שלימד את עצמו לנגן בפסנתר. הוא היה מאוד פעיל חברתית, בהמון מסגרות, ובכלל לא היה לו קשר למסיבה". אביו הוסיף: "מאותה שבת אני לא מסוגל לישון בלילות, אני חי עם סיוטים מרעש של יריות".
יובל רביע ז"ל היה חבר קרוב של עטר ואמור היה להחליף אותו על הבמה של פסיידאק ב-10:30 בבוקר. לפי ההערכות, באותה השעה שהוא אמור היה לנגן יובל כבר לא היה בין החיים. יחד עם יובל היו במסיבה ונרצחו על ידי המחבלים גם אחיו נועם וארוסתו של יובל, נוי זעפרני.
"איבדתי לא רק שני בנים, איבדתי גם כלה לעתיד ונכדים לעתיד", אמר בכאב אבי הבנים, יוסף (ג׳וג׳ו) רביע. "הייתה שם אהבה גדולה. הם הכירו לפני ארבעה-חמישה חודשים. הוא כבר היה אצל ההורים שלה וביקש את ידה. לאחרונה, נועם סיפר לאמא שלו שהוא בגישושים עם מישהי, עד היום אנחנו לא יודעים מי זאת".
"לעשות חופה בשמיים"
דור חנן שפיר ז"ל עבד בעבר כעורך ומפיק ברשת הפודקאסטים "עושים היסטורי", ובשנה האחרונה עזב את העבודה וניסה לקדם את עצמו כעצמאי.
"בשנה האחרונה הוא עשה הרבה קורסים בעמותת 'אחים לחיים', אחד הפרויקטים בקורס עריכת וידיאו היה לרגל יום הולדתו ה-30 שחל באוגוסט שעבר, הוא יצר סרטון עם השיר 'רוק 30' של טונה עם קטעי וידיאו ותמונות מחייו. מי יכול היה לדמיין שזה יהיה כמו סיכום לחייו הקצרים?", אמרה האם. "היה לו קעקוע שכתוב בו Live the moment, עכשיו קשה לנו, אבל אנחנו נבחר לאמץ את זה כמוטו לחיים, כי זה מה שדור היה רוצה".
"סביון ודור היו המון שנים בלי זוגיות. הם לא מצאו את עצמם בתחום הזה, כל אחד מסיבותיו", סיפרה סתיו, אחותה של סביון חן קיפר ז"ל. "הם נפגשו בפעם הראשונה בעבודה מועדפת באילת ולא היו בקשר המון שנים. לפני קצת יותר משנה הם ראו זה את זה באפליקציה, נפגשו לקפה ולא נפרדו מאז. הייתה להם התאהבות סוחפת והם הרגישו מהר מאוד שמצאו נפש תאומה. הם פרחו יחד, זאת הייתה השנה הכי יפה שלה".
במשך מספר שנים עבדה סביון כסייעת בגן ילדים. פרויקט הגמר שלה במסגרת לימודיה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון היה אפליקציה לקשר בין גננים להורים. "היא הייתה קסם של ילדה, אמנית שציירה מגיל מאוד קטן. כל מי שהכיר אותה מתאר רעמת תלתלים מלאה שמחה ואנרגיות אחות טובה, בת טובה, עם לב זהב וזיקה מאוד גדולה לחינוך".
דור וסביון נקברו יום אחרי יום. "הם תכננו להתחתן יחד ולגדל ילדים", סיפרה מרים, אמו של דור. "היה לנו רעיון לעשות עבורם חופה בשמיים. קובי אפללו שר את 'מה שהלב שלי בחר'. שמרתי כל השנים את הבגד מהברית של דור, ושתכננתי ללבוש בחתונה שלו – אז לבשתי אותו עכשיו".
"סביון נקברה יום קודם. בחתונה... סליחה, בלוויה של דור הרגשנו שכשהוא עולה לשמיים מתקיימת שם חופה", סיכמה האם. "אנחנו מרגישים ומאמינים שהם ביחד".
פורסם לראשונה: 15:02, 01.12.23