פרשת "מסמכי סינוואר", שאינם כלל של סינוואר, שיש המכנים אותה גם פרשת המסמכים הסודיים, ראויה יותר לתואר "השערורייה הביטחונית בלשכת ראש הממשלה". אם יורשעו העצורים - דובר בלשכה ומספר חשודים נוספים - בחשדות המיוחסים להם, אומר גורם בכיר הבקיא בפרטים, הם צפויים לבלות הרבה מאוד זמן בכלא, בעבירות שעונש המאסר על חלקן הוא 15 שנים. מדובר בעצם בארבע פרשות נפרדות, החבוקות ביחד לפלונטר מצחין שהוא גם פלילי, גם ביטחוני וגם פוליטי.
4 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו והחשוד בפרשה
( צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, shutterstock, שמואל דריי)
הראשונה, הוצאת חומרים מסווגים ביותר ממערכת הביטחון, ובהמשך אל מחוץ לצבא ואל מחוץ לארץ. אין המדובר רק על תוכן המסמכים אלא על הסיכון האפשרי לשיטות פעולה רגישות מאוד ברגע שמתפרסם בציבור שישראל מחזיקה את המסמכים הללו. עובדה זו בלבד עשויה לשמש כלי יעיל בידי האויב לחשוף כיצד השיגה אותם.
השנייה, כיצד נתנו, ומי נתן, לאדם שכשל בתהליך הסיווג הביטחוני שלו - אשר לגביו השב"כ אסר את כניסתו לפגישות ואזורים ממודרים, כולל איסור מוחלט על כניסתו ל"אקווריום" בלשכת רה"מ - להיכנס לכל אותם אזורים, להיות שותף לשיחות הכמוסות ביותר, להצטרף לראש הממשלה לנסיעות ברכבו בעת שנערכו בו שיחות סודיות, לטיסות במסוק ולהערכות מצב של קהילת המודיעין. ואם צודקת גרסתה של לשכת ראש הממשלה שהאיש העצור כלל לא היה חלק מהלשכה ואין לו תפקיד בה, אז מי בדיוק נתן לו כך להתקרב לאדם שנחשב לאחד מהמאובטחים ביותר בעולם?
השלישית, טיפול רשלני במסמכים מסווגים בלשכת ראש הממשלה. "המילים סיכון לביטחון המדינה מתכסים לידו בתמימות" מתאר אדם בקיא את ההתנהלות עם מסמכים רגישים בלשכת רה"מ, לא רק בהקשר לפרשה זו. "מסמכים שהוצאו מתוך הכספות של המזכירות הצבאית ועליהם הסודות הכמוסים ביותר של ישראל מסתובבים בלי בקרה באין ספור מקומות. מישהו שם עשה שכונה מביטחון המדינה, מדהים באיזה זלזול הם מתייחסים לנושאים הביטחוניים החשובים ביותר לכולנו", כדברי אותו גורם.
הרביעית, מערך השפעה נרחב, זדוני, שקרי, מתואם ומתוחכם מאוד שנועד להשתמש בהדלפה מתוחכמת ומסולפת של המסמכים מהסעיף הראשון כדי להסביר מדוע החטופים לא שבו הביתה.
ההתבוננות לתוך המערך הזה, הפרשה הרביעית, מאפשרת לנו הצצה ראשונה לתוך חטיבה אחת, לתוך מאמץ אחד, מתוך שורת חטיבות ומאמצים שבלשכת ראש הממשלה וגורמים נוספים המקורבים לנתניהו התחילו מיד אחרי 7 באוקטובר אשתקד. "זהו המאמץ המרכזי, כל השאר כפוף לו", כדברי אדם הבקיא מאוד בהתנהלות הלשכה. "מאמץ-העל של הלשכה אינו שחרור החטופים ולא סיום המלחמה אלא שמירת השלטון הקיים, ניסיון להפוך את הקערה בראיית הציבור, ניסיון להעלים את זוועות 7 באוקטובר, להתרחק כמה שאפשר מוועדת חקירה ממלכתית, לצד שמירה על הקואליציה ומערכה נגד הליכה לבחירות.
הבעיה הכפולה של נתניהו
"עניין החטופים", הוא מסביר, "הוא חלק מתוך מאמץ-העל וכך צריך לראותו. ברור שביבי רוצה לחלץ חטופים. אם ביבי היה יכול לשחרר את החטופים בתשלום נמוך ולא משמעותי, בלי לפגוע במטרת-העל - הוא בוודאי היה עושה זאת. אבל יש לו לביבי עדיפויות גבוהות יותר, הרבה יותר - שותפיו הודיעו לו כי אם ילך על עסקה הם יפרקו את הקואליציה והוא עצמו חושש מעסקה שאולי תביא דרישות לעריכת בחירות ולהקמת ועדת החקירה".
"לנתניהו נוצרה בעיה כפולה - גם שהוא לא יכול לומר לציבור את האמת על למה הוא מתנגד לעסקה, וגם ששני הצדדים הגיעו בתחילת יולי למקום מאוד-מאוד קרוב, ובלשכה חשבו שזה בורח להם. אז גורמים בסביבתו עורכים מסעות הנדסת תודעה שחלקם מתרחשים בחו"ל, אבל כולם מכוונים פנימה, לציבור בישראל, ממציאים סיבות מופרכות אבל שנשמעות טובות ולגיטימיות, ומתקפים אותן בשימוש מסולף במסמכים מזויפים או ממש ממציאים כאלה.
"בסופו של יום, אם רוצים לתמצת את מה שקורה פה במשפט אחד אז הנה הוא", אומר גורם צבאי-מודיעיני-חקירתי בכיר הבקיא מאוד בפרטי פרשת המסמכים הסודיים שבמסגרתה נעצר דובר שעבד עם לשכת ראש הממשלה, וכך הוא מגדיר אותה: "יושבת חבורת אנשים במחשכים, זוממים, מפעילים סוכנים בצה"ל, רומסים ברגל גסה סודות ומסכנים שיטות ומקורות, מזייפים מסמכים, מזינים את התקשורת בדיסאינפורמציה - והכול כדי לדפוק את עסקת החטופים".
"איך האנשים האלה חיים בשלווה? איך הם יכולים להסתכל על עצם בראי? מה הם אומרים לעצמם בבוקר", הוסיף הגורם בתסכול. וגורם אחר מוסיף:" לא רק בחטופים בגדו כאן. הרי בגדו גם בצבא, הם גם ריגלו, הם שיבשו ושיקרו ועשו אין ספור עבירות פליליות, אבל גם ערכיות ומוסריות וכל זה מתרחש באווירה של שכונה, של הכל מותר, של כל אחד הישר, ליתר דיוק, העקום בעיניו יעשה, גם אם מדובר בעניינים הכי רגישים שיש".
ב-21 באוקטובר נערך בבית המשפט השלום בראשון לציון דיון חשאי בתנאים קיצוניים של סודיות. הבאים לבית המשפט, כך לדברי בקיא בהליך באותו בוקר, חששו שגורמים בתוך המערכת ידליפו את נושא הדיון, הצווים שיתבקשו בו, הנימוקים עבורם והחשודים בפרשה החמורה שהובאה בפני השופט. עדן מסאלי, קצין חקירות מלהב 433 במשטרת ישראל, ביקש וקיבל צו איסור פרסום חמור ביותר, ובתוכו גם צו איסור פרסום על צו איסור הפרסום, והוראות נוספת שלהן נדרש צוות השב"כ והמשטרה.
החשאיות ככל הנראה נשמרה והשתלמה. לפני אור ראשון של יום ראשון האחרון, עם כניסת השלב הגלוי של החקירה, פשטו יחידות משטרה ושב"כ על הבתים. החשודים שנעצרו, בהם אחד מהיועצים המקורבים לבני הזוג נתניהו, ושלושה חשודים נוספים, הופתעו בארבע בבוקר במיטות שלהם. ליתר דיוק - היו בשוק מוחלט.
אירועים דרמטיים נפלו הר כגיגית, חזיז ורעם, על לשכת ראש הממשלה כשכוח מיוחד פשט ב-4 בבוקר על ביתו של אדם בלי סיווג ביטחוני מתאים שהיה מסתובב באזורים הממודרים ביותר במדינה - במתקנים ובסיסים מסווגים, בתוך הלשכה, בתוך האקווריום. ומאז מצעד עורכי הדין, אצל מי מסביבת נתניהו שחושש ששוב ייקרא לחקירה, נפתח שוב.
ריקוד המכונה
ולא רק מצעד עורכי הדין התחדש, אלא גם שוב מכתב אגרסיבי ביותר של אחד ממקורבי נתניהו, שמתפרסם מיד בתקשורת האוהדת אותו: יום למחרת, כמובן על פניו בלי שום קשר לאירועים הללו, ככה סתם פתאום, שיגר לפתע שר התקשורת, שלמה קרעי, מכתב האשמות חריף למנדלבליט. אבל הפעם זה היה לצנזור הצבאי הראשי, תא"ל קובי מנדלבליט. שלא כמו עם המנדנבליט ההוא, הפעם למכתב לא קדמה התנגשות קודמת בין השניים, או חליפת דברים או מכתבים בין ד"ר קרעי לתא"ל מנדלבליט.
"עניינן של פניות אלו הוא באיסור צנזוריאלי על פרסום ידיעה, כאשר לאחר מכן המידע מתפרסם על-ידי דובר צה"ל. בחלק מהמקרים מידע שפרסומו נאסר על-ידי כלי תקשורת אחד - נמסר על-ידי דובר צה"ל זמן קצר אחר כך באופן בלעדי לכלי תקשורת אחרים. במקרים אחרים - מידע שעיתונאי עמל על חשיפתו נאסר לפרסום במשך מספר חודשים; שבסיומם הדברים פורסמו על-ידי דובר צה"ל בתפוצה כללית", כתב קרעי. בצנזורה לא הבינו למה קרעי פתאום נטפל אליהם, מאיפה זה הגיע. אבל אז מישהו במערך ביטחון המידע של צה"ל נזכר בחקירה החשאית, ובחדרי החקירות שבהם מצא את עצמו מקורב אחר לנתניהו, וחיבר את הנקודות.
כי מה בעצם אומר קרעי, או אולי הגורם שבאמת ניסח את הדברים? הוא טוען שמה שנאמר עליו שהוא סודי, הוא בעצם לא סודי, והכל הוא אפליה אחת גדולה - לכתבים מהימין אומרים על מידע או מסמך שהוא מסווג, רק כדי לתת אותו בלעדית לכתבים מהשמאל, שעבורם מסירים את הסיווג ואת הוראות הצנזורה שלא לפרסם. אלו כמובן דברי הבל, אבל העיתוי אומר הכל. הלקח הנלמד מטענותיו של קרעי הוא שאם מישהו מסר מסמך מסווג לכתב ממקורביו, אז הוא לא עשה שום דבר רע, כי בעצם המסמך לא באמת מסווג. תכף ייתנו אותו כבלמ"ס בלעדית למישהו מהצד השני.
קרעי פתח את הצוהר הראשון בהבנת הריקוד העדין והמתוחכם שתרקוד המכונה, כמו בשיר של משינה, כדי להצדיק את הבלתי-ניתן להצדקה - להסביר את מה שלא ניתן להסביר, לנתק את הקשר שאי-אפשר לנתק בין הפרשה לבין הלשכה, ובסופו של דבר, כמו תמיד - להגיד שבכול אשמים התקשורת והשמאל.
ואכן, תוך שעות וימים, וככל שהשמועות על הפרשה הלכו והתעצמו, כך התעצם ריקוד המכונה. באחד מהם, כנראה מתוך אמונה שהכול הולך, הציג אחד מבכירי הרקדנים סקר לשוכני הטוויטר, ולפיו רוב עצום סבור שאין ממש בפרשה המדוברת, והיא למעשה מהומה של התקשורת והשמאל על לא מאומה, דעה מגובשת של אלפים רבים. עוד לפני שנודע בציבור על מה העניין. תוצאות הסקר נראו אמינות כמו אחת ההדלפות ל"ג'ואיש כרוניקל" על אנשי מוסד שהתחפשו לזיקיות, לבשו ירוק כדי שיוכלו להסתוות כהלכה, ממש כמו החיה עצמה, על העצים מסביב למתקן האירוח של משמרות המהפכה, שבו עמדו לחסל את איסמעיל הנייה.
ראש הממשלה נתניהו, שהבין כנראה שלפחות במקרה שבו מופנות האשמות כלפי אנשיו כי פגעו קשות בזכות הזו, כדאי לו למצב את עצמו בצד של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, הודיע שגם הוא בעד להסיר את צו איסור הפרסום, צו שאם יוסר יראו כולם שאין שום מעורבות של לשכת ראש הממשלה בעניין. ואם יראו שיש - אז יגידו שבכלל לא טענו משהו אחר.
"הודעת רה"מ נכונה כמו הטענה שסינוואר כתב את המסמכים"
"ידיעות אחרונות" ו-ynet, יחד עם כלי תקשורת נוספים, עתרו ביום חמישי לבית המשפט בבקשה להתיר לפרסום את הפרשה שבמרכזה הדלפת מסמכים וטיפול בחומרים מסווגים במהלך המלחמה. צו איסור הפרסום רק צומצם בעקבות הפנייה שהגשנו לבית המשפט ולא בוטל - אבל הצמצום מאפשר כבר לתת קווי מתאר לפרשה שנחשפה בסדרת פרסומים ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet בחודשים האחרונים, אירועים שהביאו לתחילת החקירה.
סיכום הדברים, כפי שמתאר הפקיד הבקיא מאוד בענייני החקירה: "מדובר בפרשה חמורה מאוד. גם בהיבטים הביטחוניים-מודיעיניים שלה, שבהם נוצר חשש חמור לחשיפת שיטות פעולה של המודיעין הישראלי, אבל גם בכך שהחשיפות והחקירה שהגיעה אחריהן מגלות, כך נראה, מערך העוסק באופן חשאי, תוך הסתרה מכוונת ממערכת הביטחון וקהילת המודיעין, בהנדסת תודעה ודיסאינפורמציה על מה שמכונה 'צד כחול' - אזרחי מדינת ישראל".
"ההודעה של לשכת ראש הממשלה כאילו אף אחד מאנשי הלשכה לא נעצר ולא נחקר", אומר הגורם, "נכונה כמו הטענה שסינוואר כתב את המסמכים. זו טענה שקרית ובוטה, שמי שטוען אותה יודע היטב על המאמצים שנעשו כדי שהנ"ל יהיה עובד הלשכה. הוא תפקד והיה במעמד, ובגישה לחומר מסווג, כמו כל עובד ולמעשה הרבה יותר מרוב העובדים. הסיבה היחידה שהוא לא היה שם באופן רשמי הייתה כי כל הטוב הזה ניתן לו למרות שלא עבר פוליגרף. והיה אסור בתכלית האיסור לתת לו גישה לחומר הזה".
הידיעה שומטת הלסתות הזו על הכישלון בסיווג פורסמה לראשונה אצל עמיתינו בכאן 11, אלו שאת התקציב שלהם פתאום מאוד רוצים לקצץ, כי אותו פלוני, דובר מוכר, עם עבר צבאי עשיר, לא צלח את אלקטרודות הפוליגרף ולמרות זאת קיבל גישה חופשי-חודשי-סודי לכל המידע הכמוס ביותר. הוא ישב עם המכובדים ביותר במכוניות השרד המשוריינות ועמוסות ציוד הקשר המסווג או במסוקים, והיה נמען ושומע, לעיתים אפילו מדבר, בשיחות שאף אדם בלי סיווג לא היה יכול אי-פעם להתקרב אליהן.
מה אנחנו מפספסים
אבל העיסוק בצווים ובסודות מחמיץ את מה שהוא העיקר השני בפרשיות מעין אלו. לצד החשש מדלף של מידע מסווג אל מול אויב ערני, הפרשיות מעלות חשש כבד למסעות של דיסאינפורמציה מהסוג השחור והחמור ביותר. והמטרה שלהם היא כולנו בעצם - אזרחי מדינת ישראל.
המסמך הראשון, שנתניהו הציג בנאום שלו וטען כי הוא אסטרטגיה למלחמה פסיכולוגית נגד ישראל והחטופים שכתב אחד מבכירי חמאס, היה פתק שנמצא בעזה אבל אף אחד לא יודע בידי מי נכתב, מדוע, באילו נסיבות והאם הייתה לו, ואו לכותבו, כל השפעה על מדיניות חמאס והאופן שבו טיפלו בעניין החטופים. המסמך השני - שהג'ואיש כרוניקל טען שהוא מחזיק ומתקף את טענת נתניהו כאילו סינוואר מתכנן להעביר את החטופים דרך פילדלפי לסיני ומשם לטהרן או תימן (זה מתחרז טוב בדף המסרים) מעולם לא היה בידי הכרוניקל, או בידי צה"ל, או בידי מכונת הרעל, או בכלל ואין שום תיקוף לטענה כי בכלל היה מסמך כזה. לאחר חקירה, אפילו הכרוניקל הודה בכך ומחק את הסיפור ואחריו את כל הסיפורים של אותו כתב ובסופו של דבר פיטר אותו לאלתר.
המסמך השלישי שכמה מילים ממנו הוצגו בבילד, בטענה כי מדובר במסמך של סינוואר, היה חוות דעת של דרג ביניים במודיעין הצבאי של חמאס, בתגובה לטיוטה האחרונה של המתווה לעסקת חטופים, הפסקת אש וסיום המלחמה, שהוצגה לארגון באפריל השנה. מאז שהחלה התקפת הנגד של המכונה כדי לנסות ולמזער נזקים החלו לטעון צייצנים מטעמה ברשת כאילו הפרסום בבילד מדויק, ומשקף את הנאמר במסמך. זהו שקר, עוד אחד.
הבדיקה הצרפתית
ואם מישהו לא מאמין לתקשורת הישראלית בנושא, הרי המסקנות של צוות CheckNews, יחידת בדיקת העובדות של היומון הצרפתי רב ההשפעה, ליברסיון, שבדק את הפרשה, והשווה בין הפרסום בבילד למסמך המקורי של חמאס שהגיע, תיראו מופתעים, אף לידיו. "המסמך שפורסם על-ידי Bild לא הגיע מסינוואר", הייתה אחת מהמסקנות החדות. בניגוד גמור לנאמר בכותרת של אותו מאמר, כותרת שהקנתה למסמך חשיבות מיוחדת, כותרת שמשכה מיליוני עיניים ברחבי העולם, במיוחד בישראל, במיוחד אצל משפחות החטופים.
חשוב עוד יותר - לפי הליברסיון, הפרסום בבילד "נוטה להוציא ציטוטים מהקשרם כדי להציג שחמאס 'אינו מעוניין בסיום מהיר של המלחמה', או בסבל של האזרחים הפלסטינים". בליברסיון נכתב כי בניגוד לנאמר בכתבה ביומון הגרמני הפופולרי, בפועל, המסמך אמר דברים אחרים לגמרי וש"המודיעין הצבאי של חמאס תמך בטיוטת ההסכם מאפריל" ואף הציע מחוות שונות.
גורם צבאי בכיר: "מישהו מצא או מצאו מסלול עוקף צה"ל. ההדלפה מכוונת רק לוויכוח הפנימי בישראל, ואם יש מישהו שצוות הדוברים שלו, או מי מהם היה מעורב במעשה הנקלה הזה, אזי חובה על הבוס של אותם דוברים לפטר אותם מיד, לכל הפחות".
צוות הליברסיון שבדק את המסמך המקורי מזכיר כי הבילד טוען בכותרת כי השיג "מסמך מלחמה סודי ממנהיג הטרור (יחיא סינוואר)", ובתוך הכתבה טוען כי "המסמך מאביב 2024" נמצא במחשב של מנהיג חמאס, עם "אישורו האישי על התוכן". אבל בפועל, לא מיניה ולא מקצתיה.
המסמך הגיע מדרג ביניים במודיעין הצבאי של חמאס. כאשר צוות CheckNews פנו אל פִילִיפ פיאטוב, מחבר שותף של המאמר בבילד, הוא הגן על דיוק הדיווח: "בכתבה שלנו, אנו מציינים בבירור מההתחלה שסינוואר 'אישר' את התוכן, כלומר הוא אישר אותו, ולא שהוא כתב את המסמך בעצמו". אלא שגם זה, כאמור, אף אחד לא יודע שאכן קרה. כשאנחנו פנינו לפיאטוב הוא הסביר שהכותרת כאילו זה מסמך של סינוואר והיא חלק מ"סגנון הכתיבה" בטבלואידים הגרמנים, שם אפשר לייחס כל מסמך שכתב כל פקיד בלשכת הקנצלר, כאילו הוא נכתב על-ידי הקנצלר עצמו. לא בטוח שעיתונאים רבים בגרמניה שמעו על הסגנון הייחודי הזה, אבל במקרה הזה ממילא אין מדובר במישהו מלשכתו של סינוואר או באיזושהי קרבה אליו. למעשה, ולפחות לפי צה"ל, אין כלל שום ידיעה שהוא אי-פעם הגיע או נקרא על-ידי סינוואר.
בכתבה בבילד נכללו כמה ציטוטים מתוך המסמך המקורי. בבדיקה של המסמך המקורי אל מול הפרסום בידי הליברסיון, עולה כי כל הציטוטים בבילד אכן מופיעים במסמך של חמאס, מסמך שהוצא מתוך מאגרים סודיים והופץ לכל עבר. עם זאת, "המאמר בעיתון הגרמני נוטה להוציא ציטוטים מהקשרם כדי להציג שחמאס 'אינו מעוניין בסיום מהיר של המלחמה או בסבל של האזרחים הפלסטינים', בעוד שהמודיעין של חמאס המליץ 'לקבל את ההצעה תוך ציון הערות כדי שחמאס לא ייראה כצד החוסם את ההסכם'".
במילים אחרות: למרות שהציטוטים החלקיים נכונים, הוכחה לכך שאנשי הבילד מחזיקים ככל הנראה את המסמך וקיבלו תרגום שלו, משמעותו ותוכנו (ומקורו וכותבו) של המסמך הוצגו באופן מסולף לחלוטין, לשון המעטה, בפועל הפוך לגמרי מכוונתו של המסמך, שההמלצות האמורות בו מעולם לא התקבלו וחבל שכך, שכן הוא מציג עמדה פשרנית מאוד יחסית לחמאס.
"התעללות במשפחות, כדי לתקף שיקולים פוליטיים צרים ואנוכיים"
"הודלף מסמך המסכן מקורות" אמר גורם צבאי בכיר אמש, אבל, הוא הדגיש, הסילוף המכוון, קמפיין השימוש בעובדות חלקיות כדי להציג שורה תחתונה שקרית, הוא חמור לא פחות. "הצבא נזהר כמו מאש מהשפעה על צד כחול", אמר הגורם בהתייחסו ליחידות חסויות של הצבא העוסקות בקמפיין כאלה, אבל נגד האויבים. "והנה, מישהו מצא או מצאו מסלול עוקף צה"ל. ההדלפה מכוונת רק לוויכוח הפנימי בישראל, ואם יש מישהו שצוות הדוברים שלו, או מי מהם היה מעורב במעשה הנקלה הזה, אזי חובה על הבוס של אותם דוברים לפטר אותם מיד, לכל הפחות".
"מבצע השפעה על כחול", כינו אותו בזעזוע במערכת הביטחון, כלומר מבצע דיסאינפורמציה תוך שימוש מסולף במידע מסווג. ואחד מהם הוסיף: "מבצע השפעה דה לה שמאטע, עם תפרים גסים, שגיאות קשות וזיופים שאין בעיה לעלות עליהם".
לכך מצטרפת ביקורת חריפה של גורם בכיר הקשור במערך השבויים והנעדרים והבקיא בפרטי המשא ומתן עם חמאס על העסקה להחזרת החטופים מעזה: "אפילו במונחים של מכונת הרעל שהפיצה את כתב הפלסטר הזה, הקמפיין הזה היה זדוני, רשע ושטני במיוחד. זו התעללות לשמה במשפחות של החטופים, והכל כדי לתקף שיקולים פוליטיים צרים ואנוכיים".
השב"כ זוכה לשבחים רבים מאוד במערכת הביטחון, גם על האופן בו פענח את הפרשה, למרות שחלק גדול מהעבירות בוצעו מהמקפצה כי אף אחד לא חשב שמישהו יעז לחקור. אבל בעיקר זוכה השירות וראשו רונן בר לשבחים על האומץ הנדרש לנהל חקירה נוקבת וללא פניות, בידיעה שתוך רגע תפנה נגדם מכונת הרעל והיא ודובריה בתקשורת ושני הערוצים עליהם היא שולטת, יעלו להתקפה. במקום בו משטרת ישראל הוכרעה והפכה מיליציה פרטית של שר הממונה עליה, העובדה שיש עדיין בישראל גורם שמוכן לחקור כדי להגיע לאמת, לא משנה מי יהיה שם בסוף החוט שמתחיל בפרסום בעמודים הללו - היא חשובה, ולצערנו, כלל לא מובנת מאליו.
מלשכת ראש הממשלה מסרו ביום חמישי כי "לא בכדי דרש ראש הממשלה נתניהו הסרה מידית של צו איסור הפרסום לחקירה, שאיפולה המתמשך נועד להשחיר את לשכתו. בעוד שמלשכת ראש הממשלה לא הייתה כל הדלפה, דווקא כן היו עשרות הדלפות שפורסמו בכלי תקשורת בארץ ובחו״ל שחשפו פרטים אודות המו״מ להשבת החטופים, מישיבות סודיות בקבינט ומפורומים רגישים אחרים - וזאת מבלי שאיש נחקר".
אתמול בערב, לאחר שהותר לפרסום כי נעצרו חשודים, הודיעו בלשכת ראש הממשלה כי "בניגוד לפרסומים השקריים ולמראית העין שמנסים לצייר בתקשורת, איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר".
