הורוביץ, אתמול: "הורה שלא מחסן את ילדיו - האחריות עליו"
(צילום: ערוץ כנסת )
נתב"ג היה נקודת תורפה בהתמודדות של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה כבר בימיה הראשונים של המגפה. כעת, כמעט שנתיים אחרי, מתברר שדבר לא השתנה ושער הכניסה לישראל ממשיך להיות אחראי ליבוא תחלואה מחו"ל, ובגל הנוכחי מדובר בממדים מבהילים ממש.
המספרים מאחורי מחדל נתב"ג מדברים בעד עצמם: מנתוני משרד הבריאות עולה כי שיעור השבים ארצה מחו"ל שנמצאו מאומתים לקורונה הכפיל את עצמו תוך שבועיים. על פי הנתונים, ב-5 בדצמבר, פחות מ-10% מכלל המאומתים באותו יום היו שבים מחו"ל, ואילו ביום ראשון האחרון, 206 מתוך 981 המאומתים שאובחנו באותו יום היו נוסעים ששבו ארצה מחו"ל – כמעט 21%. המשמעות המטרידה היא כי אחד מכל חמישה אנשים שנמצאו חיוביים לקורונה, הגיע עם הנגיף בטיסה מחו"ל.
שקד בפברואר האחרון: "נתב"ג? פיאסקו, אוטוסטרדת מוטציות"
(צילום: שחר גולדשטיין)
המדינה המובילה במספר המאומתים היא ארצות הברית, שם עדכנו הלילה הרשויות כי זן האומיקרון הפך לזן הדומיננטי במדינה שאחראי ל-73% מההדבקות בשבוע האחרון. ארה"ב, נזכיר, תיכנס הלילה לרשימת המדינות האדומות לצד מדינות נוספות ובהן בלגיה, גרמניה, הונגריה, מרוקו, פורטוגל, קנדה, שווייץ וטורקיה. על פי הנתונים, 43 בני אדם ששבו מארה"ב בעשרת הימים האחרונים נמצאו חיוביים – 33 מתוכם מוגנים (מחוסנים עד חצי שנה).
29 מאומתים הגיעו שלשום מצרפת, 20 מאיחוד האמירויות הערביות, 19 מבריטניה, 9 מאיטליה ו-8 מהונגריה. כמו כן, לפי הדו"ח היומי של משרד הבריאות אובחנו מאומתים שהגיעו בין היתר מדרום אפריקה, הודו, קנדה, ירדן, ואפילו מסעודיה.
במערכת הבריאות מגיבים לנתונים בדאגה. "אני חושבת שמה שעושים זה טוב, כשבודקים שלושה וחמישה ימים אחרי זה את השבים ארצה", אומרת פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "לסגור לגמרי אי אפשר וכרגע בסך הכל ישראל סגורה. עם זאת, מרגע שמקבלים החלטה לסגור מדינה מסוימת, למה זה לוקח המון זמן ליישם את זה?
"אין סיבה לטוס עכשיו במשך עוד יומיים למדינות שכבר נקבע שהן אדומות. לא נזכרנו מאוחר מדי עם נתב"ג, אבל אני חושבת שאנחנו כן נזכרים מאוחר מדי לחסן בבתי הספר. רק עכשיו מתחילים, למה לא עשו את זה בשבועיים האחרונים? כל רופא ילדים צריך לשבת עם המטופלים שלו ולהסביר להם למה חשוב שיתחסנו".
5 צפייה בגלריה
43 מאומתים שבו מארה"ב. מנהטן לקראת חג המולד, בשעה שהאומיקרון בהתפשטות שיא
(צילום: רויטרס)
מנגד, לא כולם תומכים בהגבלות הכניסה והיציאה לארץ. אתמול פנתה האגודה לזכויות האזרח לשר הבריאות ניצן הורוביץ וליו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ גלעד קריב (העבודה) בנושא המשך והרחבת האיסור על יציאה למדינות אדומות. בפנייתה טענה האגודה כי "הזכות של אזרחים לצאת מישראל היא זכות חוקתית והפגיעה בה צריכה להיות מידתית".
ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים של "מגן ישראל": "מבחינה מעשית השמיים הולכים ונסגרים. מדיניות זו יכולה לעכב או להאט במידה מסוימת את קצב הפצת האומיקרון באזורים שונים בארץ. עם זאת, בשלב שבו תהיה תחלואה מפושטת בקהילה ובמספרים גדולים מדיניות סגירת השמיים עלולה להפוך ללא רלוונטית".
הגבלות התקהלות? "המשק יסתחרר"
בדיון שכינס אמש ראש הממשלה נפתלי בנט עם צמרת משרד הבריאות וכמה שרים לא התקבלו החלטות ממשיות, והוא היה מעין "סיעור מוחות". שרים שנכחו בדיון אמרו שאין טעם בהטלת מגבלות במצב הנוכחי של המגפה, ובייחוד לא הגבלות התקהלות - שלדברי השרים "יכניסו את המשק לסחרור". ממשרד ראש הממשלה נמסר כי מאוחר יותר היום ייערכו דיוני התייעצויות נוספים במטרה לגבש את המשך תוכנית הפעולה בטיפול באומיקרון, שתובא לאישור קבינט הקורונה, שייתכן שיתכנס היום.
בדיון השתתפו השרות איילת שקד, אורנה ברביבאי ותמר זנדברג והשרים חילי טרופר וניצן הורוביץ. אנשי משרד הבריאות הגיעו עם רשימת המלצות לא מגובשת לגמרי, ובה הצעה להגבלת התקהלות של לא-מחוסנים ומחוסנים. לפי ההצעה, עד 20 לא-מחוסנים יוכלו להתכנס במקום סגור, בעוד ש-50 יוכלו במקום פתוח להתכנס. עבור מחוסנים המליץ משרד הבריאות להגביל התקהלויות ל-300 בני אדם במקום סגור ו-1,000 בחוץ, בהנחה שמדובר במקום מסודר ובו מקומות ישיבה. במסיבות או במקומות שאין ישיבה מוסדרת הציע משרד הבריאות להגביל ל-100 בני אדם במקום סגור.
שרים שהשתתפו בדיון אמרו כי ההצעה אינה אפקטיבית. גם השר הורוביץ אמר שהוא לא בעד הטלת מגבלות כל עוד אין פיצויים. בכירי משרד הבריאות הודו שהגבלות כאלה לא ימנעו התפרצות ואולי יעכבו אותה, והציעו להמתין לראות אם הגל הנוכחי יגרום לתחלואה קשה ולנצל את הזמן לעידוד התחסנות.
אף שהשר הורוביץ התנה כל הגבלה במשק בפיצויים, יואב גורדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הסביר שסוגיית הפיצויים היא לא דבר פשוט. "אי אפשר ללחוץ על כפתור ומחר לשלם. אין מענה של חל"ת. זה מסובך מאוד ומחייב חקיקה", הוא אמר.
