רק כ-2,000 מתוך 24,000 תושבי קריית שמונה טרם פונו ממנה אל בתי מלון ברחבי הארץ. בחמ"ל העירוני שבמתנ"ס המקומי עבדו אתמול (יום א') מסביב לשעון כדי למצוא לכל משפחה חדר במלונות מטבריה עד אילת. רבים מהתושבים שנותרו בעיר צבאו משעות הבוקר על דלתות החמ"ל. כמה מהם צעקו, ואף בכו, בגלל החרדה ורצונם לצאת מהעיר "רגע לפני שהטילים ייפלו כאן כמו גשם".
מבין התושבים יש כאלה שדרשו לקבל מלונות בערים מסוימות, וציפו לבחור את בית המלון שאליו יתפנו. אחרים התלוננו בצדק כי פונו למלונות שמתפקדים בשגרה כבתי בושת במקומות מפוקפקים, או למלונות ללא ממ"ד או שירותי הסעדה כפי שהתחייבה המדינה.
יאיר קראוס מדווח מהצפון
(צילום: אביהו שפירא, שמוליק דודפור)
הכותרת
צריך להתנתק מעזה לגמרי | היום שאחרי המלחמה עפ"י ליברמן
19:57
ברחובות העיר כמעט ולא נראתה היום נפש חיה. את מירב וימין אדרי פגשנו כשהגיעו בנסיעה מהירה אל ביתם, כדי לאסוף כמה בגדים וציוד בדרך לבית המלון. "זו תחושה נוראה להגיע לפה ולראות את כל האזור הזה, שהיה שופע כל טוב. פתאום הכול שומם ואין נפש חיה ברחוב", אמרה לנו מירב. עוד לפני שהצבא הורה על פינוי העיר היא לקחה את בני משפחתה ועזבה. "אני מוכנה לעשות הכול כדי לחזור לשגרה שלי, לכבס ולבשל", אמרה מירב, ששכרה חדר בבית מלון בטבריה.
בעלה של מירב, ימין, מתקשה גם כן להתמודד עם המציאות הביטחונית ששיבשה את סדר יומם. "אני רגיל לחיי שגרה סוערים, אבל מתמודדים. אנחנו עכשיו חייבים להכריע את זה סופית, גם פה וגם פה, בשתי החזיתות". בתוך זמן קצר השניים כבר עזבו את העיר וחזרו לחדר בבית המלון.
יצאנו לדבר עם תושבי קרית שמונה שמחכים לפינוי בעקבות מלחמת חרבות ברזל
(צילום: אביהו שפירא)
ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן, הצטרף היום לטלפנים ולאנשי מנהלת הפינוי בניסיון למצוא לאלפי משפחות פתרון אירוח מחוץ לעיר, רחוק מטווח הקטיושות. ב-17:00, כשקול אזעקה הרעיד את העיר, הוא מיהר לזירת נפילת טיל הנ"ט שפגע בבית שבו היו זוג הורים וששת ילדיהם. "עכשיו אתם מבינים למה צריך להוציא את התושבים מכאן ומהר", הוא אמר והאשים את רח"ל, רשות החירום הלאומית, שלא נערכה מראש או העבירה לידיו את הסמכויות לניהול מאמצי הפינוי שקרסו מיד עם פרסום הפקודה הצבאית בשישי בבוקר.
בצהריים ביקרו את שטרן שר התיירות חיים כץ ויו"ר המרכז לשלטון המקומי חיים ביבס, שהבטיח כי הרשויות שקולטות את תושבי העיר ידאגו להם עד שתסתיים המערכה. "כבר היום הכנסנו את הילדים בכמה מהרשויות המארחות לתוך מערכת החינוך ושילבנו אותם. המערכות הפסיכולוגיות גם נותנות להם תמיכה ושירות. אנחנו רואים בכל אחד כתושב שלנו לכל דבר", הצהיר ביבס.
אזרחים מפונים בעקבות המלחמה
(צילום: אביהו שפירא)
בקריית שמונה וביישובי אצבע הגליל נותנים קרדיט כמעט בלתי מוגבל לממשלה ולצה"ל, ובתנאי שהמלחמה הזאת תסתיים בהכרעה. אחרת, רבים מהתושבים אמרו לנו בפירוש, חזרתם הביתה לגליל תהיה מעשה אובדני וחסר אחריות. "אנחנו לפה לא נחזור אם חיזבאללה לא יטופל" הבהיר ניסן זאבי, חבר כיתת הכוננות בקיבוץ משגב עם.
ממרפסת ביתו של זאבי ניתן לצפות ברכס החממיס ובראשו מוצבי חיזבאללה, שמהם יורים אנשיו טילי קורנט וסאגר לעבר כוחות צה"ל ויישובי מטולה והסביבה. "מה שכוח נוחבה עשה בדרום מתוכנן פה פי 10, על-ידי כוח רדואן של חיזבאללה. כאן לא יהיה בארי 2. אנחנו לא נאפשר זאת, ואם המדינה לא תעשה זאת אנחנו נפעל בכל אמצעי כדי לגרום לה להבין שהיא צריכה לפעול בדרום לבנון".
זאבי, שרעייתו וילדיו התפנו מהקיבוץ כבר לפני שבועיים, לא רואה כיצד הם יחזרו בקרוב לשחק ולטייל בשבילי הקיבוץ. "זו מלחמת קיום. צריך לייצר פה גבול עם 'פרימטר' (חיץ של רצועת בטחון, י"ק) ויד חזקה. אנחנו לא נאפשר פה נוכחות של חיזבאללה וכוחות רדואן, גם לא קילומטר מכאן. אנחנו רוצים אותם הרבה יותר רחוק".
