האיים הקטנים טיראן וסנפיר, ששוכנים כ-200 ק"מ דרומית לאילת ונושקים למצרי טיראן, היו בשליטת ישראל במשך קרוב ל-15 שנה. לאחר שנמסרו בחזרה למצרים בהסכמי "קמפ דייוויד", האיים הועברו ב-2017 לשליטה סעודית - וכעת, במסגרת הצעדים הראשוניים לנרמול היחסים עם הממלכה, יעזוב אותם כוח המשקיפים הרב-לאומי ששהה בהם מאז עזבה אותם ישראל. סעודיה, בתמורה, התחייבה מעתה לשמור על חופש השיט באזור במקום מצרים.
לפני יותר מ-60 שנה, דוד בן גוריון האמין שהאי טיראן - או בשמו העברי יוטבת - יהיה חלק מישראל. "עוד לפני 1,400 שנה הייתה קיימת עצמאות עברית באי יוטבת אשר בדרום מצרי אילת", אמר ראש הממשלה הראשון ושאף כי "אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". האיים אפילו הופיעו במשחק המונופול, ואנשים ששירתו בהם בעבר תיארו אותם כ"מקום קטן, צחיח ויבש", ויש מי שנזכר גם ב"איים קסומים". בסוף השנה, עם עזיבת המשקיפים, הם צפויים להפוך לאתרי תיירות.
במקור, מדובר באיים סעודיים שהוחכרו למצרים עם סיום מלחמת העצמאות, ולאחר דיונים ממושכים קהיר הסכימה להחזיר אותם ב-2017. חסימת מצרי טיראן שמפרידים בין ים סוף ומפרץ אילת על-ידי המצרים ב-1956 וב-1967, הובילה למלחמת סיני ולמלחמת ששת הימים ובשני המקרים ישראל הצליחה לכבוש אותם. אלא שב-1956 ישראל נסוגה מהאיים ומסיני בפעם הראשונה, ועזבה אותם סופית כחלק מהסכם השלום עם מצרים. ב-1982, האמריקנים הוצבו באיים בתור משקיפים.
עד שנת 2016, חופש התנועה של ספינות סוחר בדרך לנמל אילת, בהן ספינות שנשאו כלי רכב מאסיה, תואם מול המצרים. כך גם התנועה של כלי השיט של חיל הים, לעיתים כמה מאות מטרים מהחוף הסעודי. ספינות הדבורה של חיל הים אף הפליגו עד לאזור האיים עם דגל ישראל על הסיפון, בנתיב מוגדר מראש. בעבר הקרוב והרחוק, בתיאום מול המצרים, העבירו כוחות חיל הים דרך מצרי טיראן ספינות נשק שנתפסו, כמו קארין A וקלוז C.
כעת, 40 שנה אחרי נסיגת ישראל מהאיים הקטנים והאסטרטגיים, יבוא הקץ על כוח המשקיפים הרב-לאומי שהוצב באזור. במקביל להודעה הרשמית על פתיחת שמי סעודיה לטיסות לישראל וממנה, הודיעו ביום שישי האמריקנים כי הכוח שהוצב באיים סנפיר וטיראן יעזוב בסוף השנה. ביידן בירך על ההסכם, שעליו דנו במשך חודשים ארוכים, והאמריקנים אמרו כי הוא לוקח בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים הנוגעים בדבר, כולל ישראל. כוח שמירת השלום, כולל הלוחמים האמריקנים, יעזוב את טיראן וסנפיר בסוף השנה.
ישראל נתנה את הסכמתה כבר בשנה שעברה להעברת הפקחים מהאיים לשארם א-שייח, תמורת התחייבות סעודית לפיה היא תקבל על עצמה את ההתחייבויות בנספח הצבאי של הסכם השלום עם מצרים, לצד שמירה על חופש השיט במצרי טיראן.
ד"ר נחום שילה, מומחה לסעודיה ולמדינות המפרץ ממרכז משה דיין ואוניברסיטת תל אביב, הסביר כי ב-2016 נחתם הסכם בין סעודיה למצרים, שקבע כי הריבונות על האיים תועבר בחזרה לממלכה, שרצתה לבנות גשר שיחבר ביניהם. ההחלטה שלא התקבלה בחום בקרב הציבור המצרי נפסלה בבית המשפט, אך כמה חודשים לאחר מכן אישר הנשיא א-סיסי את העברת האיים.
מדוע ההסכם היה חשוב לישראלים? שילה מסביר כי עם העברת השליטה, נוצר הצורך להסדיר את חופש השיט גם מול הסעודים. "ישראל מצאה את עצמה בבעיה, כי אם אין חופש שיט באיים - זה יחסום את שער הכניסה לאילת. זאת הייתה העילה לפרוץ מלחמת ששת הימים. עכשיו כשהושג הסכם במהלך ביקור ביידן, ישראל הסירה את ההתנגדות שלה שסעודיה תשלוט שם ללא משקיפים רב-לאומיים".
עם זאת, שילה לא משוכנע שהסעודים ישמרו על חופש השיט באזור. "יש כאן סימן שאלה, במזרח התיכון כל אחד יכול להתהפך על כל אחד, וזה תלוי במצבה של סעודיה. מספיק תרחיש קיצון אחד, כמו נפילת ממשל מוחמד בן סלמאן ועלייתם של גורמי קיצון, כדי לפגוע בחופש השיט. אבל כרגע זה תרחיש פחות סביר. גם עלייתם של האחים המוסלמים לשלטון במצרים לפני עשור לא ביטלה את הסכם השלום".
לדבריו, ישראל ניהלה מו"מ עם האמריקנים בדיוק לאותו תרחיש, ודרשה ערבויות. "ארה"ב לא התחייבה על הפעלת כוח רב-לאומי במקרה של הפרת ההסכם, אבל היא גרמה לסעודים להצהיר שהם יכבדו את חופש השיט וארה"ב אמרה שהיא תדאג לחופש השיט בים סוף".
ד"ר יונתן פרימן, מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, הדגיש גם הוא את חשיבות חופש השיט. "אין ספק שאם מסתכלים על מה שקורה עם הסכם השלום עם מצרים, רואים שיש אינטרס לכל הצדדים לשמר את חופש השיט באזור".
פורסם לראשונה: 21:41, 17.07.22
