בן גביר בחאן אל אחמר, ב-2020
"ואז מגיע הרגע הזה שאפילו בג"ץ אומר להם תהרסו. יש לכם מנדט, יש שלטון חוק, ואז מה קורה? כל אלה שרק דיברו ודיברו ודיברו ודיברו, מסתבר, מתגלים, שהכול אבל הכל הצגה אחת".
הדברים הללו נאמרו על ידי איתמר בן גביר לאחר עוד דחייה בפינוי המאחז הבדואי חאן אל אחמר. אבל היום יו"ר עוצמה יהודית מכהן כשר לביטחון הפנים, וגם הוא חלק מהממשלה שביקשה מבג"ץ דחייה נוספת, תשיעית במספר - הפעם עד חודש יוני. ובן גביר לא לבד. חברי קואליציה רבים תקפו בעבר את בקשות הדחייה - וביתר שאת בזמן ממשלת בנט-לפיד - ועכשיו נאלצו להיות חתומים על אותה בקשה.
ב-2020, בעת סיור באזור, אמר בן גביר כי "חאן אל אחמר זה מקום שאליו הגיעו פורעי חוק. אין דין, אין דיין ואין שלטון חוק. אם היה מדובר בנוער הגבעות, יום למחרת הימ"מ והיס"מ היה כאן. הרי בג"ץ אמר. אבל כאן בחאן אל אחמר זה לא קורה. הכי מדהים שבג"ץ אמר שאפשר לפנות, אלא שראש הממשלה לא פינה אל אחמר. איילת שקד לא פינתה. נפתלי בנט לא פינה".
בכיר נוסף בממשלה, יו"ר הציונות הדתית ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמר ב-2019 כי "את עמונה נתניהו יפנה אבל את חאן אל אחמר לא. ביבי חלש מול ערבים וחזק נגד יהודים. הרוח הגדולה של הנוער הנהדר הזה תנצח".
אלי כהן בסיור ליד חאן אל אחמר, ב-2019
שנתיים אחר כך אמר סמוטריץ' כי "נתניהו חייב להורות על פינויו של חאן אל אחמר מחר בבוקר. כל החלטה אחרת תהיה משום הודאה במקצת הטענה באשמה ההזויה של בית הדין האנטישמי בהאג. מה שחשוב זה לא מה יאמרו הגויים, אלא מה יעשו היהודים". עוד שנתיים עברו, וחאן אל אחמר עדיין במקומה - אף שכעת סמוטריץ' בממשלה.
וגם בליכוד אמרו דברים אחרים על חאן אל אחמר - ולא רק בכירי המפלגה שנשארו מחוץ לממשלה והגיעו לסייר באזור בחודש שעבר. בינואר 2019 סייר שם אלי כהן ואמר כי "במדינת ישראל יש דין ואת הדין צריך לכבד, ולכן את מאחז חאן אל אחמר צריך לפנות עוד לפני הבחירות". מאז עברו חמש מערכות בחירות, אלי כהן הפך לשר החוץ - וכאמור המאחז עדיין במקומו.
באוקטובר 2018, במכתב שעליו חתם נתניהו בעת שכיהן כראש הממשלה, הוא דרש משר הביטחון דאז אביגדור ליברמן לדחות את פינוי המאחז. במכתב, שהגיע לידי ynet ונחשף כאן לראשונה, הורה נתניהו לליברמן לא לפנות את חאן אל אחמר באותה עת, ו"לדחות את הפינוי למועד אחר" - בהתאם להמלצת גורמי הביטחון לטענתו. זאת הייתה הפעם הראשונה שנתניהו עיכב את פינוי המאחז, ומאז זה קרה פעמים נוספות.
יומיים אחרי ששלח את המכתב, כינס נתניהו את הקבינט המדיני ביטחוני, והודיע לאחר מכן שיש למצות את הניסיונות להגיע לפינוי בהסכמה, על אף התנגדות שרי הקבינט, ואף בניגוד למה שהורה בג''ץ - לפנות את המאחז הבלתי חוקי ולא להתערב בהחלטת שר הביטחון לממש את צווי ההריסה. נתניהו בזמנו הצהיר שהפינוי יושלם תוך זמן קצר, אך עברו השנים, והגשת עמדת המדינה נדחתה שוב ושוב על ידי הממשלה, ולא השתנה דבר.
בחודש אוקטובר האחרון העניק בג"ץ למדינה דחייה נוספת בהגשת תשובתה לעתירה של תנועת רגבים, בנוגע לפינוי חאן אל אחמר. בהחלטת השופטים נכתב כי בקשת המדינה לדחייה אושרה "לנוכח העובדה שהכנסת ה-24 התפזרה והממשלה המכהנת היא 'ממשלה יוצאת'", וכי התשובה תוגש עד שלושה חודשים לאחר הבחירות - ב-1 בפברואר 2023. השופטים קבעו בנוסף בנחרצות: "אין לנו אלא להיעתר לבקשת המדינה, חרף חריגותה, ובמידה לא מבוטלת למורת רוחנו".
בחודש מרץ האחרון, בג"ץ הוציא צו ביניים שחייב את שר הביטחון לשעבר בני גנץ ואלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס להתייצב בבית המשפט ולהסביר מדוע המדינה לא מפנה חאן אל אחמר, כפי שהתחייבה לעשות. השופטים לא השמיטו בהחלטתם אז את מריחת הזמן מצד המדינה, וכתבו כי צו הביניים הוצא "נוכח בקשות הדחייה התכופות, מקצתן מוצדקות יותר, מרביתן מוצדקות פחות, ובשים לב לפרק הזמן הרב שבו העתירה דנן תלויה ועומדת, כמעט שלוש שנים, ובהינתן העובדה כי הסאגה הולכת ונמשכת למעשה עוד משנת 2009, אז הוצאו צווי ההריסה על ידי הממשלה, שר הביטחון, אלוף פיקוד מרכז וראש המנהל האזרחי".
חאן אל אחמר, שהוקם בשנות ה-90 באופן בלתי חוקי, הפך לסמל המאבק נגד ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C ביהודה ושומרון. סוגיית פינוי המאחז עלתה לבג"ץ פעמים רבות, גם מצד ארגוני ימין המבקשים לפנותו, וגם מצד ארגוני זכויות נגד הריסת המבנים. בכל המקרים, בג"ץ קבע כי יש לאכוף את צווי ההריסה לבנייה הבלתי חוקית. בפברואר 2017 חילק המנהל האזרחי כ-40 צווי הריסה לכל המבנים בחאן אל אחמר, כחלק ממהלך של פינוי המתחם. במאי 2018 פסק בג"ץ שאין עילה להתערב בהחלטת שר הביטחון לממש את צווי ההריסה האמורים, וארבעה חודשים לאחר מכן דחה בג"ץ עתירה נוספת של תושבי המתחם בדרישה לעכב את הפינוי.
