משפחות הנספים באסון ממירון תובעות מיליונים
(צילום: אביהו שפירא)
"כולם היו מודעים לסיכונים - והתעלמו": שנה לאחר האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה, ויומיים בלבד לפני הילולת מירון 2022, הגישו הבוקר (שני) משפחות של עשרה מהנספים באסון מירון בשנה שעברה, תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בחיפה, בסך של עשרות מיליוני שקלים נגד המדינה, משרדי ממשלה ושורה של גופים.
"דמם של קדושי מירון היה כתוב על הקיר", נכתב בראש התביעה. באסון מצאו את מותם 45 בני אדם, שהגיעו לחגוג בהילולה בקבר הרשב"י. עדי ראייה ורבים מאנשי כוחות ההצלה שהיו על ההר בלילה ההוא, מתקשים להתאושש ממה שראו. "חלק מהם ירדו אמנם מההר, אבל נשארו שם מאז הלילה המזעזע ההוא", אמר אחד מהם.
התביעה בשם המשפחות הוגשה על ידי עו"ד ערן בקר, מעורכי הדין המובילים בארץ בתחום הנזיקין והביטוח ועו"ד מורן כהן יונתן ממשרדו. לבית המשפט הגיעו כמה מבני המשפחות השכולות. התביעה בת עשרות העמודים, הוגשה נגד 16 גופים במדינת ישראל, ביניהם - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים, המשרד לשירותי דת, משרד הפנים, משרד התיירות, הקדשים דתיים, המועצה האזורית מרום הגליל, מגן דוד אדום, כבאות והצלה ועוד.
בין השאר טוענות המשפחות השכולות להתעלמות מכוונת מהסכנה שהייתה על ההר בעת ההילולה. "האסון אירע בשל התעלמות מכוונת של הגופים השונים מהסכנות הרבות והמגוונות שהיו באתר מירון", נטען בתביעה, "אלה, השלימו עם ההזנחה רבת השנים, עם חוסר ההסדרה של תחומי האחריות והתעלמות מהליקויים הרבים בתשתיות. הם גם התעלמו מהעלייה במספר המתפללים במהלך השנים בהילולה. כולם היו מודעים לסיכונים והתעלמו".
עו"ד ערן בקר צילום: אלוניסעו"ד ערן בקר אמר ל-ynet שהאסון במירון היה צפוי. "הכתובת הייתה חקוקה על הקיר עם סימן קריאה. עמודים רבים נכתבו. דוחות מבקר המדינה התריעו לאורך שנים כי אסון מתקרב. כל נורות האזהרה הבהבו אבל המדינה על מוסדותיה, רשויותיה, וכל הנתבעים שבכתב התביעה - טמנו את הראש בחול והתעלמו מהסכנות הגדולות שרבצו בהר ובהילולה, ואשר לצערנו התממשו וגרמו למותם של 45 אזרחים תמימים".
עו"ד בקר הוסיף כי "כמי שמכיר את העובדות, אחרי חקירות עצמאיות שערכנו במשך שנה, המחדלים שהובילו לאסון מזעזעים. אני יכול לומר שבנס האירוע הסתיים עם 45 הרוגים ולא עם מאות הרוגים".
רינה לוי, תושבת רכסים, אמא של יוסף יהודה ז"ל בן 17, סיפרה בבכי: "אי אפשר לתאר איזה כאב אנחנו עוברים. אני בקושי יכולה לעמוד ולדבר. אני כל יום חווה את הכאב. זה כאילו היה היום. כל היום אני יושבת ולא עושה כלום. לא מבשלת, לא מכבסת, לא מנקה. אני רק אופה עוגה לכבוד שבת לבית הכנסת שקרוי על שמו. שנה שלמה אני מרגישה רע, מרגישה כואב".
לוי מספרת כי היא תגיע למירון השנה, כדי להרגיש הכי קרוב לבנה האהוב. "הלכתי כל השנה הרבה פעמים אל הר מירון. לא יכולתי לעזוב את המקום הזה. המקום הזה קשור אליי ואני קשורה אליו".
הרב יעקב דיסקינד מחיפה, אביו של שמחה בונים דיסקינד ז"ל, בן 24 במותו, אמר כי עם ישראל כולו התאבל ביחד עם המשפחות השכולות. "העם שלנו התגלה במלוא יופיו. האבל היה חוצה מגזרים ואוכלוסיות. לא הייתה כאן שאלה של חרדים, דתיים, חילוניים, ואפילו לא של יהודים או גויים. הכאב היה של כולם, וכולם התגלו במלוא עוזם ומלוא יופיים ועל כך תודתי נתונה לכולם".
