נראה שיו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן לא ויתר על תוכניותיו למהפכה במערכת המשפט, וכעת הוא יוזם מהלך חדש - הפעם לשינוי בחירת נציב הביקורת על השופטים. במהלך 20 השנים האחרונות כיהנו בתפקיד נציב הביקורת על השופטים אך ורק שופטי עליון בדימוס. הם מונו בוועדה לבחירת שופטים, תמיד בהסכמה של שר המשפטים ושל נשיא בית המשפט העליון. כיום מכהן בתפקיד השופט העליון בדימוס אורי שהם, שכהונתו הסתיימה לפי כחצי שנה, אך הוארכה בשל המלחמה וצפויה לפקוע באמצע אפריל.
לקראת תום הכהונה פנה בימים האחרונים מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן לשר המשפטים יריב לוין בבקשה לקבוע בקרוב מועד לדיון הוועדה לבחירת שופטים, כדי לבחור מי יחליף את שהם בתפקיד. אלא שח"כ רוטמן מעוניין לשנות את המצב, ומבקש שלתפקיד ייבחר מעתה אדם "בעל שיעור קומה ציבורי", ולא שופט עליון בדימוס. "אני מתכוון להציע לוועדת החוקה של הכנסת לקבוע שנציב התלונות על השופטים לא יהיה עוד שופט עליון בדימוס, אלא אדם בעל מעמד ציבורי מוכר כדי שיוכל לבדוק תלונות על השופטים בלי כל חשש לניגוד עניינים, בעיקר בכל הקשור לבדיקת תלונות על שופטי העליון", הסביר רוטמן.
לא ברור עדיין מה תהיה ההגדרה ל"בעל שיעור קומה ציבורי", ומי יקבע אותה. במכתב תשובה שהעביר הנציב הנוכחי שהם לרוטמן, הוא דחה את טענת "התנועה למשילות ודמוקרטיה", שלפיה שופטי בית המשפט העליון זוכים ל"חסינות" מן הנציב וכי מעולם לא נמצאו מוצדקות תלונות שהוגשו לנציבות על שופטי בית המשפט העליון. "למרבה הצער אין רגליים לטענה כלל ועיקר", כתב שהם לרוטמן. "מאז הקמת הנציבות בשנת 2003 ועד היום, נמצאו 12 תלונות מוצדקות על שופטים שכיהנו בבית המשפט העליון, וזאת בנוסף לתלונות שבירורן הסתיים בהערה לשופט".
מחר תתקיים ישיבה מיוחדת של ועדת החוקה בנושא "התנהלות נציבות תלונות הציבור על שופטים". יו"ר הוועדה רוטמן הזמין לישיבה את כל חברי הוועדה לבחירת שופטים ובכללם את שופטי העליון פוגלמן, נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז, אלא שהנהלת בתי המשפט אסרה על הגעתם לדיון.
ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, הסביר במכתבו מדוע הם לא יגיעו: "נוכח עקרון הפרדת הרשויות, עצמאות הרשות השופטת וחשיבות עצמאותו של נציב תלונות הציבור על השופטים, אנו סבורים כי אין מקום לזימון נושאי משרה שיפוטית לדיון בנושא שנדון בפני הוועדה. השתתפות השופטים המכהנים בוועדה לבחירת שופטים בדיוני ועדת חוקה בנושא שבנדון, עלולה להציבם בניגוד עניינים עת יידרשו לדון במינוי הנציב הבא או בכל סוגיה נוספת בהקשר זה שתידון בפני הוועדה בעתיד, באופן העשוי לעלות כדי פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהם חבים בה על פי דין".
הממשלה תדון במינוי שהם לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים
הממשלה אמורה הייתה לדון היום בישיבתה השבועית בהצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו למינוי השופט בדימוס שהם ליו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים לתקופת כהונה אחת בת שמונה שנים, ללא אפשרות הארכה. בעקבות ביקורת והתנגדות - החליט נתניהו לא להעלות את ההצעה להצבעה היום בסופו של דבר.
הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים היא ועדה שתפקידה לחוות דעתה בנוגע לטוהר המידות של מועמדים לשבעה תפקידים בכירים שמינויים נעשה על ידי הממשלה, באישורה או בהמלצתה, או על ידי ראש הממשלה, ובהם: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד למודיעין תפקידים מיוחדים, נציב בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל.
הוועדה מונה ארבעה חברים שתמנים על ידי הממשלה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה. יו"ר הוועדה יהיה שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבריה הנוספים יהיו נציב שירות המדינה ושני אנשי ציבור. חברי הוועדה יתמנו לתקופת כהונה אחת בלבד בת שמונה שנים, ללא אפשרות הארכה, למעט נציב שירות המדינה המכהן בוועדה מתוקף תפקידו. ישיבות הוועדה יכול שיתקיימו גם בנוכחות שלושה חברים שבהם יושב ראש הוועדה; היו הדעות שקולות בוועדה - יהא ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
כיום מכהנים כחברי הוועדה משה טרי ופרופ' טליה איינהורן, שמונו לוועדה כנציגי ציבור במסגרת החלטת הממשלה מאוקטובר 2018, וכן נציב שירות המדינה מתוקף תפקידו. כיום, לאחר פטירתו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, אין לוועדה יו"ר במינוי קבוע. מי ששימש כיו"ר זמני היה שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, שמונה לטובת מינויו של הרמטכ"ל הרצי הלוי. למעשה, בהיעדר יו"ר קבוע אי אפשר היה לכנס את הוועדה, כש על הפרק יש כבר בקרוב אישור מינוי מפכ"ל חדש למשטרה.
שרי הציונות הדתית הודיעו כי יתנגדו בישיבת הממשלה למינויו של השופט בדימוס שהם ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים. גם שרי ש"ס הביעו תוכנית להתנגד - ונתניהו, כאמור, הוריד את ההצעה מסדר היום.
