מילואימניקים שלא יוכלו להתמודד או להצביע, הליך ההצבעה יערך 8 ימים: בעקבות קבלת עמדה עדכנית ומפורטת מלשכת הרמטכ"ל בסוגיית "הזכות לבחור ולהיבחר" בקרב חיילי המילואים בבחירות לרשויות המקומיות, שאמורות להתקיים ב-30 בינואר, הממשלה אמורה לקיים דיון בנושא, שאליו יוזמנו גם נציגי צה"ל שיפרטו בפני השרים את המצב העדכני.
ביום שישי האחרון התקבל מסמך מלשכת הרמטכ"ל תחת הכותרת "משמעויות קיום הבחירות בצה"ל בעת לחימה - עמדת צה"ל". על אף שבתחילתו צוין כי "צה"ל פועל בהתאם להחלטת הדרג המדיני, ואינו נוקט עמדה באשר למועד הבחירות", הסעיפים שמופיעים בנייר העמדה מנוגדים למה שציין רק 10 ימים קודם לכן בחוות דעת רשמית מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא, שבה המליץ שלא לדחות את מועד הבחירות.
אחרי קבלת נייר העמדה העדכני, פנה אמש שר הפנים משה ארבל לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה לקיים דיון בישיבת הממשלה על הסוגיה שעוררה מחלוקות גם בתוך הקואליציה. הדיון לא יתקיים בישיבה שתיערך היום, אך אחרי שתשמע את נציגי צה"ל, הממשלה אמורה להכריע מה יהיה מועד הבחירות - שנדחה בעקבות המלחמה.
חבר הכנסת משה גפני העביר הבוקר את עמדת סיעת יהדות התורה לנתניהו והבהיר כי היא תומכת בדחיית מועד הבחירות - אחרי שהמפלגות החרדיות הביעו כבר בשבוע שעבר במפתיע תמיכה בעמדה המנוגדת להחלטת השר ארבל.
הכותרת
למה ירדן על סף שבירת הסכם השלום? | סמדר פרי
29:50
בנייר העמדה, שעליו חתום עוזר הרמטכ"ל אלוף-משנה חיים בן מויאל, שכאמור מציין כי צה"ל אינו נוקט עמדה בנושא, מפרט את הבעייתיות שבקיום הבחירות במועד שנקבע. כך למשל צוין, בין היתר, כי "לא ניתן יהיה לאפשר הוצאת משרתים משטח הלחימה בתוך רצועת עזה לצורך הצבעה".
גם לאפשרות של הצבת קלפיות "מחוץ לגבולות ישראל", כלומר בשטח הרצועה, יש בעיות שעליהן יצטרכו להתגבר, שכן מטעמים ביטחוניים ומבצעיים לוחמים אינם נושאים על עצמם אמצעי זיהוי, מה שנדרש כדי להצביע. בצה"ל ביקשו: "יש להרחיב את מגוון אמצעי הזיהוי של חיילים לטובת הזדהות והצבעה בקלפי, במקומות בהם מטעמים מבצעיים וביטחוניים חל איסור לשאת אמצעי זיהוי הדרושים כיום לצורך הצבעה".
עוד עולה מהמסמך כי יהיה צורך להאריך את ההצבעה המוקדמת בצה"ל מ-72 שעות לשמונה ימים, "לאור היקף הסד"כ המשמעותי שצפוי להיות בשירות במועד הבחירות ובסמוך לו". בנוסף, עולה צורך למצוא פתרון לגידול בהיקף הקלפיות שיש להציב בשל פריסת הכוחות.
מנייר העמדה עולה כי לא רק הזכות לבחור תיפגע אם הבחירות יתקיימו בסוף החודש הבא אלא גם הזכות להיבחר. השר ארבל פנה בתחילת החודש לראש אכ"א אלוף יניב עשור, כדי שישחרר את המועמדים המגויסים משירות פעיל - אך בצה"ל מדגישים: "ראש אכ"א רשאי לקבוע כי מועמד בבחירות לרשויות המקומיות ימשיך לשרת אם קיים צורך ביטחוני לכך על אף היותו מועמד".
לפי הנתונים העדכניים שהוגשו, קרוב ל-4,000 אנשי מילואים שגויסו במסגרת המלחמה מתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות, מתוכם כ-2,346 בצו 8 - ו-70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה אזורית. אלו יצטרכו לחכות לאישור מיוחד לשחרורם כדי שיוכלו להיבחר, שיידחה גם כך אם יעלה צורך מבצעי - ובכל מקרה על פי פקודות הצבא על המתמודדים בשירות פעיל "חל איסור לעסוק בתעמולת בחירות עד לשחרור משירות".
נייר העמדה כאמור עומד בניגוד לחוות הדעת שהוציא מפקד פיקוד העורף - שעוררה סערה וכעס רב. לוחמי מערך המילואים שגויסו למערכה ציפו כי בצבא, שקרא להם לדגל להילחם למען המדינה, ייתנו להם גיבוי בבקשתם לדחות את הבחירות ולזכות להתמודדות דמוקרטית שוויונית. בחוות הדעת שהוציא הבהיר אלוף מילוא כי בעיניו חשוב "לקיים את הבחירות במועדן על מנת להקרין לאזרחים חוסן, שגרת חירום מאפשרת ויציבות להמשך".
