חוק ההשתמטות או חוק הגיוס – מערכת הביטחון מגיעה לישורת האחרונה בנושא הנפיץ מכולם, שעלולה להתנפץ על החומה הפוליטית שתוצב בקואליציה. הדיון שנערך אתמול (שלישי) בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לבין בכירי צה"ל בנושא ההיערכות לגייס אלפי חרדים בטווח זמן מיידי, כחלק מחוק גיוס חדש ובהתאם לצורכי הצבא, הוביל להתקדמות ולהשלמה גם בקרב חלקים מהדרג המדיני. כעת, מבינים בממשלה ובצה"ל כי לא תהיה ברירה אלא לגייס צעירים חרדים ובהיקפים גדולים, מבלי להפלות באכיפה בין נערים חילונים או דתיים לאלה החרדים.
במהלך הדיון הוצגו לשר כ"ץ המתווים שגובשו בצה"ל ויאפשרו כבר מהחודש הקרוב, ולאורך השנה וחצי הקרובות, לקלוט כ-12 אלף חרדים. זאת, אם אכן יקודם חוק חדש בכנסת, שיסתיים בסוף שנת הגיוס הבאה, קרי יולי 2026, ובהמשך יגדל.
בדיון חזר כ"ץ על שני העקרונות המנחים מבחינתו: גיוס ושירות יעילים לצבא מהמגזר החרדי - ושימור מלא של אורח חייהם מהרגע הראשון ועד לרגע האחרון שלהם על מדים, תוך הכרה מלאה בערך לימוד התורה, גם תוך כדי השירות.
לפי כ"ץ, הכוונה היא לגייס בתוך שבע שנים עד 50% מהצעירים החרדים ברי הגיוס, אך צה"ל הציג יכולת וצורך לגייס כמויות גדולות ובפרק זמן קצר יותר, כבר מהשנה הקרובה. כך או כך, מדובר באלפים של משרתים חרדים, אם אכן יקבע חוק גיוס חדש וממשי לחרדים.
הדיון לא כלל עדיין תבחינים מלאים ופרמטרים כמותיים (מספרי מתגייסים לפי יעדים או פעימות תקופתיות) או אכיפתיים (סנקציות פליליות או כלכליות נגד נערים חרדים שלא יתייצבו, או נגד המוסדות בהם הם למדו/לומדים לכאורה). אלה, יעלו לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, כנראה כבר בשבוע הבא. בדיון אתמול הוצגו בפני השר כ"ץ מסלולי השירות החדשים לחרדים והדרך בה יישמר אורח חייהם החרדי, אך כ"ץ ביקש השלמות בנושא זה, והן יוצגו לו בדיון הבא.
לפי כמה מקורות, לפחות בחלקים מהממשלה שעוסקים בנושא, יש הבנה שהחוק החדש יכלול סנקציות פליליות נגד נערים חרדים שלא יתגייסו, באופן פרסונלי וגם נגד המוסדות התורניים שלהם. ההיגיון בנושא זה לפי כ"ץ: "הסנקציות יוטלו על מי שאינו לומד ולא משרת".
עוד נודע שבימים אלה מראיינים באכ"א כמה מועמדים לשאת בתפקיד ראשון מסוגו – יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, בדומה ליועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. היועץ החדש צפוי להיות בדרגה בכירה, אל"מ או תא"ל, כדמות מפתח, ברמה המטכ"לית, לטיפול, טיפוח ושימור שירות החרדים בצבא. הדמות שתיבחר לתפקיד הראשון מסוגו צפויה להגיע מהעולם התורני, להיות מקובלת כאוטוריטה הלכתית בקהילות חרדיות, ולא בהכרח עם רקע צבאי מוקדם.
בדיון אתמול השתתפו סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם, שמקדם את מוכנות הצבא למהלך, ראש אכ"א אלוף דדו בר-כליפא, והפצ"רית אלופה יפעת תומר-ירושלמי. לנציגי הדרג המדיני הובהר שוב הצורך המיידי של צה"ל בעוד אלפי חיילים ככורח של התארכות הלחימה והרחבתה לזירות קרקעיות נוספות כמו סוריה, בה יפעלו בהפתעה, וללא תכנון מקדים עקב נפילת משטר אסד; וכמו כן בשתי חטיבות סדירות גם בחודשים הבאים לכל הפחות, גם למחסור ביותר מ-10 חיילים עקב פציעה או מוות של לוחמים בלחימה, וגם בצורך של צה"ל לגדול בחטיבות, יחידות ובאוגדות מוגדלות וחדשות.
בנוסף, הובהר לדרג המדיני שהפעם לא ניתן יהיה לעשות חקיקות ״ישראבלוף״ דומות לאלו שהיו בעשור הקודם, עם "יעדי גיוס" לא מחייבים שיתפרסו על פני חמש או עשר שנים - מתכונת שקרסה מתחילת העשור הקודם כי נשענה על רצונם הטוב של צעירים חרדים להתייצב, לא קידמה את השוויון בנטל, הפלתה בין דם לדם, והובילה לבסוף לפסיקת בג"ץ בתחילת העשור הנוכחי, לפיה המדינה חייבת בחוק גיוס חדש ושוויוני בין חרדים לציבור הכללי.
מאחר שבממשלה הנוכחית לא קידמו חוק גיוס חדש עם כינונה לפני שנתיים, והמלחמה פרצה לאחר העיסוק הרחב במהפכה המשטרית, צה"ל נאלץ לפעול בחודשים האחרונים לפי החוק היבש שכולל גם את צעירי המגזר החרדי: לאלפי חרדים נשלחו צווים ראשונים ושניים, רק כ-300 מהם התייצבו והחלו בתהליכי גיוס, אך נגד יותר מ-800 מהם כבר הוצאו צווי מעצר או הכרזות פליליות כעריקים, משום שלא התייצבו למיונים הראשונים שכל נער בישראל נדרש אליהם בגילי 16-17.
"לא נוכל הפעם, מכל הסיבות האפשריות – הערכיות של חלוקת נטל סחיבת האלונקה, הצרכים הממשיים והדחופים בכוח אדם גדול עקב המלחמה הארוכה, וגם לאור פסיקת בג"ץ שוויון בנטל שחייבים לממש לפי דין – לייצר חוק השתמטות או קומבינה שתכשיר שוב אפליה באכיפה. היחס של מערכת האכיפה לנער חרדי שלא יתייצב לצווים הראשונים יהיה חייב להיות, כפי שכבר התחלנו, שווה ליחס שמקבל נער דתי או חילוני שלא מתייצב לשירות. זה הובהר לדרג המדיני", תיאר גורם צבאי לאחר הדיון אתמול.
"צה"ל מבחינתו עשה ועושה הכול, והשקיע משאבים רבים תוך כדי העיסוקים במלחמה - בהקמת בסיס גדול ונפרד לחרדים בלבד, לשכות גיוס מותאמות, מסלולי שירות מגוונים לחרדים ולא רק בקרבי, כשרויות המחמירות ביותר, פקודות מטכ"ל חדשות שניסחנו לעיגון שמירת אורח החיים החרדי, ועוד ועוד״, הוסיף הגורם, ״עכשיו הכדור במגרש של הממשלה. ברור שנאלצנו לוותר על ערכי כור ההיתוך בצה"ל כערך של בן-גוריון, כדי לאפשר לחרדים שירות מופרד תוך הקפדה על אורח חייהם, עם כל המחיר הכרוך בכך לצבא, ועם כברת דרך ארוכה שעשינו".
