בעיצומה של מלחמה קשה, שבר דימוקרטי ומשבר חוקתי, מקדמת הקואליציה הצעת חוק שמאיימת על אחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה - הזכות לבחור ולהיבחר. הצעת החוק של חבר הכנסת אופיר כץ מהליכוד מבקשת לערוך שינויים מרחיקי לכת במנגנוני הפסילה של מפלגות ומועמדים, תוך החלשה משמעותית של הפיקוח השיפוטי על החלטות ועדת הבחירות המרכזית. שינויים מסוג זה אינם רק טכניים - הם מבקשים לשנות את האיזון העדין בין רשויות המדינה, לערער את מעמדו של בית המשפט העליון ולמנוע מהמיעוט הערבי להשתתף באופן מלא במערכת הפוליטית.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שדמוקרטיות לא נופלות בבת אחת אלא בתהליך הדרגתי של כרסום בזכויות יסוד. הצעת החוק מעלה שתי בעיות מרכזיות. ראשית, היא מאיימת לפגוע אנושות בזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר. הרחבת סמכויות ועדת הבחירות המרכזית לפסילת מועמדים או רשימות רק מעצם התמיכה ולו באופן חד פעמי במאבק נגד המדינה או ערעור על עצם היותה יהודית ודמוקרטית לא נועדה להגן על עקרונות דמוקרטיים, אלא להרחיק מועמדים ערבים שמאתגרים את המדינה כהגדרתה כיהודית ודמוקרטית או את הכיבוש המתמשך בגדה המערבית ורצועת עזה. מדובר בהמשך ישיר של דה-לגיטימציה שיטתית שהימין מקדם בעשורים האחרונים נגד הציבור הערבי ונציגיו, שהחלה בניסיונות לפסול מפלגות ערביות, עברה דרך תיוגם של יריבים פוליטיים כ"ערבים" – קרי, אויבים - והגיעה לשיאה באמירות כמו "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות" – קרי, הצגתם כאיום דמוגרפי ופוליטי. מטרת המדיניות היא לא רק לדחוק את הציבור הערבי לשוליים, אלא גם למנוע ממנו לממש את זכותו הדמוקרטית הבסיסית ולהשפיע על עתידה של המדינה.
שנית, הצעת החוק מייצרת מדרון חלקלק שעלול להוביל לדיקטטורה בפועל. החקיקה המוצעת מצמצמת את האיזונים והבלמים שבין הרשויות ומרכזת כוח רב מדי בידי גורמים פוליטיים אינטרסנטיים. במקום להגן על הדמוקרטיה מפני איומים פנימיים וחיצוניים, היא מבקשת לשבש את יסודותיה. אם תתקבל, הצעת החוק תיצור תקדים מסוכן שבו מפלגות וקבוצות המהוות איום פוליטי על הקואליציה יכולות להיפסל בקלות, תוך פגיעה ביכולת של בית המשפט העליון לבחון את ההחלטה במשקפיים חוקתיים ולהפוך אותה במקרה הצורך.
הצעת החוק משדרת מסר בעייתי במיוחד משהיא מציגה את הציבור הערבי כאויב מבפנים ומרחיקה את האפשרות לשיתוף פעולה פוליטי רחב
מעבר לפגיעה העקרונית בדמוקרטיה, הצעת החוק משדרת מסר בעייתי במיוחד משהיא מציגה את הציבור הערבי כאויב מבפנים ומרחיקה את האפשרות לשיתוף פעולה פוליטי רחב. לאורך השנים, גורמים בימין הישראלי זיהו את הציבור הערבי כגורם שובר שוויון פוליטי נוכח התקבעות התיקו בין הגושים. במקום לשלב את הציבור הערבי בתהליך הדמוקרטי, הם בחרו לנתק אותו ממנו ולשלול את זכותו לייצוג פוליטי. דפוס זה אינו ייחודי לישראל, בארצות-הברית, למשל, נעשה שימוש נרחב במניפולציות חוקתיות על מנת להגביל את הגישה לקלפיות עבור מיעוטים וקבוצות מוחלשות, כמו שינוי גבולות מחוזות הבחירה, הגבלת הגישה לקלפיות, שלילת זכות ההצבעה לבעלי עבר פלילי וקביעת יום הבחירות כיום עבודה. אך בעוד שבארצות-הברית קיימת מערכת חוקתית איתנה של איזונים ובלמים, בישראל המערכת הדמוקרטית פגיעה יותר.
המדיניות הזו, מלבד היותה מסוכנת מבחינה מוסרית ודמוקרטית, היא גם מטופשת - ועשויה להניע דווקא תגובת נגד ולהעיר את הבוחרים המודרים לפעולה פוליטית רחבה
המדיניות שמבקשת הצעת החוק לקדם, מלבד היותה מסוכנת מבחינה מוסרית ודמוקרטית, היא גם מדיניות מטופשת - ועשויה להניע דווקא תגובת נגד ולהעיר את הבוחרים המודרים לפעולה פוליטית רחבה. ניסיון העבר מוכיח זאת; בשנות ה-60 נפסלה רשימת אל-ארד, וכך נסללה הדרך להקמת הרשימה המתקדמת לשלום וכניסתה לכנסת עם שני מנדטים. בשנות ה-90 נפסלה רשימה בל"ד על ידי ועדת הבחירות, ובתגובה לכך שילשה את כוחה ממנדט אחד לשלושה מנדטים. בשנת 2014 יזמה ישראל ביתנו חקיקה להעלאת אחוז החסימה במטרה לפגוע במפלגות הערביות, ובתגובה הן התאחדו לרשימה אחת וזכו להישג היסטורי כשהפכו למפלגה השלישית בגודלה בישראל עם 13 מנדטים. בבחירות האחרונות, בתגובה להוצאה בל"ד מהרשימה המשותפת, הצביעו לה עשרות אלפי קולות מחאה, חלקם מאנשים שמעולם לא הצביעו עבורה. מדובר בבומרנג פוליטי שממחיש ששינוי משטרי עמוק הנועד לסיפוק צרכים פוליטיים של קואליציה עכשווית לא רק מערער את הדמוקרטיה - אלא גם מערער את היציבות הפוליטית של אותה קואליציה.
רידא ענבוסיללא קרדיטבתקופה זו, כאשר החברה הישראלית ניצבת בפני אתגרים קיומיים, יש לחזק את הערכים הדימוקרטים ולחזק את האמון בכנסת כמקום לשיח מגוון ומייצג של כל קצוות האוכלוסיה. במקום ללכת בכיוון זה, הקואליציה מקדמת את הצעת החוק כביטוי למדיניות ארוכת שנים שמטרתה לנצל את כוח השלטון כדי להחליש את המיעוט הערבי ולהבטיח שליטה פוליטית. החוק, אם יאושר, יביא לכך שהגולם יקום על יוצרו ויעורר את הבוחרים הערבים לצופף את השורות - והם יצאו בהמוניהם לקלפיות.
עו"ד רידא ענבוסי הוא סגן בכיר לשעבר בפרקליטות המדינה
