ארדן מגיע לעדותו בבית המשפט, היום
(צילום: נדב אבס)
שגריר ישראל באו"ם ושר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, שב הבוקר (שלישי) להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. ארדן העיד בתיק 4000 (בזק-וואלה) שבו נאשם נתניהו בקבלת שוחד מאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ' וגם במרמה והפרת אמונים, ותיק 2000 (נתניהו-מוזס). הוא נחקר נגדית בידי הסנגורים של אלוביץ' ונתניהו.
בחקירה הנגדית, סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, התמקד בסוגיית הסיקור בוואלה. "לתפיסתי אז (2014) רה"מ נתניהו זכה לסיקור שלילי גבוה יותר בהשוואה למנהיגים פוליטיים אחרים", הסביר ארדן לעו"ד בעז בן צור, סנגורו של נתניהו שחקר אותו. "התחושה הייתה שוואלה כאתר חדשות - המשקל שלו היה נמוך מול אתרים כמו ynet, למרות ה'טראפיק'". עו"ד בן צור שאל: "ערוצי הטלוויזיה מעצבים סדר יום, ynet כלי תקשורת משפיע, וואלה לא שם?". ארדן: "נכון".
בהמשך הוצגה ידיעה של וואלה מ-2012 של הכתב ג'וש בריינר, שכותרתה הייתה "בליכוד ממשיכים לתקוף: סרטון תעמולה נגד בנט". עו"ד בן צור פנה לארדן: "לגיטימי מבחינת נתניהו לנסות לאזן ולפנות?". ארדן השיב בחיובי. בן צור דיבר על נאום נתניהו בקונגרס לקראת בחירות 2015, והראה כתבה של העיתונאי אבי יששכרוף עם הכותרת "סערת הנאום", שלפיו הנאום נישא בגלל הבחירות.
בשלב זה השופט עודד שחם התערב: "מה זה מוסיף? אולי כדאי להתמקד בדברים שלעד יש יתרון יחסי. בזמן אמת הוא חש בסדר עם הכתבות". עו"ד בן צור המשיך לחקור את ארדן: "איך אתה רואה את סיקור וואלה בין השנים 2015-2013, אם מישהו כותב בוואלה ש'אנחנו הבאנו ניצחון בבחירות 2015'?". ארדן השיב: "בעיני זה לא נכון".
עו"ד בן צור המשיך: "הייתה התכתבות בין ישועה להרצוג, אז יו"ר המחנה הציוני. ישועה כתב לו 'האתר לרשותך, מה שצריך'. הכי מגויס לטעמנו. שמעת משהו כזה ביחס לנתניהו?". ארדן השיב כי הוא אינו זוכר: "תוצאתית זה היה שקר". בן צור: "סיקור הליכוד בבחירות 2015-2013 בוואלה?". ארדן השיב: "הזיכרון שלי הוא שהיה סיקור שלילי".
בהמשך סנגורם של שאול ואיריס אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, חקר את ארדן על נושא עסקת יד2. לפי כתב האישום, במאי 2014, נתניהו חתם על היתר העברת שליטה בחברת בת של וואלה, שהפעילה את אתר המכירות האינטרנטי יד2. החתימה הזו אפשרה את השלמת עסקת המכירה של יד2 מקבוצת בזק, בשליטת אלוביץ', לתאגיד תקשורת גרמני, בתמורה לסך של כ-800 מיליון שקל שהוזרמו לקופתה של בזק. גם ארדן שחתם, נשאל על התנהלות חריגה בחקירה שלו, ולא זכר משהו חריג.
"בחקירה אומרים לך שקר (הפרקליטה 'מתנגדת לקביעה זו', ג"מ): שאול היה צריך להפעיל את אנשי לשכת ראש הממשלה כדי לקדם את החתימה שלך על אישור המכירה", אמר עו"ד חן לארדן. הוא השיב: "לא זוכר מה היה סביב העניין הזה. נדמה לי שהיה צריך חתימות של רה"מ ושלי". חן שאל שוב: "אתה לא זכרת שום דבר חריג, לכן בחקירה אתה מעלה השערה 'אולי בטכניקה כדי לזרז (את החתימה, ג"מ). השערת הזירוז שלך הייתה טכנית?". ארדן השיב בחיוב. בהמשך התייחס ארדן למיזוג בזק-יס, וסיפר שקיים דיונים בנושא, וכי לא דחה את הבקשה למיזוג, אבל התנה אותה בכריכה לרפורמה שהוא רצה שבזק ישתפו עמה פעולה.
בשלב הסופי של הדיון עורך דינו של נתניהו, עמית חדד, חקר את ארדן לגבי תיק 2000 (שיחות נתניהו-מוזס). "בקידום החקיקה של ידיעות אחרונות מ-2009 היית שר בממשלת נתניהו. אתה זוכר שהיו יוזמות לגבי ישראל היום?", שאל חדד את ארדן, שהשיב בחיוב. "למשל בהצעות חוק של מירי רגב, דוד רותם, איתן כבל ועוד. הייתה תחושה שהוא עיתון ימני, ואיזה פלא, ח"כ מירי רגב הגישה הצעת חוק נגד העיתון. לכולם ברור למה?". ארדן ענה: "נדמה לי". חדד המשיך: "זה בגלל שקיבלה סיקור מאוד חיובי בידיעות". ארדן ענה: "לא יכול להחליף את שיקול דעתה, אבל היו שאמרו".
ארדן מוזכר כמה פעמים בכתב האישום נגד נתניהו, מאחר שהיה השר הממונה לפני ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית. בין היתר, ארדן כשר התקשורת עסק בעניין בזק: כך למשל, כתב האישום מתאר כיצד במאי 2014 חתם נתניהו על היתר שליטה בחברת בת של וואלה, שהפעילה את אתר יד2, וכיצד הושגה גם חתימתו של ארדן.
בהמשך נתניהו התמנה לשר התקשורת. ישראל נכנסה למערכת לבחירות ואז נתניהו פיטר את מנכ"ל המשרד, שהיה תחת ארדן, ומינה את פילבר. אז, לפי האישום, נתניהו הנחה את פילבר לאשר את העסקה ולמתן מחירים בשוק הסיטונאי. פילבר התניע הליך לאישור מזורז של עסקת בזק-יס ללא תנאים. ארדן חשב שצריך לאשר את העסקה רק בכפוף לשיתוף פעולה של בזק ברפרומה. אצל פילבר ונתניהו הוסר כאמור התנאי של כריכת העסקאות הללו, והעסקה אושרה.
בנימה כללית ציין ארדן: "בכל הפעילות הפרלמנטרית לא דמיינתי קשר בין סיקור לזיקה אישית". עו"ד חדד שאל על "חוק ישראל היום" ב-2014, שבמסגרתו הגיש ח"כ לשעבר איתן כבל הצעת חוק לקבוע תשלום מינימלי לעיתון בתפוצה יומית. ארדן השיב: "מטרתו הייתה שהתפוצה שלו תהיה בהתאם כמה שהציבור מוכן לשלם עליו. הטיעון היה עלול לקרות מצב הפוך מסגירה. בדיוק שיבוא יבואן בישראל שיחלק בשר ובסוף הכנסת יכולה להכריע ערכית איך מאזנים בין האינטרסים הללו".
עו"ד חדד הציג פוסט של יו"ר מרצ זהבה גלאון שבו היא כתבה כי "נמחקה" מעיתון "ידיעות אחרונות" ונכנסה ל"רשימה השחורה" מכיוון שסירבה לתמוך ב"חוק ישראל היום". עו"ד חדד שאל: "מכיר? זה לא מפתיע?", וארדן השיב: "לא, נדמה לי שאחר כך היה לה טור בישראל היום". חדד ציין: "שלי יחימוביץ' אמרה ש'המשחק המסוכן ששני עיתונים אוחזים בגרונם של פוליטיקאים הוא בלתי נסבל'".
בהמשך שאל חדד על פיזור הכנסת ב-2015. לדברי הסנגור, "ב-2010 החוקים נבלמו, הפעם למרות התנגדות ראש הממשלה. כאן הולכים לדרוס את התנגדות הליכוד לחוק". ארדן: "היה חשש שחלק ממרכיבי הקואליציה לא יתנגדו לחוק". חדד: "בסוף ויתרו על משמעת קואליציונית בנושא". ארדן: "כן".
חדד: "ידעת שבעלי אינטרס מפעילים חברי כנסת מטעמם לקדם אינטרסים שלהם?", ארדן: "הם מבקשים מהם, מסייעים להם". חדד: "איש לא דמיין שמדברים פה על שוחד?". ארדן: "לא מבחינתי".
