המאבקים הבלתי נגמרים בין המורים למשרד האוצר עדיין מאיימים על פתיחת שנת הלימודים. אבל גם אם הגנים ובתי הספר יחזרו לפעול כסדרם, מערכת החינוך תמשיך לעבוד תחת קשיים ואילוצים גדולים שצפויים לפגוע בעתיד הילדים של כולנו. יוזמה חדשה, שאליה הצטרפו כבר אלפי אנשי חינוך, דורשת כעת מראשי המדינה להתגייס למבצע הצלה של הגנים ובתי הספר, לפני שכבר יהיה מאוחר לתקן את הנזקים.
מדובר ב-4,000 מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך ואקדמיה שקוראים לראש הממשלה יאיר לפיד להכריז על מצב חירום במערכת החינוך על רקע המשבר בו היא נמצאת, ולהתערב בו לקראת פתיחת שנת הלימודים בעוד כשבועיים וחצי. מאחורי הזעקה ניצבת תנועה חדשה: "1 בספטמבר - מחזירים את החינוך לישראל", שיזמה את הפנייה ללפיד, וכבר נערכת לשורה של צעדי מחאה.
התנועה עצמה מורכבת ממאות מנהלים, מורים, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים ואנשי וחינוך ואקדמיה שלא מוכנים לעמוד יותר מנגד לנוכח מה שהם מגדירים כ"כאוס". מטרת התנועה היא לפעול להצלת מערכת החינוך – כאן ועכשיו. מייסדיה הם סמדר מורס, מנהלת בית הספר נופים בתל אביב, ואוראל נאמן, מנהל בית הספר רימונים בקריית טבעון. בין מוביליה גם ד"ר גיל גרטל, חוקר חינוך, אורי ליבנה, סגן מנהל בית ספר דרכא רנה קסין בירושלים, שיראל לוי עטר שהיא מורה ותיקה למדעים מאילת, ד"ר ניצן אלמוג מהקריה האקדמית אונו, והניה פישמן, יו"ר אגודת היועצים החינוכיים.
ראשי התנועה פירטו בנייר עמדה נוקב את הכשלים של מערכת החינוך ואת הקשיים שהם מתמודדים איתם. לדבריהם, שבועיים וחצי לפני ה-1 בספטמבר עוד לא ברור אם שנת הלימודים תיפתח, ועדיין קיים מחסור באלפי גננות, מורים, יועצים חינוכיים ופסיכולוגים. בנוסף הם מציינים את הכיתות העמוסות והצפופות, את היעדר הגיבוי לאנשי החינוך, פערים בין דרגי המטה והשטח, רפורמות שמשתנות כל העת ומסרבלות את העבודה והמשבר החמור בחינוך המיוחד. כל אלה, טוענים אנשי התנועה, תורמים לנטישה המונית של אנשי חינוך את המקצוע, בכל הדרגים. מבחינתם, סוגיית השכר היא רק חלק מהמשבר החריף.
"אנחנו קוראים לך להכריז על מצב חירום במערכת החינוך", נכתב ללפיד, "ה-1 בספטמבר מתקרב בצעדי ענק והמתווים שהוצעו זורים חול בעיניהם של נשות ואנשי החינוך והטיפול, ואינם נותנים כל שביב של תקווה לעתיד טוב יותר במערכת החינוך. התוצאות לא מאחרות להגיע ואנו עדים להתרוקנות הולכת וגוברת של מערכת החינוך מאנשיה. המתווים הפוגעניים מנותקים מהמציאות ומובילים להעמקת השבר, להגברת תחושת הייאוש ולנטישה המונית של גננות, מורות, סייעות, יועצות, פסיכולוגיות, מנהלות ותרפיסטיות - והיד עוד נטויה. התוצאה הישירה של אלה היא ברורה כשמש: פגיעה אנושה בתלמידות והתלמידים שלנו בכל היבט, פגיעה שתיזכר לדראון עולם".
סמדר מורס, מנהלת בית הספר נופים בתל אביב, אשר התריעה בשנים האחרונות מעל כל במה על הכשלים במערכת החינוך, אומרת כי המשבר רק מחריף והגיעה העת לעבור למעשים. לדבריה, נדרשת התערבות מיידית של ראש הממשלה כדי לבלום את המשך ההידרדרות. "אנחנו נחושים לפעול בכל האמצעים שיש בידינו כדי שנושא החינוך לא יירד מסדר היום הציבורי", אמרה מורס, "נפסיק להתנצל על כך שאנחנו מבקשים לקדם חינוך טוב בישראל. המערכת מפורקת. לא נרפה עד שיינתן מענה מקצועי ראוי לכלל הילדות והילדים, עד שאנשי החינוך יקבלו יחס מכבד ומעמד ראוי כמי שעליהם נשען העתיד הלאומי והחוסן החברתי של מדינת ישראל".
אוראל נאמן, מנהל בית הספר רימונים בקריית טבעון, אומר כי מצב מערכת החינוך מעולם לא היה מדאיג ומאיים כפי שהוא כיום. "אנחנו מתפשרים על איכות המורים, על איכות ההוראה, על איכות המנהלים, על הטיפול בבעיות, על ההעמקה המקצועית וחשיבות הידע ובמיוחד על התלמידים, על הילדים שלנו ועל העתיד שלנו", הוא מתריע, "כדי שנוכל להתמודד עם המצב, עלינו לדאוג שהמורים יקבלו את כל האפשרויות לחלום חינוך ולדבר חינוך".
חוקר החינוך ד"ר גיל גרטל טוען כי הסוגיות הבוערות, מהגיל הרך ועד מורי בתי הספר, ראויות להיחשב מצב חירום הדורש התערבות דחופה. "הבעיה החמורה בעיניי היא שספק אם יש לנו מערכת שמסוגלת להתמודד עם כל הבעיות", הוא אומר, "מערכת החינוך פורקה במשך שנים על ידי כוחות פוליטיים שקידמו בדלנות מגזרית ועל ידי כוחות כלכליים שקידמו הפרטה. כך קיבלנו משרד חינוך שמרוקן מידע ויכולות מקצועיות ובעל קשר ניהולי רופף עם מרבית מוסדות החינוך".
אורי ליבנה, סגן מנהל תיכון רנה קסין בירושלים, אומר ש"מערכת החינוך מובלת על ידי פוליטיקאים חולפים, אוניברסיטאות, תעשיינים, אופנות, הורים - רק לא על ידי אנשי חינוך. אנחנו מגלים על רפורמות ונהלים חדשים בעיתונים. כדי לקבל חינוך איכותי צריך לתת לאנשי החינוך להוביל".