אחרי שהממשלה אישרה שלשום את תקציב ההסכמים הקואליציוניים העומד על כ-13.5 מיליארד שקל, הערב (שלישי) הגיעו החרדים עם דרישה של "הרגע האחרון" לתוספת של עוד יותר מחצי מיליארד שקלים. יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על רקע אותה דרישה. במפלגות החרדיות הבהירו לנתניהו ש"חוק הפטור מגיוס" לא יירד מסדר היום - ככל הנראה כמנוף לחץ לקבלת דרישתם. גורמים בסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמרו כי "אין מאיפה לתת עוד שקל אחד. לאף אחד".
עם זאת, לטענת המפלגות החרדיות, אין קשר בין חוק הפטור מגיוס לבין הדרישה החדשה לתקציבים, ובכל מקרה הרבנים עוד לא אישרו סופית את דחיית חקיקתו למושב הבא של הכנסת. ההתעקשות החדשה על הכספים, שמיועדים להגדלת תקציבי מוסדות הפטור שלא מלמדים ליבה, מגיעה על אף שבראשת ועדת הכספים שאחראית על אישור התקציב עומד ח"כ משה גפני - גם הוא מיהדות התורה. אולם, גפני שייך לפלג הליטאי "דגל התורה", ואילו גולדקנופף שייך לפלג החסידי "אגודת ישראל".
לפני כשבועיים, איים גולדקנופף כי אם חוק הפטור מגיוס לא יעבור לפני אישור התקציב - כפי שהוסכם בהסכמים הקואליציוניים עם הליכוד - מפלגתו תפרוש מהממשלה. "ראש הממשלה קיבל ממני מידע חד משמעי ולפיו יש הוראה ממועצת גדולי התורה שאם חוק הגיוס לא יעבור לפני התקציב נפרוש מהממשלה. כל עוד אין הוראה אחרת, זה מה שנעשה. מועצת גדולי התורה אמרה לארבעת חברי 'אגודת ישראל' דברים ברורים. זה חתום בהסכם הקואליציוני. כל עוד אין הכרעה אחרת אנחנו מצווים לפעול בהתאם", אמר גולדקנופף לעיתון "משפחה".
אישור הממשלה של הכספים הקואליציוניים בראשון כלל גם הגדלת הכספים שיועברו למפלגות החרדיות - כ-1.1 מיליארד שקל יותר ממה שהובטח בהסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה. שרי יהדות התורה, נזכיר, דווקא הצביעו נגד אישור הכספים יחד עם שרי עוצמה יהודית.
על התוספת שמעוררת כעס רב במשרד האוצר פורסם לראשונה ב-ynet לפני כשבוע, כאשר דווח כי התוספת החדשה תחייב גם קיצוץ תקציבי נוסף מעבר ל-3% המתוכננים כבר לסוף חודש זה, בצמוד לאישור תקציב המדינה הדו-שנתי.
הקיצוץ התקציבי שיתחייב מהסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו להיענות לעוד תביעות של המפלגות החרדיות, כתנאי לתמיכתם התקציב המדינה ובחוק ההסדרים לשנים 2024-2023 יבוצע בכל משרדי הממשלה, כולל ברווחה, בבריאות, בחינוך, בביטחון ובתקציב המשטרה, ויצמצם מתן שירותים לאזרחים.
היקף הכספים הקואליציוניים יגיע השנה ל-5.7 מיליארד שקל, אף שלאחר אישור התקציב בסוף החודש יישארו למעשה השנה רק שבעה חודשי תקציב מאושר. בשנת 2024 יגדל תקציב הכספים הקואליציוניים אף לסכום שיא של 8 מיליארד שקל.
רק היום, הזהירה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג מגורמים שיכולים להשפיע על תחזיות הצמיחה כלפי מטה, בהם הגדלת התמריצים השליליים להשתתפות בשוק העבודה - כלומר החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אודות הגדלת קצבאות האברכים והפעלת תכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית. לפי הכלכלנית, החלטות אלה צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה.
מעבר לכך הכלכלנית מציינת כי הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, כפי שמוצע במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים, צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה של התלמידים החרדים מה שצפוי להשפיע באופן שלילי על השתתפותם של גברים חרדים בשוק העבודה ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם והצמיחה ארוכת הטווח.