שינזו אבה (67), ראש ממשלת יפן לשעבר שנרצח אתמול (שישי) ביריות במהלך נאום בחירות שנשא בעיר נארה, היה ככל הנראה הפוליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת בעשרות השנים האחרונות ביפן. אבה, בן למשפחה שמרנית מהאליטה היפנית, כיהן כראש ממשלת יפן בין השנים 2007-2006 ו-2020-2012, זמן רב יותר מכל קודמיו. שנותיו כראש ממשלה היו רצופות בסערות הן בארצו והן בזירה הבינלאומית, וגם אחרי שפרש באוגוסט 2020 בשל מצבו הבריאותי נותר בעל השפעה רבה ביפן. זהו שינזו אבה, המדינאי היפני שחיסולו הכה בתדהמה את מנהיגי העולם.
ביפן: "הדמות שאפשר לסמוך עליה" אחרי האסון בפוקושימה
אבה, איש המפלגה הליברל-דמוקרטית, היה בן 52 כשנבחר לראש ממשלה ב-2006. הוא היה האדם הצעיר ביותר שמכהן בתפקיד, והפך לסמל לשינוי ולנציג הדור הצעיר. במדינה שבה למסורת יש תפקיד חשוב מאוד, אבה גם הביא את אילן היוחסין שלו ללשכת ראש הממשלה: הוא דור שלישי של פוליטיקאים במשפחתו, אחרי אביו - שכיהן כשר החוץ - וסבו, שהיה ראש הממשלה.
הכהונה הראשונה והקצרה שלו הייתה סוערת. הוא התמודד עם שערוריות ומחלוקות רבות, והתפטר במפתיע אחרי שנה אחת בלבד. ההתפטרות ההיא הייתה אופיינית לפוליטיקה היפנית, שבה ראשי ממשלה רבים מסיימים את תפקידם תוך זמן קצר. אחרי שהתפטר אמר אבה שהוא עוזב מסיבות פוליטיות, אך בסופו של דבר הודה שהוא סובל מקוליטיס כיבית, מחלת מעי דלקתית. הוא החלים אחרי טיפולים שנמשכו כמה חודשים. אותה מחלה, כאמור, הכניעה אותו גם בכהונה הבאה - שהחלה ב-2012, והייתה ארוכה בהרבה.
כשאבה חזר ללשכת ראש הממשלה, יפן עדיין הייתה המומה מנזקי הצונאמי ב-2011 והאסון הגרעיני בפוקושימה. עם ממשלה חסרת ניסיון וחסרת יכולת, נחשב אבה לדמות שהעם יכול לסמוך עליה. הוא הציג תוכנית כלכלית, שאותה כינה "אבנומיקס" (Abenomics). התוכנית נועדה לשקם את הכלכלה היפנית שאמנם הייתה השלישית בגודלה בעולם, אך סבלה מקיפאון של יותר משני עשורים. אבה הוביל מדיניות של הזרמת כספים רבים שיעודדו צריכה והשקעות. היא כללה הוצאות גדולות של הממשלה, הקלות מוניטריות ומאבק בביורוקרטיה.
אבה גם ניסה להעלות את שיעור הילודה של יפן באמצעות הפיכת מקומות העבודה לידידותיים יותר להורים – בייחוד לאמהות. במהלך שנוי במחלוקת הוא העלה את מס הקנייה, בין השאר כדי לממן גנים בחינם לילדים ולפתור ליקויים במערכת הביטוח הלאומי. לרפורמות של אבה הייתה אמנם הצלחה מסוימת, אך הבעיות המבניות הגדולות של הכלכלה לא נעלמו. Abenomics לא הצליחה לשים סוף לדפלציה שהייתה ביפן בעשרות השנים האחרונות, והצמיחה נותרה אנמית.
בחודשים האחרונים של אבה כראש ממשלה, מעמדו נחלש בגלל הטיפול במגפת הקורונה, שמחקה את הישגיו הכלכליים. המבקרים אמרו שהוא מגיב באיטיות ובצורה מבולבלת למשבר. שיעור התמיכה בו ירד ל-36% - השיעור השני הכי נמוך מאז חזרתו לשלטון ב-2012. עם זאת, במהלך כהונתו של אבה הוא הצליח להתמודד לא פעם מול סערות פוליטיות, כולל האשמות על מינוי מקורבים. ההאשמות גרמו לירידה בסקרים, אך לא היוו סכנה לשלטונו – בין השאר לאור החולשה של האופוזיציה ביפן.
בעולם: חתירה לתיקון "גזר הדין" ממלחה"ע ה-2
בזירה הבינלאומית אבה שם לעצמו מטרה לחזק את הברית המשמעותית של יפן בעולם, הברית עם ארה"ב. כדי להגן על הברית הזו אבה פיתח יחסים קרובים עם דונלד טראמפ, חרף מדיניות "אמריקה תחילה" שהנהיג. אבה התגאה בברית הביטחונית החזקה בין ארה"ב ליפן, ובכך שבכהונתו הגיע נשיא אמריקני מכהן ראשון לביקור בהירושימה (ברק אובמה ב-2016). הוא גם ניסה בעבר לגשר בין ארה"ב לאיראן, וחתירתו למעמד משמעותי של יפן בקהילה הבינלאומית זכתה לעידוד מוושינגטון, שראתה בכך מעין "קונטרה" לסין.
אבה גם ניסה לשקם את יחסיה של יפן עם רוסיה וסין, אך לא נחל הצלחה מרשימה במיוחד. טוקיו נכשלה במגעים לפתרון המחלוקת עם רוסיה סביב הריבונות על האיים הצפוניים שלה. גם ביחסים עם סין לא נרשמה פריצת דרך בתקופתו, ויוזמה להזמין את נשיא סין שי ג'ינפינג לביקור רשמי נכשלה על רקע מחלוקת הולכת וגוברת עם ביי'ינג.
אבה, כאמור, נחשב לפוליטיקאי מעורר מחלוקת במיוחד, חרף היציבות הנדירה שהביא ליפן בכהונתו ארוכת השנים. אחת הסוגיות הבולטות ביותר שעוררה לא פעם סערות בארצו הייתה עמדתו הניצית כלפי החוקה הפציפיסטית של יפן, שנקבעה אחרי הכניעה במלחמת העולם השנייה. ניסיונותיו של אבה לחזק את הצבא, והשקפתו הרוויזיוניסטית שלפיה יפן קיבלה "גזר דין לא הוגן" על עברה האכזרי, הכעיסו הן את הליברלים בארצו והן את קורבנות מלחמת העולם השנייה באסיה - ובראשם הסינים והקוריאנים. מנגד, נחשב אבה ל"יקיר השמרנים" ביפן.
כך למשל, ב-2013 ביקר אבה במקדש לזכרם של החללים היפנים במלחמות למען הקיסר, כולל במלחמת העולם השנייה, מה שהכעיס את סין, דרום קוריאה וארה"ב. סין זעמה על הביקור בגלל מה שהיא רואה כ"חגיגת" העבר המיליטריסטי של ארץ השמש העולה, ובשל החשש שיפן עשויה לסטות בחזרה לכיוון המיליטריסטי והתוקפני. אבה אמנם לא ביקר שוב במקדש, אך הוביל קו תקיף מול דרום קוריאה בעניין מחלוקות שלא נפתרו מאז המלחמה.
למעשה, אחת האכזבות הגדולות של אבה היא העובדה שלא הצליח לשכנע את הציבור היפני בחשיבות של תיקון החוק ובחיזוק הצבא. דחיפתו של אבה לתיקון החוקה נבעה מההיסטוריה האישית שלו: סבו, ראש הממשלה לשעבר נובוסקה קישי, תיעב את החוקה שנוסחה על-ידי ארה"ב ואומצה במהלך הכיבוש האמריקני שאחרי המלחמה. בעיני אבה, באמצעות החוקה כפה המערב את סדר עולמו וערכיו על יפן. "הבטן מתהפכת מהעובדה שאני עוזב את תפקידי לפני שאעמוד ביעדים שלי", אמר אבה עם פרישתו.
החוקה היפנית מתנערת משימוש בכוח בסכסוכים בינלאומיים, ומגבילה את צבא יפן להגנה עצמית בלבד - למרות שמדובר בצבא מודרני ומצויד היטב, ועם חיל אוויר שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם ארה"ב. הרטוריקה הפוליטית של אבה התמקדה לעיתים קרובות בכך שיפן צריכה להפוך לאומה "רגילה", עם צבא חזק יותר ותפקיד משמעותי יותר בקהילה הבינלאומית. אבה נחשב גם לכוח המניע של השמרנים בארצו, שמבקשים לטייח זוועות שהתרחשו בזמן מלחמת העולם השנייה ולהפסיק להתנצל עליהן.
גם אחרי פרישתו, כאמור, נותר אבה פוליטיקאי שנוי במחלוקת ורב-עוצמה, בין היתר לאור השפעתו הגדולה על המדיניות של ראש הממשלה היפני הנוכחי, פומיו קישידה, שדוחף גם הוא לחיזוק הצבא היפני. "בלתי מתקבל על הדעת שאירוע אלים כזה מתרחש במהלך תקופת בחירות, זו פגיעה ביסודות הדמוקרטיה", אמר אתמול קישידה.
מול ישראל: קפיצת מדרגה ביחסים
עד לכניסתו של אבה לתפקיד ראש הממשלה ב-2012, יחסי ישראל-יפן היו אמנם טובים - אבל לא חמים במיוחד. אבה, שלא הסתיר את אהדתו לישראל, הוא זה שהוביל לתפנית הגדולה ביחסים בין המדינות, שכמוהם לא היו מאז קום המדינה. בירושלים אומרים שתחת הנהגתו הפכה יפן לידידה אמיתית של ישראל, וכי אבה "תמיד אמר כמה הוא אוהב את המדינה ומעריך אותה".
לדברי שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן, "אבה למעשה אותת ליפנים: תעשו עסקים עם ישראל. המערכת היפנית, מהשרים ומטה, קיבלה את האיתות". כך למשל, בעוד בשנת 2014 - כשנתיים אחרי מינויו של אבה - סך ההשקעות היפניות בישראל היה כ-200 מיליון דולר, מאז ועד היום השקיעו יפנים בישראל כ-13 מיליארד דולר נוספים. בשנת 2021 לבדה היה סך ההשקעות היפניות בישראל כ-3 מיליארד דולר, ובסך הכול יש כמאה חברות יפניות שפתחו משרדים בארץ בשנים האחרונות. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו התגאה בכך שבתקופתו היחסים עם יפן השתפרו משמעותית, ודיבר לא פעם בשבחו של אבה.
אבה ביקר בישראל פעמיים כראש ממשלה, ב-2015 וב-2018. בביקור ב-2015 הגיע אבה לישראל כחצי שנה אחרי ביקורו של נתניהו ביפן. אבה הגיע בראש משלחת של 100 אנשי ממשל ונשיאות החברות היפניות המובילות בעולם, שביקשו לבחון הזדמנויות כלכליות בישראל. גם ב-2018 הגיע אבה עם משלחת של אנשי עסקים, ומאותו ביקור זכורה ארוחת הערב המפורסמת בבלפור, שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". באותה ארוחה הגיש השף שגב משה לאבה קינוח בנעליים, דבר שנתפס לעלבון בתרבות היפנית.
אבה, נציין, גם העריך מאוד את הקשר עם העם היהודי. הוא מינה לראשונה יועץ לענייני יהודים במשרד ראש הממשלה, וקידם את הנצחתו בעולם של חסיד אומות העולם היפני סמפו סוגיהרה, שהציל יהודים בליטא. אבה גם הקפיד לבקר באתרים שקשורים לשואה בביקוריו בחו"ל, ובין היתר פקד את מוזיאון השואה בוושינגטון ואת בית אנה פרנק באמסטרדם.
בביקורו בישראל בשנת 2015 החליט למנות את גיל שפר לקונסול הכבוד הראשון של יפן בישראל והיחיד במזרח התיכון. ליפן, אגב, יש רק 15 קונסולי כבוד בעולם. אבה דחף לחיזוק יחסי ישראל-יפן לא רק בנושאי סחר, אלא גם בשיתופי פעולה ביטחוניים, בסייבר ובתיירות. הוא אף דחף לפתוח קו תעופה ישיר בין טוקיו לנתב"ג, צעד שהיה אמור לצאת לדרך במרץ 2020 - אך אז פרצה מגפת הקורונה. בימים אלה, אגב, בוחנת אל על פעם נוספת את השקת הקו, מהלך שעשוי לצאת לפועל אם סעודיה תאפשר למטוסים ישראליים לטוס מעל שטחה.
השגריר הישראלי ביפן נפגש עם אבה בחודש פברואר האחרון. אבה, שאז כבר לא היה בתפקיד ראש הממשלה, הבטיח לו שיסייע לישראל בכל מה שצריך. לדברי השגריר, "זהו יום עצוב מאוד ליפן וגם ליחסי ישראל-יפן. אבה היה אדריכל היחסים המודרניים עם ישראל, שאיבדה ידיד גדול. בתקופתו כראש ממשלה היחסים נהנו מקפיצת מדרגה משמעותית".
תיעוד הרצח והשאלות
בתיעוד שפורסם כמה שעות אחרי הרצח (בפתח הכתבה), ניתן לראות כי המתנקש ירה בשינזו אבה מאחור. תחילה נשמעת ירייה אחת, שאחריה נותר אבה עומד ואף מסתכל לאחור. מיד לאחר מכן נשמעת ירייה נוספת, ואז מעכלים כל הסובבים את המתרחש ומזנקים על המתנקש, בזמן שאבה נופל לרצפה. בתמונות ששודרו בטלוויזיה המקומית נראה שעשן ליווה את הירי, ואחריו נראה אבה מוטל על הכביש עם כתמי דם על חולצתו.
ב-NHK דווח כי החשוד הוא ימגאמי טטסויה (42), תושב העיר נארה, שהשתחרר מחיל הים היפני בשנת 2005. על פי המשטרה, הוא נשא רובה מתוצרת עצמית, והודה בחקירתו הראשונית כי ביקש לרצוח את אבה משום שלא היה מרוצה מתפקודו. בחיפוש בביתו של החשוד לאחר מעצרו נמצאו חומרי נפץ וחפצים החשודים כמטעני חבלה.
מלבד חקירת החשוד, ביפן יצטרכו להסיק מסקנות בעקבות סרטוני הרצח, שמהם נראה כי קדם להתנקשות מחדל אבטחתי חמור, שבו אבה היה חשוף לגמרי לירי, ואיש לא הגן עליו גם לאחר הכדור הראשון. קישידה, שהשהה את קמפיין הבחירות שלו אחרי הרצח, אמר אחרי ההתנקשות כי "אני מקווה שהייתה שם מספיק אבטחה", והדגיש כי "נבחן זאת כחלק מחקירת האירוע".
אבה נאם מול מאות בני אדם בעיר נארה שבמערב המדינה, בעת שהמתנקש הגיח מאחוריו וירה בו לפחות שני כדורים. הוא התמוטט על הכביש תוך שהוא מדמם ופונה מחוסר הכרה לבית חולים, מצבו הוגדר בתחילה אנוש - אך כעבור שעות בודדות נמסר כי מת מפצעיו. מבית החולים נמסר כי כי אחד הקליעים חדר היישר ללבו של אבה, וכי הרופאים לא הצליחו לעצור את הדימום הקשה שממנו סבל.
פורסם לראשונה: 19:43, 08.07.22