למרות הלחץ הכבד שמפעילות עליה בעלות בריתה בנאט"ו ובמערב, גרמניה ממשיכה לסרב, לפחות לעת לעתה, להעביר לאוקראינה את טנקי ה"לאופרד" מתוצרתה – או לכל הפחות לאשר למדינות אחרות באירופה להעביר את הטנקים הללו לצבא האוקראיני. הלחץ הגיע לשיאו במפגש אתמול (יום ו') בין עשרות שרי הגנה מהמדינות שתומכות באוקראינה במלחמה מול רוסיה, ולמרות הציפייה שברלין תאותת על נכונות להעברת הטנקים – זו הסתפקה רק בהודעה שלפיה עליה לבחון את "היתרונות והחסרונות" של המהלך, כשברקע החשש שלה מתגובה חריפה של מוסקבה.
16 צפייה בגלריה
ברלין עדיין לא החליטה. טנק ה"לאופרד" בפעולה ונשיא אוקראינה זלנסקי וקנצלר גרמניה שולץ
(צילום: EPA, רויטרס)
"יש סיבות טובות להעברה ויש סיבות טובות נגדה", אמר אמש שר ההגנה החדש של גרמניה בוריס פיסטוריוס. "לנוכח הסיטואציה הכללית של המלחמה שנמשכת כמעט שנה שלמה, כל היתרונות והחסרונות צריכים להישקל בצורה זהירה מאוד", הוסיף בשיחה עם עיתונאים בשולי ועידת שרי ההגנה של מדינות נאט"ו ומדינות אחרות שתומכות באוקראינה, שנערכה בבסיס חיל האוויר האמריקני "רמשטיין" בגרמניה. פיסטוריוס הוסיף כי במקביל לבחינת העברת הטנקים, ברלין תתחיל בהערכות לוגיסטיות ליישום המהלך – כדי שניתן יהיה לעשות זאת במהירות האפשרית אם תתקבל "החלטה חיובית", כלשונו.
דבריו התקבלו באכזבה באוקראינה ובקרב בעלות בריתה, שהפעילו כאמור לחץ כבד על ברלין לאשר במהירות את העברת הטנקים – הנתפסים כקריטיים עבור יכולתה של קייב לעמוד בפני מתקפה רוסית עתידית ולפתוח במתקפה משלהם כדי לשחרר שטחים כבושים נוספים. רשת CNN דיווחה מפי גורם ביטחוני בכיר בוושינגטון כי שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, שנפגש עם פיסטוריוס ביום חמישי, קיווה "ללחוץ על הגרמנים" על מנת לאפשר את העברת הטנקים ולהעניק לקייב את מה שהגורם תיאר כיכולת חשובה ב"שלב קריטי".
לפי דיווחים המתבססים על גורמים בכירים בממשלה הגרמנית, ברלין דורשת כתנאי להעברת הטנקים שגם ארה"ב תעביר טנקי מערכה משלה, מדגם "אברמס", לאוקראינה. ברלין הביעה חשש שהעברת הטנקים לאוקראינים תביא להסלמה, והקנצלר אולף שולץ הצהיר השבוע כי יש להימנע ממצב שבו המלחמה באוקראינה תגלוש לכדי עימות צבאי ישיר בין נאט"ו לרוסיה, כך שייתכן שבדרישה שגם וושינגטון תשלח טנקים משלה מקווה ברלין להסיר מעצמה חלק מהאחריות לכך.
16 צפייה בגלריה
שר ההגנה הגרמני פיסטוריוס לצד עמיתו האמריקני אוסטין, שלשום. "יש חסרונות ויתרונות"
(צילום: רויטרס)
16 צפייה בגלריה
ועידת שרי ההגנה של המדינות התומכות בקייב בבסיס "רמשטיין" בגרמניה, אתמול
(צילום: gettyimages)
ברלין הכחישה את הדיווחים הללו, ומסרה כי לא הציבה תנאי שכזה לאמריקנים. כך או כך, בארה"ב הבהירו כי הם אינם מתכוונים, לפחות בשלב זה, להעביר טנקי "אברמס" לאוקראינה, והסבירו כי הטנקים הללו מסובכים ויקרים לתפעול, ובין היתר צורכים דלק רב באופן שיהווה מכשול לוגיסטי מבחינת הצבא האוקראיני שמתמודד עם מחסור בדלק בשדה הקרב.
בברלין הפגינו: "שולץ, שחרר את הלאופרד!"
גם האוקראינים הביעו בימים האחרונים תסכול רב ממה שנתפס בעיניהם כאיטיות רבה בהליך קבלת ההחלטות בברלין, ובכירים בקייב אף האשימו כי האיטיות הזו עולה להם בחיי אדם. אולם בוועידה אתמול בבסיס "רמשטיין" כן נרשמה התקדמות מסוימת בדרך לקבלת הטנקים: לצד הבטחות שהושגו בה למיליארדים נוספים של כלי נשק מתקדמים אחרים, ממערכות הגנה אווירית ועד נגמ"שים, שר ההגנה האוקראיני אולכסיי רזניקוב מסר הלילה כי סוכם שחיילים אוקראינים יחלו להתאמן על הפעלת טנקי "לאופרד" בפולין – עוד לפני קבלת האישור להעברתם. הוא הציג זאת כפריצת דרך והוסיף: "נתחיל בזה, ונמשיך הלאה".
רזניקוב הודה לגרמניה על הסיוע הצבאי הנרחב שהיא מעניקה לקייב – למרות ההססנות בנוגע להעברת הטנקים – והביע אופטימיות שגם סוגיה זו תיפתר: "היו לנו שיחות כנות בנוגע ללאופרד. הן יימשכו". גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודה לבעלי בריתו במערב על הסיוע הנרחב שלהן, אבל חזר על דרישתו להעברת נשק נוסף – ובמהירות רבה יותר. "אנחנו חייבים להאיץ. הזמן צריך להיות הנשק שלנו. הקרמלין חייב להפסיד", אמר. יועצו הבכיר מיכאילו פודוליאק שיגר בצהריים מסר דומה: "אי-ההחלטיות גורם להרג נוסף של אנשינו. כל יום שבו יש דחייה הוא יום שבו נהרגים אוקראינים. תחשבו מהר יותר".
16 צפייה בגלריה
טנק "אברמס" אמריקני. ברלין דרשה שגם ארה"ב תעביר טנקים לאוקראינה, למרות שהם יקרים ומסובכים יותר לתפעול
(צילום: רויטרס)
16 צפייה בגלריה
שר ההגנה האוקראיני רזניקוב, בוועידה אתמול. "היו לנו שיחות כנות על הלאופרד, הן יימשכו"
(צילום: gettyimages)
גרמניה, יש לציין, עוררה עוד לפני הפלישה הרוסית בפברואר אשתקד תסכול בקייב בשל אי-נכונותה לשלוח אז כלי נשק לאוקראינים – וזכור במיוחד הלעג שספגה כשהציעה כתחליף לספק להם 5,000 קסדות. ברקע להססנות הזו ניצבים הן חשש מתגובת רוסיה והן מדיניות ארוכת השנים של הימנעות ממשלוחי נשק לאזורי מלחמה, בשל ההיסטוריה האפלה של גרמניה בתקופה הנאצית.
אלא שלאורך השנה האחרונה עברה גרמניה שינוי דרסטי: היא הכריזה על תוכנית ענק בשווי של 100 מיליארד יורו במטרה להפוך את צבאה למודרני ומתקדם יותר, התחייבה שמעתה והלאה תעמוד בדרישה מצד מדינות נאט"ו להשקיע 2% מהתמ"ג שלהן בצורכי ביטחון ושלחה לאוקראינה כלי נשק מתקדמים יותר ויותר – מנגמ"שים ועד טילי פטריוט. למרות זאת מבקריו של שולץ סבורים כי לא עשה די כדי ליישם את הבטחותיו.
יוהאן ואדפהול, מחוקק בכיר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית שבאופוזיציה, תקף אמש את מה שכינה "מדיניות הסירוב" בנוגע לטנקי ה"לאופרד". לדבריו המדיניות הזו פוגעת בתדמיתה של גרמניה בעולם. "למה שולץ מחכה?", תהה. מחוקק אחר באופוזיציה הגרמנית טען שהסירוב הנוכחי של ברלין הוא סיבה ל"יום חג ברוסיה". אתמול גם נערכה הפגנה מול מטה הקנצלר בברלין, שם המפגינים – חלקם אוקראינים – מחו עם שלטים שעליהם נכתב: "שחררו את הלאופרד".
אז מדוע אוקראינה מעוניינת כל כך בטנקים הגרמניים? קייב אמנם ביקשה טנקים גם ממדינות נוספות – את טנקי ה"אברמס" האמריקניים ואת טנקי ה"צ'לנג'ר" הבריטיים (שלונדון כבר הסכימה להעניק לה) – אבל טנקי ה"לאופרד" נתפסים כטנקים המערביים המתאימים ביותר לכוחות השריון האוקראיניים, וצבא אוקראינה מתעקש כי הם יוכלו לשפר דרמטית את ביצועיו בשדה הקרב.
פשוט ומהיר: יתרונות הטנק
בניגוד לטנקי ה"אברמס" האמריקניים, הטנקים הגרמניים חסכוניים הרבה יותר בצריכת הדלק שלהם. הם פשוטים יותר לתפעול ופותחו במיוחד כדי להוות משקל נגד לטנקי ה-T-90 המודרניים של רוסיה. אחד היתרונות המרכזיים שלהם הוא תנועה יעילה וזריזה במגוון סוגי קרקע, עם מהירות של עד 70 קמ"ש. האוקראינים עצמם משתמשים עד כה בטנקים מדגמים סובייטים מיושנים יותר, שחסרים את מערכות ההגנה והתקיפה העוצמתיים של הטנקים המודרניים.
גרסתו המודרנית של ה"לאופרד", לאופרד-2, פותחה לראשונה ב-1979, ומאז עברה כמה וכמה שדרוגים. לטנק יש תותח בקוטר של 120 מ"מ ושני מקלעים. הוא מצויד במערכות מיגון מפני שלל איומים, ממטענים מאולתרים ועד טילי נ"ט. "לאופרד-2 הוא טנק מערכה מודרני ומוגן היטב עם חיישנים טובים", אמר ל-CNN ג'ייק ווטלינג, חוקר בריטי בתחום הלוחמה. "הוא תוכנן במקור כדי שיתופעל על ידי מגויסי חובה ופשוט יותר לשמור עליו במהלך קרב מאשר טנקים אחרים של מדינות נאט"ו, כגון צ'לנג'ר-2. יש לו גם קו ייצור פעיל שמאפשר לשמור על תחזוקה עם חלקי חילוף".
16 צפייה בגלריה
לוחם דני על טנק "לאופרד" מתוצרת גרמניה, בתרגיל החודש באסטוניה. 2,000 טנקים מהדגם הזה ברחבי אירופה
(צילום: EPA)
16 צפייה בגלריה
חיילים בריטים לצד טנקי "צ'לנג'ר 2". לונדון כבר הסכימה לתת את שלה לאוקראינים
(צילום: AP)
על פי ההערכות 2,000 טנקים מהסוג הזה נמצאים כעת בידיהן של מדינות ברחבי אירופה. מדינות במזרח היבשת ובמרכזה החברות בנאט"ו מסתמכות בעיקר על טנקי "לאופרד", ויש בהן מי שמוכנות להעביר חלק מהם לידי אוקראינה – אך לשם כך הן זקוקות לאישור גרמני. פולין, דנמרק ופינלנד (שטרם הצטרפה רשמית לנאט"ו) כבר הביעו פומבית נכונות לעשות זאת.
פולין, מתומכיה הבולטות ביותר של אוקראינה במלחמה, הביעה כעס רב על ההססנות הגרמנית, וראש ממשלתה מתיאוש מורבייצקי האשים שלשום כי בכל הנוגע לסיוע צבאי, "הגרמנים הם הכי פחות אקטיביים עד כה" – והשווה את ההסתייגות של ברלין ל"שטן שמגן על עצמו ממים קדושים". בממשלה בוורשה אף רמזו לאפשרות שישלחו את הטנקים ללא האישור הגרמני. מורבייצקי הביע גם חשש מעצם מינויו של פיסטוריוס לשר ההגנה החדש בגרמניה – והזכיר כי פיסטוריוס תמך בעבר בהקלת הסנקציות על רוסיה וכי הוא נחשב למקורבו של הקנצלר לשעבר גרהרד שרדר, ידידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שלמרות הפלישה לאוקראינה המשיך לנהל קשרים עסקיים עם מוסקבה.
רוסיה בדרך לכיבוש בחמוט: "להעביר כוחות אוקראיניים לחזית הדרומית"
גם אם יתקבל האישור הגרמני המיוחל, לא ברור אם אוקראינה תקבל את מבוקשה באופן מלא: האוקראינים מסרו כי הם זקוקים לכ-300 טנקים מערביים כדי לשבור את הקיפאון הנוכחי בשדה הקרב ולשחרר עוד שטחים כבושים מידי הצבא הרוסי. יחד עם זאת מומחי צבא הביעו ביטחון שגם 100 טנקים בלבד יסייעו לה בצורה משמעותית, הן על מנת לפתוח במתקפה מחודשת להסגת הכוחות הרוסיים והן על מנת להיערך למתקפה הגדולה שבקייב ובמערב חוששים כי פוטין מתכנן בחודשים הקרובים.
גורם בכיר ששוחח הלילה עם סוכנות הידיעות רויטרס אמר כי ארה"ב ייעצה לאוקראינה להימנע כעת מפתיחה במתקפת-נגד משמעותית – ולהמתין עד אשר כלי הנשק המתקדמים של המערב יוטמעו היטב בצבא האוקראיני, וחייליו יתאמנו על השימוש בהם. בדיווח מקביל של סוכנות הידיעות AP צוין כי בשיחות בין קייב לוושינגטון דחקו האמריקנים באוקראינים להפחית את ההתמקדות שלהם בקרבות העזים המתחוללים כעת בעיר בחמוט שבחזית המזרחית – על מנת להעביר משם כוחות שדרושים עבור מתקפת-נגד עתידית בחזית הדרומית.
סביב בחמוט, נזכיר, מתנהלים בחודשים האחרונים הקרבות הקשים ביותר בין הצדדים, ושניהם משלמים בהם מחיר דמים כבד. מעבר לחשיבות האסטרטגית של העיר – כיבושה יסייע לרוסים לנתק את קווי האספקה של הצבא האוקראיני במחוז דונייצק ולהתקדם לעבר ערים נוספות באזור – הרוסים מממקדים את מאמציהם בבחמוט גם בשל רצונם העז להשיג תמונת ניצחון כלשהי בקרבות, אחרי הנסיגות המשפילות שלהם בשנה שעברה מאזורי חרקוב וחרסון.
לדברי הגורמים האמריקניים, למרות ההתנגדות העיקשת של האוקראינים עד כה, ההערכה היא כי מוסקבה תצליח בסופו של דבר לכבוש את בחמוט. רק אמש דיווחה רוסיה כי כבשה כפר נוסף באזור, בשם קלישצ'יבקה, כחלק מניסיון לכתר את העיר. בממשל האמריקני סבורים כי אם אוקראינה מעוניינת להתקדם בחזיתות אחרות המלחמה – בעיקר זו הדרומית – עליה להקדיש לשם כך כוחות ומשאבים רבים יותר, אבל רבים מאלו מוזרמים כעת עבור השמירה על בחמוט, למרות ההערכה שזו תיפול בסופו של דבר.
