ראש הממשלה נפתלי בנט אמר ל"טיימס" הבריטי כי ישראל הצליחה להתמודד בצורה טובה מאוד מול הזן ששלט בגל הרביעי של הקורונה. "מחצנו את וריאנט הדלתא", אמר בנט בסוף השבוע בריאיון ראשון לעיתון אירופי מאז כניסתו לתפקיד. כפועל יוצא מכך, בנט העריך כי הממשלה צופה צמיחה בשיעור של 7.1%.
בריאיון צוין כי בנט מחליף התכתבויות וואטסאפ עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. שניהם ייפגשו בוועידת האקלים בגלזגו שמתחילה היום. "הצמיחה החזקה הזו, מעבר לשגשוג לישראלים, מאפשרת לנו להשקיע באופן מסיבי בחיזוק היכולות הצבאיות שלנו, התקפיות והגנתיות", אמר בנט. זה חיוני בגלל שזה לא סוד - איראן נמצאת בנקודה הכי מתקדמת שלה בהעשרת אורניום".
במהלך הריאיון הבטיח בנט כי הוא יעשה כל מה שצריך כדי לנטרל את האיום של משטר האייתוללות בטהרן. המודל שלו הוא נשיא ארה"ב המנוח רונלד רייגן ותוכנית ההגנה מטילים "מלחמת הכוכבים" שמילאה תפקיד בקריסתה של ברית המועצות וסיום המלחמה הקרה.
"יש לנו מלחמה קרה עם איראן", אמר ראש הממשלה. "במשך 30 שנה איראן התמקמה מסביב כדי להסיח את דעתנו. ההקבלה היא מה שרייגן עשה. יש מעצמה אזורית שקוראים לה איראן ויש מעצמה אזורית שקוראים לה ישראל.
"איראן היא משטר רקוב, מפירה זכויות אדם והורגת הומוסקסואלים ונשים שהולכות בלי כיסוי ראש, בזמן שהם לא יכולים לספק מים נקיים לאזרחיהם אבל משקיעים את המשאבים שלהם בתוכנית גרעין. אנחנו נעבוד נגדם, ונשתמש בכל האנרגיה שלנו, כל החדשנות, הטכנולוגיה והכלכלה להגיע לנקודה שאנו כמה שלבים קדימה".
בנט מאמין שהשילוב של איום צבאי עם לחץ דיפלומטי וכלכלי, לא רק מישראל אלא מארה"ב ומעצמות אחרות, "יבהירו לאיראן שיהיו השלכות חמורות מאוד אם ימשיכו להעשיר אורניום. אני מאמין שאיראן תאט את הקצב ותפסיק".
נפתלי בנט מדבר בפתח ישיבת הממשלה על תוכנית ליצירת רשת ביטחון כלכלית לגלי הקורונה העתידיים
(צילום: אלכס גמבורג )
לקראת יציאתו לוועידת האקלים בסקוטלנד, הציג בנט בריאיון את היעדים שלו לאפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050. הוא דיבר על חזון של שותפות אזורית להקמת רשת של שדות אנרגיה סולארית ענקיים והפעלת עוד מתקני התפלת מים. "זה מודל כלכלי שלא היה לנו לפני 20 שנה, אבל היום, הודות לטכנולוגיה, אנחנו יכולים גם לשפר את ייצור האנרגיה המתחדשת וגם להגדיל אספקת המים".
בנט הביע תקווה שתושבי האזור שייהנו מהים והאנרגיה ירגישו את פירות השלום. לדבריו, הוא כבר בשיחות עם כמה מדינות באזור על הקמת רשת אנרגיה מתחדשת ומים כזאת.
הוא הודה שסוגיית המים הייתה אחת המרכזיות בשיחות שלו עם מנהיגים ערבים כדוגמת נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ומלך ירדן עבדאללה. "יש לנו אינטרס שהשלום עם ירדן ומצרים יתורגם גם לטובת העמים כדי שירגישו בפירות השלום. עד עכשיו השלום עם השכנות שלנו נותר ברמה הפוליטית והדיפלומטית אבל פירות השלום לא זלגו".
בנושא הפלסטיני והמחלוקות מול הממשל האמריקני והאיחוד האירופי אמר בנט, כי "זה בסדר שיש כמה תחומים של חילוקי דעות. ידענו על זה מראש. זו לא הפתעה". לדברי בנט, "אין מנהיג משמעותי אחד באזור שחושב שכרגע יש לאן ללכת בתהליך השלום. למדנו בדרך הקשה שהעברת טריטוריה ויצירת ישויות דמויות מדינה לא עובדות".
ראש הממשלה ציין כי בפגישותיו עם מנהיגים באזור, הנושאים המרכזיים שעומדים על הפרק הם קורונה, איראן וסחר אזורי. לדבריו, הפלסטינים עולים בתור "סתם עוד פריט" בדיונים האלה, אבל "כמוני, הם (מנהיגי מדינות ערב) מבינים מנה ניתן להשיג ורוצים יציבות".
סיבה נוספת שגורמת לבנט להאמין שלא יופעל עליו לחץ מהמערב היא המבנה הייחודי של הקואליציה שלו, והעובדה שלרוב ממשלות המערב, במיוחד ממשל ג'ו ביידן, הוקל לראות את עזיבת קודמו, יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו.
דיפלומטים ישראלים צוטטו בכתבה אומרים כי מדינות המערב רוצות לראות את הממשלה הישראלית הנוכחית מצליחה, כדוגמה לכך שגורמים באופוזיציה מתאגדים כדי להחליף מנהיגים פופוליסטים כמו נתניהו. "הם ייתנו לבנט תקופת חסד עם לחץ קטן ככל האפשר כדי לשמור על הקואליציה שלו ביחד".
"קיבלתי החלטה קשה מאוד ברמה האישית"
במהלך הריאיון סירב בנט להזכיר את נתניהו בשמו, גם כשדיבר על "מכונת התעמולה" שקודמו מנהל נגד ממשלתו. בנט אף הודה כי לפני חמישה חודשים הוא לא יכול היה לדמיין שיישב עם מפלגות שמאל בקואליציה, אבל לדבריו הוא כלל לא מתחרט על כך.
"היינו במצב מאוד קיצוני, כמעט חסר תקדים בכל מקום בעולם. אחרי ארבע מערכות בחירות היינו במבוי סתום פוליטי, כשהמדינה נמצאת בספירלה יורדת. שלוש שנים מאז העברת התקציב האחרון ובהתמודדות עם קורונה, קיבלתי החלטה קשה מאוד ברמה אישית. ידעתי שאקבל דליים מלאים של התעללות. בפרספקטיבה של ארבעה חודשים, זה עובד.
"זה קריטי שהממשלה הזו מצליחה, לא רק עבור ישראל, אלא עבור העולם אשר עומד בפני מגפה של קיטוב פוליטי שמסכנת את כולם. קיטוב פוליטי יוצר שיתוק מול איומים כמו קורונה. ראינו את זה בארה"ב ובמדינות אחרות וכאן גם. ובכן, היחס של אנשים לחיסון מושפע מהנטיות הפוליטיות שלהם. חיסונים לא צריכים להיות פוליטיים. מדע הוא לא פוליטי. בממשלה, קומה מעלינו, כל שבוע אני עובד עם אנשים שמעולם לא האמנתי שאהיה איתם בדיאלוג. לא רק שהדיאלוג עובד, אלא שיש דברים שלא היינו עושים אחרת".
