לפני צאתו לארה"ב בשבוע שעבר הכריז בנימין נתניהו שהמפגינים נגדו בארה"ב "חוברים לאש"ף ולאיראן". אבל עוד כשהמטוס באוויר פרסמה לשכתו הבהרה: "כשראש הממשלה השתמש במילה 'חוברים', הוא התכוון לעובדה שבזמן שהוא ייצג את מדינת ישראל בבימת האו"ם, יפגינו במקביל לתומכי אש"ף וה-BDS אזרחים ישראלים". אז לא הבנו אותו נכון. קורה.
תוך כמה שעות יצאה מהלשכה הבהרה חדשה, הפעם לגבי אמירתו בשיחה עם אילון מאסק שלפיה ההצעה המקורית של הרפורמה המשפטית הייתה "רעה". לפי ההבהרה: "נתניהו לא פסל את הרפורמה המשפטית כלל וכלל. הוא התייחס רק לפסקת התגברות גורפת ברוב רגיל, וראשי הקואליציה כבר הסכימו לפני חודשים שניתן להשיג את האיזון מול בית המשפט בדרכים אחרות".
שוב אנחנו טעינו ולא הבנו? כנראה שלא. כבר עשורים משכלל נתניהו את שיטת הבהרות, שהפכה בחודשים האחרונים לתוכנית העבודה שלו. לשיא הוא הגיע זמן קצר לקראת השבעת הממשלה הנוכחית כש"נאלץ" לפרסם ארבע הבהרות ביום אחד. המשמעות היא שהתנהלות זאת היא מתוכננת, ואף מהווה כלי רטורי מכוון של נתניהו כדי לשלוט בשיח התקשורתי.
דפוס ההבהרות של נתניהו ברור: הוא/שותפיו/מקורביו משמיעים אמירות שנויות במחלוקת, מתסיסות, פרובוקטיביות או מאיימות שגורמות לסערה פוליטית ותקשורתית, ואז, אחרי שנתן לציבוריות הישראלית להתבשל כמה שעות בסיר של עצמה, הוא "מבהיר" למה התכוון או משחרר גינוי רפה ומעורפל לדברי אחרים. ניתן להעלות ולבחון שלושה הסברים אפשריים להתנהלות הזאת:
1. אתם לא מבינים. כלומר, הבעיה היא בהבנת הקהל ולכן נדרשות הבהרות. ניתן כמובן לעדן זאת עם הקלישאה "דבריי הוצאו מהקשרם" או "צריך להבין את הקונטקסט שבו נאמרו הדברים", אבל העיקרון הוא של אי הבנת הנאמר. הסבר זה נחלש כשבוחנים את ההצהרות שדרשו הבהרות ומגלים שהן כמעט תמיד ברורות, מדויקות וחדות. לא ניתן לייחס כל כך הרבה חוסר הבנה של כל כך הרבה קהלים, בכל כך הרבה מקרים.
2. אופס, טעיתי ואתקן. ניתן כמובן לטעון שההבהרות באות לתקן טעויות של נתניהו או מקורביו ואכן לא חסרים מקרים שבהם בנו יאיר או שרים מממשלתו הצריכו אותו לצמצם את הנזק שגרמו. אולם לגבי עצמו, נתניהו לא יודה בטעויות של התנסחות או התבטאות. הוא יכול להבהיר ש"איני מסכים תמיד" עם בנו יאיר, או עם השרים איתמר בן גביר או אורית סטרוק, אבל עם עצמו הוא מסכים תמיד ולכן אינו מתקן או חוזר בו. רק "מבהיר".
3. טקטיקה רטורית שיטתית. הסדרתיות של הודעות ובעקבותיהן הבהרות מעוררת כאמור את האפשרות של שיטתיות מכוונת. הצהרות קיצוניות יכולות לעצב את סדר היום בשיח התקשורתי והציבורי, להסיט אותן מנושאים כאובים (ולא חסרים כאלה כיום לנתניהו) ולהשיג חשיפה רועשת בזכות הסערה והרגעתה עם ההבהרה.
פרופ' גבי וימןבחינת מדגם חלקי של הבהרות נתניהו לאורך השנים מעלה כי הן בדרך כלל נשענות על שילוב של האשמת האחר ("דבריי לא הובנו נכונה") או תיקון הדובר האחר ("בני יאיר הוא איש פרטי וזכאי לדעותיו"), אך אין מקרה של חרטה, הודאה בטעות או האשמה עצמית. יתר על כן, בתמרון בין שפות ובימות תקשורת, יכול נתניהו לשחרר הודעה בארה"ב שתופנה לדעת הקהל הבינלאומית ואז לתת לאנשי הליכוד בישראל לפרסם הבהרה מטעמו, בעברית כמובן, שתופנה לקהל המקומי של תומכיו כאן.
כך הפך נתניהו את ההבהרות לכלי רטורי המקנה לו הובלה של השיח, ניהול רושם שונה בקרב קהלים שונים, עליונות על אחרים שאותם הוא "מתקן" בהבהרותיו, ויכולת להיות בקדמת הבימה, מעורר הסערות ומשככן. עתה, עם שובו מארה"ב והמפגש טעון ההבטחות לנשיא ג'ו ביידן, יהיו לנתניהו הזדמנויות רבות להודעות רבות שהבהרות לאחריהן, מעין קדחת הבהרות.
- גבי וימן הוא פרופ' (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה ופרופסור בבית הספר לממשל באוניברסיטת רייכמן
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
