כ-85% מתושבי שדרות פונו או התפנו מבתיהם בעקבות המלחמה שפרצה לאחר שמחבלים פשטו לעיר בשבת השחורה ב-7 באוקטובר, וטבחו בעוברים ושבים. הרחובות אומנם שוממים, מלבד כוחות ביטחון ועיתונאים שמסיירים תדיר ברחבי העיר, אך יש את אלו שלא מוותרים ולא מוכנים לעזוב את בתיהם, על אף מטחי הרקטות הבלתי פוסקים.
יש תושבים בשדרות שמסרבים להתפנות
(צילום: גיל יוחנן)
שדרות הפכה לזירת קרב של ממש. מכוניות שרופות ומחוררות מירי עומדות בצידי הדרך ובמרכז המסחרי, תחנת המשטרה הפכה למגרש הריסות, סרטי משטרה תוחמים אזורים שנעשה בהם טבח ונרצחו חפים מפשע, וריח של מוות שמתעקש להישאר. אז למה שמישהו ירצה להישאר במקום שכזה, שבו כל העסקים, מלבד סופר אחד, סגורים?
רבים מן התושבים שהחליטו להישאר בחרו שלא להתראיין, אך סיפרו שיש קשר שלא ניתן להסביר בין אדם לביתו. "אנחנו רגילים כבר", הוא משפט שחזר על עצמו פעמים רבות. אומנם הם לא רגילים למחבלים שמטיילים ברחובות, אך הם בהחלט רגילים לירי הרקטות, בצער רב. והם מסבירים כי מאז שעבר יום הלחימה הראשון – זה המצב, ואיתו הם מסתדרים וחיים.
לב שוחט, צעיר שיצא עם אביו לקניות בשופרסל, מסרב להילחץ מהמצב - ואפילו טוען שעדיף להישאר. "נשארתי כי הכלב שלי במצב לא משהו והוא לא אוהב נסיעות. לא רציתי שהוא יילחץ יותר מדי וירגיש לא טוב", הוא מספר. "אנחנו מעדיפים להישאר פה ולא מרגישים שיש כל כך סיבה לעזוב, כי רוב צה"ל פה. אז כרגע זה נחשב מקום יותר מוגן לדעתי".
מי שמסייעים עוד מהיום הראשון למלחמה בטיפול רפואי בקו האש הם מתנדבי "הצלה ללא גבולות". בימים אלה הם נותרו באזור כדי לספק טיפול רפואי, לעזור לדרי הרחוב ולבצע משלוחי תרופות עבור תושבים עד לדלת בתיהם.
מריאן, תושבת שדרות שציפתה למשלוח תרופות, חשבה פעמיים אם לפתוח את הדלת. תחילה היא הושיטה מפתח הדלת רק את ידה כדי לקבל את החבילה, ולבסוף השתכנעה לפתוח ולדבר איתנו. "יש לי פחד חברתי. אני מטופלת על ידי תרופות. אני לא יכולה לצאת כי הפחד לצאת גובר על הפחד מהמלחמה", היא מספרת. "ביום הראשון הייתה אזעקה ותוך כדי דפקו לי בדלת, צלצלו. ואני אמרתי איך באזעקה יכולים לצלצל בדלת... פתאום אני שומעת את השכן צועק 'מחבלים, מחבלים', ואני שומעת למטה ערבים מדברים. התחילו לירות באנשים, אחד הוציא טיל כתף וירה באוטו, אנשים היו מוטלים... הייתי רוצה לדבר עם הפסיכיאטר שלי מתל אביב, רק בו אני מאמינה, אין לי מישהו אחר. זה מה שהייתי רוצה. לשמוע קול שאני מזהה ונותן לי ביטחון".
