בימי תחילת המלחמה, אחרי הטבח המחריד שביצע חמאס, הדם רתח. ההצהרות שסיפקו אז בכירי המדינה - ובהן גם החלטות לא להכניס יותר חשמל ומים לרצועה - שיקפו את הלך הרוח הציבורי, שרצה "להעניש" את העזתים על הפשעים החמורים נגד האנושות שהתחוללו בעוטף.
ככל שהתקדמה המלחמה, ובצל הלחץ הבינלאומי, הכניסה ישראל עוד ועוד סיוע הומניטרי לרצועה, והציגה לעולם מאמצים כבירים להימנע מנפגעים אזרחים. אך מספר ההרוגים הלך ועלה, גם אם הוא מוטל בספק, וסוכנויות הסיוע - גם של האו"ם - חוזרות שוב ושוב על הטענה שלמרות המאמצים, לא נכנס מספיק סיוע לרצועה. כל אלה הספיקו לתובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים חאן, כדי להחליט לבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט - תוך שהוא שם אותם בשורה אחת עם מרצחי החמאס.
גלנט בתחילת המלחמה: "הוריתי להטיל מצור מוחלט על עזה"
(צילום: שחר יורמן)
3 צפייה בגלריה
התובע ביקש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - תוך שהוא שם אותם בשורה אחת עם מרצחי החמאס
(צילום: יונתן זינדל, Luis ACOSTA / AFP, אלעד מלכה)
מקורות בכירים אמרו אתמול כי רוב צעדי הצבא לאורך המלחמה, גם בתחילתה, לוו בייעוץ משפטי של הפרקליטות הצבאית ושל הייעוץ המשפטי לממשלה. עם זאת, מטבע הדברים - כשמדובר בהתפתחויות מבצעיות - היו גם חריגות. למרות החריגות, בישראל אומרים שהן לא אמורות לגרום לצעד החריג של התובע הכללי, ובמיוחד כשישראל היא מדינה בעלת מערכת משפט עצמאית.
"מדובר באירוע מגה-אסטרטגי, שייצור עוד גלי צונאמי בתחומים רבים מעבר לצווי מעצר נגד נתניהו וגלנט", אמרו אתמול ל-ynet גורמים הבקיאים במשפט הבינלאומי. "ההחלטה תגלוש מהר גם בהשפעתה על רכישת נשק והסכמים כלכליים של ישראל, לצד הסכמים של גופים פרטיים בתחומי הביטחון. ההחלטה מטילה אות קין על ישראל, בדומה לחרם שהוטל על משטר האפרטהייד של דרום אפריקה בשעתו".
כתבות נוספות
להערכת אותם גורמים, "השכפ"ץ המשפטי" שהעניקה המערכת המשפטית לא השפיע מספיק על התובע ולא מנע ממנו לבקש את צווי המעצר. הסיבה לכך, לטענתם, היא שלמרות המגבלות החוקיות שהוטלו על צה"ל - בהתאם לדיני המלחמה - הרי שהרטוריקה וההכרזות המתלהמות של השרים בממשלה, שאותן ראש הממשלה לא עצר מבעוד מועד, גברו והשפיעו.
"מדובר בבית משפט המושפע מהפוליטיקה", אמרו הגורמים הבקיאים במשפט הבינלאומי. "בכל זאת, הפונים אליו הם ארגונים פוליטיים, או גופים פוליטיים שמפעילים אותו כחלק מ'מלחמה משפטית' שהפכה בעשורים האחרונים לחלק מניהול מלחמה בין מדינות וחלק מהתנגשות פוליטית בין מדינות וארגונים.
"אם לא די בכך, הממשלה לא הפנימה מספיק את הנשקף מהזירה המשפטית–הבינלאומית", הוסיפו הגורמים. "הממשלה התמהמהה זמן רב עד שהכניסה סיוע הומניטרי לעזה. כל הדיבורים הבריוניים של שרים בממשלה שקראו למחיקת עזה לא טופלו על ידי ראש הממשלה, והם נחזו כאילו נאמרו על דעתו. כמו כן, בעולם ראו צעדים שעיכבו סיוע מצד מדינות, לצד פעילי ימין קיצוני שחסמו אותו, ולא טופלו ולא גונו על ידי הממשלה".
כעת, אומר גורם משפטי רם-דרג, ישראל נקלעה ל"מגה-אירוע" שכמותו "טרם ראתה בזירה המדינית והלוחמה המשפטית".
מיד עם היוודע עמדתו של התובע הראשי החלו התייעצויות ונקבעו פגישות שכוללות את צמרת אנשי המל"ל, משרד המשפטים, הפרקליטות הצבאית הראשית ומשרד החוץ. גורם משפטי בכיר שמעורה בפרטים אמר כי "כבר עתה ההערכה היא שהשופטות שאליהן הופנתה בקשתו של התובע יקבלו זאת, ויוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. מהצהרת התובע ברור שהוא התייעץ לפני החלטתו עם מיטב המומחים למשפט בינלאומי, ובשום פנים לא ניתן לייחס לו התנהלות נחפזת".
לדברי הגורם, "בהתייעצויות שיתקיימו ישראל תצטרך להחליט מהן הדרכים שבהן היא מתכוונת להיאבק במידה והצו יתקבל. יעלו בהן כל התרחישים המדיניים-משפטיים האפשריים, ובהם למשל התגובה האמריקנית - שהייתה חריפה מאוד. ארה"ב, כמו ישראל, אינה צד לבית הדין, אך יש לה השפעה עצומה על מוסדותיו ועל האמון בו. הדרך שבה היא הגיבה צפויה להשפיע על עוצמת התגובה של מדינות אירופה המחויבות, כמי שהן צד לבית הדין, לקבל וליישם את פסיקתו.
"שאלה אחרת שתידון היא מה יהיה באשר לביקורים של קצינים בכירים בארצות אירופה, כמו הרמטכ"ל או מפקד חיל האוויר", הוסיף. "למרות שהצו אינו מופנה כלפיהם, הם מצויים בסכנה להוצאת צווי מעצר. כך גם לגבי שרי הממשלה בישראל".
הגורם העריך שלאחר גיבוש הסיכונים המשפטיים והמדיניים, יועלה הדיון הפרטני לראש הממשלה בנימין נתניהו. בשלב זה גם יוחלט אם ישראל מבקשת להיות צד להליך – כלומר להגיב לטענות התובע לפני שהשופטות תקבלנה החלטה – או לדלג עליהן ולהתמקד רק בצד המדיני.
נתניהו עצמו אמר אמש: "הצו האבסורדי והשקרי של התובע בהאג לא מכוון רק נגד ראש ממשלת ישראל ונגד שר הביטחון - הוא מכוון נגד מדינת ישראל כולה. הוא מכוון נגד חיילי צה"ל, שנלחמים בגבורה עילאית במרצחי החמאס השפלים, שתקפו אותנו באכזריות נוראה ב-7 באוקטובר.
"התובע בהאג, באיזו חוצפה אתה מעז להשוות בין מפלצות החמאס לחיילי צה"ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם?!", הוסיף נתניהו. "באיזו חוצפה אתה משווה בין החמאס שרצח, שרף, ביתר, ערף, אנס וחטף את אחינו ואחיותינו, לבין חיילי צה"ל שנלחמים מלחמה צודקת שאין כמוה במוסריות שאין דומה לה".
בהודעה באנגלית הוא פרסם מסר חריף יותר נגד התובע חאן. "הוא שפך בנזין באכזריות על המדורות האנטישמיות שמשתוללות ברחבי העולם", טען נתניהו בהצהרה באנגלית. "הוא תפס את מקומו בקרב האנטישמים הגדולים בעת החדשה. כעת הוא עומד לצד אותם שופטים גרמנים ידועים לשמצה שלבשו את גלימותיהם וקיימו חוקים ששללו מהעם היהודי את זכויותיו הבסיסיות ביותר, ואפשרו לנאצים לבצע את הפשע החמור ביותר בהיסטוריה".
נתניהו טען כי לתובע אין סמכות לדון בענייני ישראל, והוסיף כי "לפני 80 שנה העם היהודי היה חסר הגנה לחלוטין מול אויבינו. הימים האלה תמו. עכשיו לעם היהודי יש מדינה וצבא שיגן עליה. על אף עלילת הדם של חאן, ישראל תמשיך לנהל את המלחמה תוך ציות מלא לחוק הבינלאומי. נמשיך לנקוט צעדים חסרי תקדים כדי לא לפגוע באזרחים חפים מפשע ולהבטיח שסיוע הומניטרי יגיע לאלה שזקוקים לו".
פורסם לראשונה: 19:13, 20.05.24
