"כשאני נוסעת אני מתפללת שלא אחטוף אבן, במקרה הטוב"
(צילום: נויל האריס)
שגרת יידוי האבנים ביהודה ושומרון משבשת את חייהם של תושבי האזור ומטילה עליהם אימה. אוראל גורפינקל, מורה באולפנה בהתנחלות שילה, נפצעה מיידוי אבנים לא פחות משלוש פעמים בחצי השנה האחרונה. "זו סכנת חיים. זה מפחיד ומטלטל", היא אמרה הבוקר (חמישי) בריאיון לאולפן ynet.
"אני לא מרגישה בטוחה בכבישים ובנסיעות שאני עושה", היא מעידה, "אני גרה בברוכין, זה יישוב בשומרון, אני עובדת בבנימין. אני עושה כל יום את הדרך מברוכין לשילה ובחזרה עם הבן שלי באוטו". לדבריה כשהגיעה לגור באזור לא ידעה על הסכנה. "אני מפתח תקווה, עירוניסטית לגמרי, ולא מכירה את הדברים האלה".
את הפגיעה הראשונה ספגה אוראל לפני שישה חודשים. "באחת הנסיעות שלי בבוקר חטפתי אבן לאוטו מנערים שהלכו לבית הספר בכפר לובן, שזה נמצא על ציר 60 בדרך לעבודה שלי", סיפרה, "הרגשתי את ה'בום' ברכב. לא הבנתי בכלל מה זה בהתחלה, עד שהסתכלתי במראה וראיתי אותם מוחאים כפיים ושמחים והבנתי שחטפתי אבן. הייתי בהלם והתקשרתי למוקד. כשהראיתי לאחראי הביטחון של היישוב שילה את הנזק ברכב, הוא אמר לי: 'בפעם הבאה שזה קורה לך תפני ישר לחיילים שעומדים בעמדה הבאה'. אמרתי לו: 'מה זה בפעם הבאה? מבחינתי אין פעם הבאה'".
אך פעם באה אמנם התרחשה. "בפעם השנייה שהייתה חמישה ימים אחר כך, התנפץ החלון הקדמי שלידי. ברוך השם בנס לא נפגענו, הבן שלי המשיך לישון כרגיל, אבל אני הייתי בסטרס לא נורמלי. זה מפחיד ומטלטל".
לפני שלושה שבועות נפגעה אוראל שוב. "חזרתי משילה ואני מרגישה 'בום' ברכב. הפעם אני מבינה שזה היה מרכב חולף, שמשם נזרקה אליי האבן. זה אותו סרט, אותה טלטלה, אותה אימה. אתה לא מרגיש בטוח. כשאני עוברת שם הלב שלי דופק ואני מתפללת שאעבור את זה בלי לחטוף אבן, במקרה הטוב".
גם יצחק צוקרמן נפגע מיידוי אבנים במארב כשנסע עם אשתו וילדיהם. "פתאום הרגשתי מכה חזקה בראש והתחיל לרדת דם. הילדה שלי התחילה לבכות מאחורה. היינו עם רכב מלא, עם שני ילדים. קלטנו בצד הכביש חמישה מיידי אבנים, חבר'ה לא צעירים, קרובים לגיל 20".
לדברי צוקרמן, המיידים ראו שיש ילדים באוטו ושהילדים בכו. "אזלת היד היא לא רק זה שלא חוזרים אליך ואומרים לך שזה טופל, אלא שהרכב אחריי היה לא פחות ולא יותר קיה משטרתית, ג'יפ משטרה. עצרתי בכניסה לאריאל כדי לחסום שלא ייצאו עוד רכבים לחטוף אבנים. השוטר ראה אותי מדמם ואמרתי לו שזרקו עליי אבנים. הוא שאל 'מה, באמת? איפה?', והמשיך לתחנה".
מבחינתו זה לא טרור עד שלא נפגע מישהו בצורה חריפה, זה משהו שגרתי?
"לגמרי ככה. לשוטר הפשוט ברור שלא יודח אחרי אירוע כזה, חייל שהיה מגיב ככה לאירוע היה מודח. שוטר בניידת שממשיך כאילו לא קרה כלום, לא ברור לי איך הוא עדיין שוטר".
צוקרמן ציין כי הוא לא יודע אם מישהו ממיידיי האבנים נתפס. "אני לא קיבלתי עדכון. שלחתי לחטמ"ר מה שביקשו, צילומי מסך עם הפרצופים של מיידי האבנים, אך לא קיבלתי עדכון. אין לי מושג". צוקרמן הוסיף כי "אם אני לא נמצא - כי אני חמוש - אשתי לא נוסעת ונשארת בבית".
