כמעט חמש שנים לאחר שיעקוב אבו-אלקיעאן נורה למוות על ידי שוטרים שסברו כי הוא מחבל, דחה הבוקר (יום ה') בית המשפט העליון את עתירת בני משפחתו להתערב בהחלטת פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, שבה נקבע כי אין לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים באירוע שזכה לכינוי "פרשת אום אל חיראן".
בהחלטה נכתב כי בית המשפט עמד על כך שהליך הבדיקה שערכה מח"ש היה מקיף ומעמיק, וכי החלטת פרקליט המדינה התקבלה לאחר בחינה יסודית של חומר הראיות הנרחב שנאסף. ההחלטה ניתנה כשנה לאחר שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הודה כי האירוע לא היה פיגוע, ואבו-אלקיעאן לא היה מחבל. נתניהו טען אז כי המפכ"ל דאז רוני אלשיך הטעה אותו.
תיעוד הדריסה באום אל חיראן
אותו חומר ראיות שעליו התבססו השופטים כלל גביית הודעות מהשוטרים ומגורמי הרפואה שהיו בזירה; חומר מודיעיני; חוות דעת בליסטיות; חוות דעת של חוקר תאונות דרכים; חוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית והמעבדה הביולוגית; ניתוח של סרטונים ממהלך האירוע שבוצע על ידי מומחים בתחום הראיות הדיגיטליות; ואיסוף מסמכים פורנזיים מהזירה, סרטונים והקלטות מרשת הקשר.
בית המשפט מצא כי החומר מקיף את כל ממדי החקירה הרלוונטיים, וכי "גם בהתחשב בפגמים שנפלו בגרסאות של חלק מהשוטרים, המסקנה העולה מהדברים היא כי אין אפשרות להכריע באופן קונקלוסיבי מהן הנסיבות המדויקות שהתקיימו באותן שניות של המולה ולחץ, כיצד בדיוק בוצע הירי, ואם הרכב אמנם היה בשליטתו של המנוח בשלב שבו סטה ופגע בשוטרים אם לאו".
בנוסף כתבו השופטים: "הפעילות בזירה הייתה בעלת אופי מבצעי והתרחשה באפלה, בעצימות גבוהה ובתנאי לחץ, וכי את פעולות השוטרים וגורמי הרפואה שנכחו בזירה יש לבחון על רקע תנאים מיוחדים אלה והאנדרלמוסיה ששררה במקום (כדי כך שאחד השוטרים פתח באש לעבר רכב משטרתי)".
בליל 18 בינואר 2017 הגיעו כוחות משטרה גדולים אל הכפר הלא-מוכר אום אל-חיראן כדי להוציא אל הפועל צווי הריסה למבנים במקום. הכוחות נתקלו בהתנגדות, ובהגיעם לבית של אבו-אלקיעאן, שהיה מיועד להריסה, הבחינו כמה שוטרים ברכבו של המנוח מונע, פנסיו כבויים וחלונותיו מוגפים.
השוטרים קראו לאבו-אלקיעאן לדומם את המנוע, אך הוא הדליק את פנסי הרכב והחל בנסיעה איטית במורד שביל הגישה לבית, חלף על פני השוטרים ולא שעה לקריאתם לעצור. אחד השוטרים חש בסכנה לחייו ולחיי שוטרים נוספים שעמדו בצד השביל, ופתח לדבריו באש לעבר גלגלי הרכב.
הרכב המשיך בנסיעה, ושוטר נוסף ירה לעבר גלגליו. בשלב זה החל הרכב להאיץ, ובשלב מסוים סטה בחדות ימינה ופגע בשוטרים שעמדו במקום. רב-סמל בכיר ארז-שאול לוי עמדי ז"ל נהרג ושני שוטרים נוספים נפצעו. בשלב זה ירו שוטרים נוספים לעבר הרכב שהאט ולבסוף נבלם לאחר שרכב משטרתי התנגש בו.
אבו-אלקיעאן הוצא מהרכב ושכב על האדמה מבלי לזוז. לפי חוות הדעת של המכון לרפואה משפטית, המנוח לא קיבל טיפול רפואי בזירה, נפצע בגבו ובברכו הימנית, ומת כתוצאה מאיבוד דם, ככל הנראה בטווח זמן של עשרות דקות מרגע הפגיעה בו.
היה ונותר חף מפשע
מסקנתו של פרקליט המדינה דאז ניצן הייתה כי התשתית הראייתית אינה מספקת לצורך פתיחה בחקירת השוטרים, כי הראיות שנמצאו בזירה תומכות את השתלשלות הדברים כפי שתוארה על ידי השוטרים המעורבים, כי גרסתם של השוטרים שביצעו את הירי הראשוני, ולפיה חשו סכנה ברורה, היא גרסה סבירה וכי אף אם תיפתח חקירה פלילית, היא לא צפויה להגדיל את נפח התשתית הראייתית ולבסס סיכוי סביר להרשעה ביחס לאירוע, וזאת הן בנוגע לביצוע הירי והן בנוגע לסוגיית אי מתן טיפול רפואי למנוח.
שופטי העליון יצחק עמית, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין דחו כאמור את עתירת בני משפחת אבו-אלקיעאן להתערב בהחלטת פרקליט המדינה בנוגע לשוטרים שהיו מעורבים בתקרית. בהחלטה היום צוין כי "זמן קצר לאחר האירועים, ועוד בטרם הסתיימה חקירת הגורמים בשטח, הואשם המנוח בביצוע מעשה טרור על ידי אישי ציבור בכירים (בין היתר על ידי המפכ"ל דאז אלשיך. ג"מ). ואולם, גם כיום סיבת ההאצה של הרכב נותרה עלומה, ועננת אי הבהירות ביחס לנסיבות האירוע לא פוזרה".
באשר לשאלה האם המנוח פגע בשוטרים באמצעות רכבו במכוון, הזכיר השופט גרוסקופף כי בהחלטת פרקליט המדינה לשעבר ניצן נאמר כי "לא ניתן להכריע בשאלה זו במידה גבוהה של ודאות". בנסיבות אלו, הרי שמבחינת הדין הפלילי - יעקוב אבו-אלקיעאן היה ונותר חף מפשע.
עורכי דינו של אחד מאנשי הכוח המשטרתי - אורון שוורץ, יוגב נרקיס ואופירה סמבל ממשרד שוורץ-נרקיס ושות' - בירכו על החלטת בית המשפט העליון, ומסרו כי הם משתתפים בצערה של המשפחה העותרת. עם זאת, הם הצביעו על כך שבית המשפט העליון הבין את מורכבות הסיטואציה ואת הטרגיות שבה, ואת המחשבה כי בזמן אמת סברו אנשי הכוח כי האירוע היה פיגוע דריסה.
מהוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ומשפחת אבו אלקיעאן נמסר: "התאכזבנו קשות מהחלטת בית המשפט העליון ליישר קו עם מערכת החוק שכשלה בהוצאת האמת לאור. בפני בית המשפט הוצגו ראיות חד משמעיות הן לאחריות השוטרים שהביאו למותו של יעקוב ואחר כך שיקרו בחקירתם, והן לחפותו של יעקוב.
"כפי שכתב כבוד השופט גרוסקופף, 'אם לא ניתן להכריע במידה גבוהה של ודאות שפעל בכוונת מכוון, הרי שמשמעות הדברים היא כי מבחינה משפטית יעקוב אבו-אלקיעאן היה ונותר חף מפשע'. התוצאה לפיה אזרח חף מפשע שילם בחייו ואיש לא עומד לדין היא בלתי נסבלת, והימנעות המדינה מטיהור שמו של יעקוב מוסיפה חטא על פשע. נמשיך לתבוע שהצדק ייעשה עם יעקוב".
ממרכז עדאלה נמסר: "מדובר באחד מפסקי הדין הקשים ביותר הנוגעים לערך חייהם של האזרחים הערבים-פלסטינים בישראל. בפני בית המשפט העליון הוצגו ראיות ברורות לשימוש בירי בניגוד לנהלים ולהפקרתו של יעקוב אבו-אלקיעאן שדימם אל מותו, כמו גם לניגוד עניינים מובהק של פרקליט המדינה בהחלטתו לסגור את תיק החקירה.
"בכך, בג"ץ מצטרף למארג הרב-המערכתי המתקיים לאורך כל שנות קיומה של המדינה, המעניק באופן שיטתי פטור גורף מענישה להרג אזרחים ערבים בידי שוטרים ואנשי צבא. האירועים באום אל-חיראן, שבהם נשלחו כוחות מזוינים גדולים כדי לגרש ולנשל ערבים בדואים מאדמתם כדי ליישב במקומם יהודים והסתיימו בהרג הזה, מבטאים היטב את כיצד המדינה רואה באזרחיה הערבים אויב. לכן אנו סבורים כי דרושה חקירה בלתי תלויה של כל הדרגים במערכת האכיפה בתיק הזה ובאחרים".
פורסם לראשונה: 10:40, 21.10.21
