צפו: דיווח מיוחד מ"נווה תרצה" הטורקי באיסטנבול
(צילום: יואב זיתון)
בשעה 12:55 בדיוק, כמדי יום, בקעו קולות המואזין בקריאות "אללה אכבר" ממסגד רזאדיי צ'אמי הסמוך. תחת שמיים מעוננים ואווירה קודרת, תפילת הצהריים חדרה היטב אל מבעד לחומות כלא הנשים בשכונה השקטה, ביום הסגרירי והקר ביותר בשבוע האחרון. שליחנו לאיסטנבול ביקר בכלא בקרקיי שבאיסטנבול ביום רביעי – שעות אחדות לפני ששוחררה ממנו נטלי אוקנין, וחזרה בהמשך עם בעלה מורדי לישראל – והביא משם דיווח מיוחד על התנאים שחוותה התיירת הישראלית, שהטיול שלה ושל בעלה הפך לסיוט.
בתוך הכלא, היא הוחזקה לבד בתא שבו תנור שפועל היטב, לפי קצין משמרת בכלא, ממערכת חימום מרכזית, וגם שמיכה היא קיבלה. בטורקיה היה קר בימים האחרונים, ואתמול בצהריים הטמפרטורה ירדה ל-12 מעלות בכרך הגדול של איסטנבול. "דואגים לה כאן כמו לכל האסירות והתנאים טובים. טוב להן בפנים יותר מאשר בחוץ", אמר קצין המשמרת כאשר אני מנסה את מזלי ודופק על הדלת האדומה בכניסה לבית הכלא, שנבלעת בתוך שער הכניסה הגדול.
8 צפייה בגלריה
נטלי אוקנין והכלא שבו שהתה במשך ימים ולילות ארוכים. השומר טען: "האסירות שלנו מבסוטיות"
(צילום: שאול גולן, יואב זיתון)
"כדי לבקר אותה אתה צריך ללכת לבית המשפט, לתת שתי תמונות פספורט שלך ולמלא טפסים ולקבל אישור ולחזור איתו לכאן. הנה שעות הביקור כתובות על הדלת", אמר הקצין. הוא אמר שהוא זוכר את הישראלית, שהייתה אחת מ-900 אסירות שבית הכלא יכול להכיל: "היא נכנסה לפני שבוע כשהייתי במשמרת והיא מקבלת שלוש ארוחות ביום וכל מה שמגיע לה. האסירות בכלא שלנו מבסוטיות".
לצידו, במשרד הקטן שבתוך הכלא, שני שומרים נוספים במדים כחולים כהים. שומר השער, שעומד מאחוריי, עוטה קסדה ואוחז ברובה סער. קצין המשמרת מדבר באדיבות ובסבלנות. במבט העין פנימה אני מזהה את דיוקנו הגדול של מוסטפה כמאל אטאטורק מעטר בשחור את הקיר החיצוני בבניין המנהלה המרכזי והרחב, בן 4 הקומות, של בית הכלא. פניו הרזות של המנהיג המיתולוגי של טורקיה המודרנית והחילונית נראות לכל אסירה וסוהרת, בכל יום, ברחבת מסדר הדגל שבמרכז המתקן.
8 צפייה בגלריה
מגדל השמירה. הקירות בפנים נצבעו ורוד כדי לתת אווירה מעט חיובית יותר
(צילום: יואב זיתון)
8 צפייה בגלריה
פסלו של מנהיג טורקיה המודרנית אטאטורק במתקן הרפואי לנשים הצמוד לכלא. דיוקנו מעטר גם את בניין המינהלה
(צילום: יואב זיתון)
7 מגדלי שמירה אפורים ומרובעים, נמתחים לגובה של כ-25 מטרים, מקיפים את כלא הנשים של איסטנבול. חלקם מאוישים בפנים חשדניות של שומרים חמושים, באחרים מסתפקים הטורקים במצלמות אבטחה שסורקות כל פינה. כמה עשרות מטרים בקו אווירי מהכלא ניצב היכל ההופעות והכדורסל המרשים סינאן ארדם, המוכר לכל אוהד שמלווה את משחקיה של מכבי תל אביב למפגשי החוץ עם קבוצת הפאר המקומית אנאדולו.
חומת הכלא מדורגת, בשל המבנה הטופוגרפי שבו נבנה המתחם לפני 13 שנים, על גבי שלוחה נמוכה, בצמוד לבית חולים קטן ובו מרפאה גניקולוגית עבור האסירות ומרפאת עור העונה לשם "צרעת". השער הגדול של בית הכלא צבוע באדום, ומזכיר לרגע את הכניסה לכלא 4 הצבאי בצריפין, שנהרס השנה לטובת שכונת מגורים חדשה.
קודר בחוץ, ורוד בפנים
שומר השער החמוש בודק היטב עם מוט המחובר למראה את התחתית של כל רכב של שירות בתי הסוהר המקומי שנכנס פנימה. הטורקים לא לוקחים כאן סיכונים. באוגוסט 2016, חודש לאחר ניסיון ההפיכה נגד ארדואן, קבוצת אסירות שמזוהות עם המפלגה הקומוניסטית הנהיגה מרד אלים שכשל והסתיים במעצרו גם של רופא הכלא שסייע להן.
שלושת הבלוקים שבהם תאי האסירות מחולקים לפי חומרת העבירות ותקופות המעצר: לצד חשודות בעבירות קלות ניתן למצוא כאן גם רוצחות, סוחרות סמים וגנבות סדרתיות. מתכנני הכלא הקפידו לצבוע את בניין המנהלה ובלוקי המאסר בגוונים ורודים-חיוורים שמקנים למתחם אווירה מעט יותר חיובית מהצבעים הקודרים של מגדלי השמירה. הוורוד שולט גם כגוון מרכזי בחלק גדול מהתאים ואף ממיטות הכלואות. תלתליות דוקרניות בוהקות נפרסות מעל גדרות התיל שבראש החומות, ונהמות רכבת משא מהמסילה הקרובה מפרים אחת לשעה את השקט שמאפיין את השכונה ששמה ניתן לכלא הנשים.
שירותי בול פגיעה, לנשים ולגברים, מאחורי דלת עץ ללא מנעול, ממתינים לבני המשפחות באולם ההמתנה שבנו אדריכלי כלא הנשים לבני המשפחות הממתינים לבקר בפנים את יקירותיהם או לקבל כאן את פניהם. שולחנות לבנים ועירומים לצד כיסאות בית ספר, עם דגלוני טורקיה אדומים על הקירות ומסך קטן של טלוויזיה מקרין משחק כדורגל על מיוט. האורות כבויים והאווירה בהתאם.
בעל המקום, לבוש חליפה שעבר עליה זמנה, הוא הזכיין שאמור להפעיל כאן גם קפיטריה צנועה. הוא מקבל את פני בחשדנות אך מציע כוס תה חם. "בסופי שבוע מלא כאן במשפחות האסירות", הוא אומר, "עכשיו כמעט ריק אבל אני חייב להיות פתוח". על דלת הכניסה שעות הביקורים המותרות למשפחות וגם שלט עם פרטים כיצד ניתן להעביר כסף לאסירות בפנים, "בצורה בטוחה ומהירה".
"תהיי ממושמעת, ואל תעשי בעיות"
שאבנם, אישה בשנות ה-40 לחייה, יושבת לצידי במרפסת אולם הממתינים, וצופה גם היא לשער הכניסה האדום. "אתמול השתחררתי אחרי שבוע שבו הייתי כלואה בפנים, אבל הייתי חייבת לחזור היום כדי לחתום על עוד טפסים. המצב שלי עוד טוב, כי יש אסירות בפנים שמחכות 20 ימים ולעתים גם חודש עד שמגיעים מסמכים, ממש ניירות, מאיזה עורך דין או מבית המשפט. הבירוקרטיה כאן היא סיוט. אם טפסים לא מגיעים אז לפעמים פשוט משאירים עוד יום את האסירה כלואה".
בשיחה עמה היא מעידה שהתנאים בפנים די סבירים: "בבוקר נותנים לנו לחם וגבינה, וב-12 בצהריים ארוחה חמה שכוללת מנות אורז ותפוחי אדמה ועוף. ארוחת הערב מוגשת בין 17:00 ל-18:00, ולמי שיש כאן כסף אפשר לקנות עוד דברים במכולת קטנה שיש בפנים. אם את ממושמעת ולא עושה בעיות, אחרי תקופה מסוימת מעבירים אותך לחדר גדול עם יותר אסירות. יש שעה ביום להסתובב בחצר הסיורים, ולפעמים השירותים שבתא מקולקלים ולא כל כך נקי, אבל החימום עובד היטב ולא קר בתא".
"המחשבות המפחידות" בכלא, וטבלת הייאוש: הזוג אוקנין מדבר על המעצר בטורקיה
(צילום: אבי חי)
בין לבין היא מדליקה עוד סיגריה ומתעסקת באינספור מסמכים וצילומים של תעודת הזהות שלה, חוזרת ונכנסת מהכלא. לדבריה, "אין כמעט קפה ותה וזה משהו שהיה חסר לי. ב-8 בבוקר יש ספירה וב-18:00 ספירה נוספת, ואם מישהי נשארת בתא היא יכולה לחטוף עונש מאסר של 3 עד 6 חודשים נוספים".
לאחר ששאבנם השיגה את האישורים הסופיים ושבה לביתה מאושרת עם בן זוגה, מגיעה למקום בחורה צעירה, דקת פנים וחייכנית, עם אביה הקשיש שלא מפסיק לעשן. הצעירה מקווה לראות את אמה בת ה-47 שכלואה בפנים. "עורך הדין עכשיו מדבר עם הנהלת הכלא ומנסה לפעול לשחרורה או לפחות שאראה אותה. כרטיס האשראי שלה אבד ואז ראו שמישהו השתמש בו לקניות רבות, אבל בגלל שהיא לא דיווחה על זה בזמן האשימו אותה בהונאה. היא עצורה כבר יומיים ואני לא יודעת מתי היא תצא", היא מספרת.
הצעירה שואבת עידוד דווקא מהמגפה שלא פוסחת כמובן גם על טורקיה, ומעודדת מדבריו של עורך דינה, לפיהם לפני כחודש שחררו עשרות אסירות למעצרי בית כדי למנוע תחלואת קורונה בכלא: "אני מקווה שימירו לה את העונש בקנס כספי כי כאן בטורקיה על עבירה ראשונה, אם גזר הדין פחות מ-5 שנים, ניתן להמיר בקנס כספי".
בחלוף שעה ארוכה של המתנה מייגעת היא מתחילה לבכות, ולמלמל מילות תפילה בטורקית. ילד כבן 7 שמגיח מבית קרקע סמוך מעביר לצידה את זמנו, מחייך לכיוונה. קבוצת שומרים מגיעים למקום, שמשמש, כך מסתבר, גם כמקום אספקה לארוחת הצהריים שלהם בחמגשיות לבנות. אחרי כמה ביסים הם מורידים את האורז הלבן ורצועות הבשר ברוטב אדום לרצפה, לחתול השמנמן שאורב בשלווה, וכנראה כבר מכיר את שגרת יומם של השומרים המגיעים למשמרת הערב.
8 צפייה בגלריה
נטלי אוקנין עם בעלה מורדי בביתם במודיעין: "שפכתי את הלב והרגשות ביומן האישי"
(צילום: שאול גולן)
"לפני 40-30 שנה התנאים כאן בבתי הכלא במדינה היו נוראיים, כמו במקסיקו", מעיד בוראק, המתורגמן ששכרתי, שעבד בעברו כמאבטח במתקן כליאה, "אבל היום זה אחרת וממש לא כמו בסרט אקספרס של חצות".
נטלי אוקנין שהתה בכלא במשך שמונה ימים ושמונה לילות, ותיארה בריאיון ל-ynet אחרי שחרורה את "המחשבות המפחידות" שעברו לה בראש בתקופה הזאת: "הייתי בלי טלוויזיה, בלי טלפון, בלי רדיו, בלי כלום, אפילו ספר קריאה לא היה לי. אתה יושב, אתה מסתכל על הקירות, והמחשבות עובדות שעות נוספות, ואתה רואה כתובות על הקירות, טבלאות ייאוש, לוחות שנה של ייאוש עם סימונים של איקסים, כתובות בשפה הערבית, בשפה הטורקית, ציורים. ואתה מסתכל ואומר, 'מה יהיה? מה יהיה מפה? לאן? בחיים, לא בחיים. אני אראה את הילדים? אני אראה את אופק דוד (בנה בן החמש – י.ז)'. זה פשוט אובדן עשתונות. מפחיד".
אוקנין הייתה רק אחת מאלפי אסירות שעברו ב"נווה תרצה" הטורקי, המפורסמת בהן היא כוכבת הפופ הטורקיה, דניז סקי, שריצתה כאן שנתיים מאסר בגין עבירות סמים. גם אסירות פוליטיות בולטות טעמו מריח הליזול של כלא הנשים בו הייתה כלואה אוקנין, הבולטת שבהן היא אסלי ארדואן, סופרת ועיתונאית שהואשמה בתעמולה מאורגנת ואסורה.
אוקנין הייתה כאן על תקן עצורת ימים ולא אסירה, כיוון שלא הואשמה. היא לבשה בגדים רגילים, וניצלה את הטורקית והאנגלית השגורים בפניה לתקשורת יומית עם האסירות האחרות והסוהרות. ל-ynet סיפרה גם כדי לשמור מעט על שפיות כתבה יומן אישי שסיפקו לה אנשי הכלא: "שפכתי את הלב ואת הרגשות".
