עדי לוין (23), אחד הצעירים הישראלים שנפצעו בפיגוע הדריסה והירי בליל השנה החדשה בניו אורלינס, עדין סובל מפגיעות ראש קשות שמרתקות אותו למיטה בבית החולים במרכז העיר. הוא מתמודד עם ירידות תכופות בריכוז ושוקע לשינה עמוקה מדי כמה דקות, ובכל זאת, למרות מצבו, אמש (חמישי) הוא פקח עיניים והפתיע את אביו, חגי, בשאלה: "איך הוא היה?".
לאביו לקח כמה רגעים להתעשת, אבל כ"חולה NBA" מושבע, הוא הבין מיד שבנו מתכוון למשחק הכדורסל של פורטלנד בלייזרס, בכיכובו של הישראלי דני אבדיה, מול ניו אורלינס פליקנס. ״ניו אורלינס זאת קבוצה מצ'וקמקת, אז דיברנו על המשחק והאיכויות הגרועות שלהם. זאת הייתה שיחת בוקר נחמדה, ואז הוא שקע שוב לשינה עמוקה״, שחזר האב מחדרו שבבית החולים.
האב הוסיף על מצבו של בנו: ״המצב שלו עולה ויורד, אבל אני אופטימי. אני אחזיר את הילד שלי הביתה. אמנם ישתנו לו החיים, הוא הולך להיות מעכשיו עם ברזלים בידיים וברגליים, עם פצע ראש פתוח, וחסר לו חלק מהגולגולת. יש עוד פגיעות שנוכל להבין לעומק רק בעוד חודש, כשנתחיל את תהליך שיקום הראש, אבל הוא יחזור אלינו, ובשביל זה נעביר את הכתובת שלנו מרמת הגולן לתל אביב, כי מעכשיו אנחנו חייבים להיות קרובים לתל השומר".
בבניין אחר של קומפלקס בית החולים מאושפז י׳, חברו של עדי לטיול, אותו הכיר בשירות הסדיר בחיל השריון - ואחר כך שירתו השניים יחד במילואים. בשל החשש מגל איומי המעצרים של חיילי צה״ל בעולם, ו״חוליגנים״ בודדים שעלולים לנסות לפגוע בישראלים, הוא מעדיף להישאר בעילום שם. למרות שהוא מרותק למיטה, הוא מתקשר וצוחק עם משפחתו ומשוחח עם החברים בארץ. ״אני מתגעגע נורא לכולם ואסיר תודה לקהילה היהודית כאן על התמיכה שלהם״, אמר.
עדי וי׳ יצאו לטיול ה״רוד טריפ הגדול״, כפי שכינו אותו, לאחר שני סבבי מילואים בעזה ואחד בלבנון. ״כבר דיברו איתם על סבב רביעי, ובגלל זה הם החליטו לנצל את הזמן ולנסוע בינתיים לעשות את מה שעדי חלם לעשות כבר המון שנים״, סיפר אביו. ״המטרה הייתה טיול ברכב של שלושה חודשים. הוא רצה ללכת בעקבות אבא שלו, כי גם אני עשיתי את אותו טיול כשהייתי צעיר. הם התחילו בנברסקה אצל אחי, שכרו רכב ונסעו מערבה ללוס אנג׳לס, משם לטקסס, ואז לניו אורילנס לחג המולד, ומשם היו אמורים להמשיך לפלורידה״.
בערב השנה החדשה הם החנו את הרכב ליד המלון ויצאו לשיטוט ברחוב המרכזי של העיר. השניים נהנו מהאווירה השוקקת, הסתובבו בין המסיבות, הפאבים ולהקות החיקוי החובבניות שהמקום ידוע בזכותן, והתחברו לתיירים ומקומיים. אך בסביבות שלוש לפנות בוקר, כל זה השתבש. ״רכב שהגיע ממול נכנס בעדי חזיתית, ריסק לו את הרגליים ואת הראש, גיהץ אותו על הכביש ודחק את חברו לצד״, סיפר אביו, שראה בדיעבד את ההתרחשות במצלמות האבטחה. כמה שעות לאחר מכן, קיבלו הוריו של י׳ שיחת טלפון מבית החולים: ״הוא היה בהיסטריה, אבל גם דאג לעדי כי הוא לא ידע איפה הוא״.
עדי הוגדר נעדר עד שפעילי בית חב״ד המקומי איתרו אותו בבית חולים וזיהו אותו לפי פרטי כרטיס האשראי שלו. הרב התקשר לאביו, והמשפחה מיהרה לטיסה של יותר מ-20 שעות לארה״ב דרך אירופה.
מאז הם יושבים ליד מיטתו, וזוכים לתמיכת משרד החוץ, בראשות קונסול ישראל לדרום-מערב ארה"ב, אלעד שושן, והקהילה היהודית שהתגייסה למענם ושכרה עבורם דירה סמוכה לבית החולים. ״לולא התמיכה הזאת, אין לי מושג איך היינו מתמודדים עם מה שקורה", אמר חגי. "לא ידענו אפילו אפילו איפה הציוד של הילדים. הטלפון של עדי והדרכון עדיין לא נמצאו, והמלון בכלל לא רצה לתת לנו את הדברים שלהם, עד שה-FBI התערב והסביר להם מי אנחנו.
"בית החולים כאן עובד בסטנדרטים מטורפים. אנחנו מקבלים מעל ומעבר, אבל למרות ביטוח הנסיעות שלהם, יום אשפוז כאן עולה בערך כמו תקציב שנתי של כל מערכת הבריאות בישראל גם יחד. זה יגיע לסכומים של יותר ממיליון דולר. הרשויות המקומיות אמרו שהם יעזרו ויישאו בחלק מהעלויות, אבל בינתיים אלה רק הצהרות והולך להיות לנו שיקום ארוך. הוא נמצא שבועיים בחדר מיון ואז עוד חודשים רבים בשיקום עם ניתוחים מורכבים. לפני אפריל לא נחזור בכלל לארץ״.
כעת, המשפחה מבקשת שעדי וחברו יוכרו כנפגעי פעולת טרור כדי שיכולו לממן את המשך הטיפול ולהכין את החזרה לישראל. ״החוק מגדיר בצורה ברורה שישראלי שנפגע מאירוע כזה בחו״ל צריך לקבל את כל המעטפת, ואני מצפה שמדינת ישראל תיקח את האחריות ותעזור לנו להחזיר את הילדים האלה על הרגליים. הם אזרחים טובים, שנתנו את מיטב שנותיהם למדינה, עברו חוויות לא פשוטות, אבל הם טובי בנינו", אמר אביו של עדי. "אני לא אומר את זה רק בגלל שהוא הבן שלי. הוא נסע לארה״ב להתאוורר, לא הסתכן, לא קפץ באנג׳י או עשה דברים משוגעים, ואני מצפה לקבל טלפון ממשרד החוץ ומביטוח לאומי שיעזרו.
"גם אני תרמתי את חלקי כאיש צבא. אנחנו אנשים טובים אבל רגילים, בלי יכולות כלכליות מטורפות, ויש פה מולנו מוסלמי קיצוני ג׳יהאדיסט. זה לא משנה אם הוא קיבל הנחייה ישירה מדאעש או רק השראה, מבחינתנו הוא עשה מה שעשה ולנו יש ילדים מפורקים. אנחנו רוצים שיחזרו הביתה. המדינה יודעת לעטוף את בניה כמו שצריך, במיוחד את הבנים האלה שנתנו ארבע שנים מחייהם, וזה מה שאני מצפה. כל התוכניות שלנו השתנו. אחותו הגדולה הייתה אמורה להתחתן, אבל עכשיו המשפחה מתכננת להעתיק את המגורים לתל אביב, שם אין חב״ד שיעזור לנו לאכול. אז אנחנו נמצאים עכשיו בקמפיין שיסייע לנו להיות מוכנים לבאות. יש לנו משימה להביא את הבנים שלנו הביתה״.
קונסול ישראל לדרום-מערב ארה״ב, אלעד שושן, אמר כי אמנם מצבם של הפצועים השתפר וישנה אופטימיות רבה, ״אך ידוע לכולנו שהדרך להחלמה תהיה איטית, ארוכה וקשה". לדבריו, הפיגוע לא התרחש באופן פתאומי: "לאחר 7 באוקטובר ראינו ברחבי ארה״ב את ההפגנות נגד יהודים וישראל, שהתפתחו להפגנות נגד ארה״ב והעולם המערבי. הרטוריקה של 'אינתיפאדה גלובלית' החלה להיות קיצונית יותר, המילים הפכו למעשים, ואותם מעשים התפתחו למעשי טרור שמופנים נגד חפים מפשע - בדיוק כפי שעשה הטרוריסט בניו אורלינס".
הוא הוסיף: "בפיגוע הוא לא ניסה בהכרח לפגוע רק בישראלים, אלא ניסה לפגוע בכל מי שנקרה לדרכו ללא הבחנה. שנת 2025 החלה עם תזכורת מצמררת שבו אסור לנו לשכוח את תוצאות הטרור, ועל כן ישנו צו השעה לעולם המערבי להקשיב לצלצול ההשכמה ולפעול באופן התקפי נגדו. מניסיוננו בישראל, טרור לא נעלם, אלא רק מתגבר - ועל כן עלינו לעמוד איתנים מולו ולהילחם בו. אין ברירה אחרת מלבד לנטרל אותו לחלוטין מחיינו״.