טיוטת חוק ההסדרים שמשרד האוצר פרסם בשבוע שעבר תולה תקוות רבות בפרויקט הענק לקידום קווי מטרו במערכת רכבת תחתית בגוש דן. ואולם, עוד לפני אישור החוק במקביל לתקציב המדינה - הפרויקט יצא כבר למעשה לדרך. תחילת החפירות מתוכננות ל-2025. אלה הפרטים על הלו"ז, העלויות והשאלות שנותרו פתוחות סביב התוכנית שאמורה להביא למהפכה בתחבורה הציבורית ולצמיחת המשק הישראלי.
פרויקט המטרו מתבצע במקביל למערכת הסעת המונים אחרת בגוש דן - פרויקט הקמת הרכבת הקלה בשלושה קווים שכבר נמצא בעבודה זה כמה שנים. בשונה מהרכבת הקלה, שלושת קווי המטרו יעברו מתחת לפני הקרקע, ינועו במהירות גבוהה יותר ויוכלו להסיע אלפי אנשים נוספים.
קווי המטרו מתוכננים לעבור ב-109 תחנות ולאורך 145 קילומטרים. הם ישרתו 24 רשויות מקומיות במרכז הארץ - מתל אביב במערב ועד גבעת שמואל במזרח, מרעננה בצפון ועד לחולון בדרום. עלות המיזם נאמדת ב-150 מיליארד שקל, אולם בטיוטת חוק ההסדרים לא נכתב מה תקציב הפרויקט.
שר האוצר אביגדור ליברמן אישר את מרבית התקציב והחריג ממנו שני מרכיבים חשובים: הראשון - הכנסות אגרות הגודש שאליהן משרד התחבורה מתנגד. השני - הכנסות מתעריפי הרכבת הקלה בגוש דן. בעוד משרד התחבורה מתעקש שכרטיס הנסיעה ברכבת הקלה יהיה כמו באוטובוס (שישה שקלים), במשרד האוצר טוענים שמדובר בשירות "פרימיום" שממוצע העלות שלו במדינות ה-OECD עומד על יותר משמונה שקלים. לכן, במשרד האוצר מבקשים להעלות את מחיר הכרטיס בשני שקלים - שיהיו חלק ממימון המטרו.
במשרד האוצר מדגישים כי אם לא תושג פריצת דרך או מקור תקציבי אחר - תחולת הפרויקט תקוצץ כדי לא לחרוג מהמסגרת התקציבית במחיר של ויתור על הגעה לטבעות החיצוניות של גוש דן והקווים המתוכננים יקוצצו. חלקו הארי של המימון בשיעור של 50% יגיע מתקציב המדינה, רבע ממנו באמצעות היטל השבחה על הנכסים שהמטרו יעלה את ערכם ופיתוח ושיווק קרקעות המדינה בסמוך למטרו וכן פיתוח נדל"ן מעל לתחנות המטרו ול"דיפו" (מוסך הרכבות).
למה בכלל צריך מטרו?
שיעור גידול האוכלוסייה בישראל הוא 2% בשנה, פי 10 מהממוצע במדינות המערב. אל גוש דן שסתום תחבורתית כבר היום, יתווספו עד 2040 עוד מיליון תושבים. 6 מיליון נסיעות מבוצעות מדי יום בגוש דן והן יגדלו ל-10 מיליון במטרופולין ש-50% מהעסקים בישראל נמצאים בו.
יש בו אמנם רשת כבישים מפותחת אך גדושה. ההשקעה הציבורית לנפש בתחבורה ציבורית היא 2,000 דולר בממוצע, בעוד במדינות המערב היא עומדת על 15 אלף. אולי זו הסיבה שרק 10% מהנסיעות בגוש דן מבוצעות בתחבורה ציבורית לעומת 40% במדינות המערב.
התקציב המפורט של המטרו צריך להיות מוגש לממשלה עד אוגוסט בשנה הבאה. במסגרת ההצעה, תוקם רשות מטרו בראשות עובד מדינה, שתהיה גוף ממשלתי שיוקדש אך ורק לנושא קידום הפרויקט. לרשות תהיה גם מועצה מאסדרת (רגולטור) שתיתן אישורים לביצוע עבודות שונות וכן תהיה מועצה ציבורית מייעצת. בין משרדי התחבורה והאוצר מתנהל מאבק על השליטה במוסדות המטרו וטרם גובשו הסכמות סופיות.
החוק מעניק לרשות המטרו סמכויות נרחבות שיאפשרו את קידומו של הפרויקט במהירות. כך למשל, רשויות מקומיות לא יוכלו לאסור על עבודות חפירת המטרו באמצעות צווים מנהליים כפי שנעשה בקו האדום של הרכבת הקלה וכוח המיקוח של הרשויות המקומיות ייחלש. רשות מקומית שתרצה לעשות כן תצטרך לפנות לוועדה המאסדרת. ייאסר על התניית עבודות עבור הרשות, כשבמסגרת פרויקט הקו האדום רשויות רבות התנו את עבודות הקו בקידום מהלכים שהיו חשובים להן וכן נקבע שחוקי עזר עירוניים לא יחולו על מבצעי הפרויקט.
ומתי הוא ייסע?
התוכנית היא שהמטרו יתחיל לנסוע ב-2032. זה נשמע אמנם שאפתני מאוד אך מדובר ברשת התחלתית של קווי המטרו שתלך ותתרחב עם השנים ועד ל-2040 - אז צפויה להיות מושלמת רשת המטרו המתוכננת כולה. בינתיים, קו מספר 3 כבר עבר את הליכי התכנון וממתין לאישור הממשלה, כשחפירות המטרו צפויות להתחיל כאמור בעוד 4 שנים וחצי.
העבודות יבוצעו בשלושה שלבים: עד לשנת 2025 יבצעו בנת"ע העתקת תשתיות, פינוי השטח, הפקעות ובדיקה של התשתיות הפרוסות מתחת לאדמה. ב-2025 יתחיל השלב המכונה "אינפרא 1", שכולל את חפירת תחנות המטרו והמנהרות, ולאחר מכן יתחיל שלב "אינפרא 2" שכולל את עבודות התקשורת, התיאום והחשמול. מתחילת החפירות ועד לסיום זמן העבודה המוערך הוא שבע שנים.
המטרו אמנם בשלבי חקיקה, אבל הוא כבר יצא מהתחנה: עד כה הושקעו בפרויקט חצי מיליארד שקל בכל שלבי התכנון, במנהלת המטרו בנת"ע כבר עובדים יותר מ-40 איש על הפרויקט ובאתר החברה כבר פורסם מכרז לחברה האסטרטגית שתלווה את הפרויקט ותוסיף עוד עשרות בני אדם לעבודות ההכנה כבר בסוף השנה.
לפי הצהרות משרד האוצר, המטרו צפוי לחולל צמיחה משמעותית במשק: הוא ייצר משרות ויעביר המון תקציבים לחברות. אך ברקע מרחפת השאלה האם בשוק המקומי יהיו מספיק צוותי עבודה. בעבודה שנעשתה בנושא נמצאו שמונה חברות מתאימות, אך ישנם כבר היום חוסרים בחברות הנדסה אזרחיות, חברות תכנון וחברות מנהלות וייתכן שחלק מהעבודה ייעשה באמצעות חברות בינלאומיות.