בתוך כחודש צפויה ישראל להשלים שלושה ביקורים של גורמים רשמיים באזרבייג'ן השיעית, וזאת חרף מלחמת חרבות ברזל ודווקא זמן קצר בלבד אחרי שזו פתחה מחדש את השגרירות שלה באיראן. השבוע ביקר באזרבייג'ן השר לפיתוח אזורי דודי אמסלם, בימים הקרובים יצא לשם מנכ"ל משרד החוץ קובי בליטשטיין ושר ישראלי נוסף צפוי לבקר במדינה במהלך אוגוסט.
הנציגות האזרית בטהרן חידשה את פעילותה אחרי שנה וחצי, אז הופסקה בעקבות הפיגוע שבוצע בשגרירות בינואר 2023. על רקע התחממות היחסים בין שתי המדינות, יש ערך מוסף לבליץ הדיפלומטי שמנהלת ישראל.
השר אמסלם נפגש בביקורו באזרבייג'ן עם שרי הכלכלה, התחבורה והפיתוח הדיגיטלי. מוקדם יותר השנה נפגש שר האנרגיה אלי כהן עם מקבילו האזרבייג'ני בוועידת האנרגיה במפרץ, ונשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש עם הנשיא אילהם אלייב בוועידת הביטחון במינכן, שתוקשרה על-ידי הצד האזרבייג'ני חרף הרגישויות המדיניות.
לפי פרסומים זרים, אזרבייג'ן מקיימת שיתוף פעולה צבאי עם ישראלי שכולל מכירת מל"טים תוקפים, טילים ואמל"ח נוסף. גורם המעורה ביחסים בין המדינות ציין כי למרות הלחצים המופעלים על אזרבייג'ן, "היא ממשיכה לפתח את הקשרים האסטרטגיים עם ישראל ולא מנצלת את המפגשים למתיחת ביקורת כמו מדינות אחרות". לדבריו, היא מעמיקה את היחסים בין המדינות גם במישור האזרחי.
כך למשל, ייבוא הנפט של ישראל מאזרבייג'ן זינק במהלך מלחמת חרבות ברזל ב-55% לכמיליארד דולר. לפי נתוני המכס הרשמיים באזרבייג'ן, ישראל ייבאה 1.58 מיליון טונות של נפט במחצית הראשונה של 2024, והיא כרגע יבואנית הנפט השנייה בגודלה מהמדינה אחרי איטליה.
נזרין עבדול, פרשנית בתקשורת המקומית סקרה השבוע את יחסי שתי המדינות והדגישה את העמקת היחסים בתחומי המסחר והכלכלה לצד הקשרים ההיסטוריים. לדבריה, שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה הוא בעל חשיבות אסטרטגית, ובדיונים בין השר אמסלם למקביליו הודגשה שביעות הרצון משיתוף הפעולה בתחום ומפיתוח היחסים הבילטרליים. הצדדים דנו בדרכים להגדיל את חלקה של אזרבייג'ן באנרגיה מתחדשת בתמהיל האנרגיה שלה וביצירת מסדרונות של אנרגיה ירוקה.
בנוסף, בחודשי המלחמה חל זינוק של 50% במספר התיירים הישראלים שביקרו באזרבייג'ן, שעמד על יותר מ-8,000. יחד עם הנוסעים שביצעו טיסות המשך דרך נמל התעופה בבאקו, המספר עומד על כמעט 20 אלף ישראלים.
גם בתחום היחסים האקדמיים נרשם שיפור דווקא בעיצומה של המלחמה. עשרה סטודנטים מוסלמים שיעים הגיעו מאזרבייג'ן ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית, וקבוצת סטודנטים הגיעה למכון ערבה (AICAT) להכשרה בתחום הביטחון התזונתי. בסך הכול הגיעו לישראל בשנתיים האחרונות 80 סטודנטים מאזרבייג'ן.
במקביל, משלחת מאוניברסיטת בר אילן יצאה בחודש מאי לבאקו כדי לפתוח תוכנית נרחבת של חילופי סטודנטים ופיתוח מחקרי עם ארבע אוניברסיטאות מקומיות. בנוסף, מוסדות אקדמיים במדינה מקיימים שיתופי פעולה עם המכון הטכנולוגי חולון (HIT).
סגנית הדיקן לתוכניות הבינלאומיות שבפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, פרופ' יעל הלמן, אמרה ל-ynet שהידע והמיומנויות שרוכשים הסטודנטים במהלך לימודיהם בישראל מאפשרים להם לחזור לארצם ולתרום לביטחון תזונתי במדינת מוצאם: "אנחנו מלמדים את הסטודנטים כיצד ניתן להגביר את היעילות באספקת מזון באמצעות שיטות ידידותיות לסביבה".
