כאילו כדי לרמוז לנו משהו, מתווה הכותל עולה שוב לכותרות ימים ספורים לפני יום כיפור. המתווה הוא אחד הנושאים שלעיתים נדמה שבמדינה יהודית לא היו צריכים להגיע לכותרות: הרי הקמנו מדינה כדי שכל יהודי ויהודייה ירגישו שהם שבו הביתה, למולדתם, שבה הם יכולים להיות בדיוק מי שהם בלי שאף אחד ירדוף אותם או יגביל אותם בשל זהותם.
מתווה הכותל לא מבקש להגדיר מחדש את היהדות וגם לא לכפות על יהודים אורתודוקסים לשנות את אורחות חייהם. הוא לא דורש מרבנים חרדים להעלות לתורה נשים, ואפילו לא להתפלל לידן, אלא רק מבקש להקצות חלק מסוים מהכותל המערבי וזמנים מסוימים על מנת לאפשר לאלה שכן מעוניינים להעלות לתורה בנות מצווה, או להתפלל נשים לצד גברים, לעשות כך.
הכותל המערבי לא שייך ליהודי אחד יותר משהוא שייך לאחר, ועזות המצח של זרמים וארגונים מסוימים שמרשים לעצמם להתנהג כאילו מדובר בשטח פרטי הרשום על שמם הוא לא פחות מחוצפה. וזו עוד מילה עדינה ביחס להתנהגות הזו, שלא מסייעת בדבר מלבד הרחקת היהדות מליבם של יהודים ויהודיות רבים. בשם שמירה על המסורת, ההתנהגות הזו מנרמלת את האלימות שבה נוהגים קיצוניים נגד נשות הכותל ואת קריעת והשחתת ספרי התורה שלהן.
במדינה יהודית אין מקום להפלות יהודי בגלל הדרך שבה הוא מתפלל, ובמדינה דמוקרטית אין מקום להחליט עבור יהודייה איך היא מעוניינת לעבוד את אלוקיה
דווקא מאלה שקובלים רבות נגד ההגבלות על קיום אירועים בהפרדה מגדרית, כאשר כל הנוכחים מעוניינים בכך, ניתן היה לצפות להתנהגות אחרת, מכילה יותר, לדרכיו של האחר. כמו שצריך להרשות את קיומו של אירוע לקהל חרדי בהפרדה, כך צריך להרשות תפילה מעורבת לציבור רפורמי וקונסרבטיבי המעוניין בכך.
ביום הכיפורים הזה מדינת ישראל צריכה לבקש סליחה מיהודי התפוצות. סליחה על כך שבמשך שנים התייחסה וממשיכה להתייחס אליהם ככספומט במקרה הרע וכשתדלנים פוליטיים במקרה הטוב. סליחה על כך שהם "אחינו" כשנוח לנו, וזרים כשלא, ובמיוחד על כך שנתנה לקבוצה קיצונית ורועשת למנוע מהם ומקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בארץ להתפלל בדרך שבה הם רואים לנכון.
אופיר דיין צילום: דן בלילטיבמדינה יהודית אין מקום להפלות יהודי בגלל הדרך שבה הוא מתפלל, ובמדינה דמוקרטית אין מקום להחליט עבור יהודייה איך היא מעוניינת לעבוד את אלוקיה. לצערי, נראה כי בשל סיבות לא ראויות, בעיקרן פוליטיות, הפוליטיקאים לא יילחמו בעבור כך שאחינו ואחיותינו בגולה ירגישו בבית בארץ - ועדיין, אחר כך הם יתהו בקול רם למה הם לא מעוניינים לעלות ארצה. בגלל חוסר היכרות שלא באשמתם עם קהילות לא אורתודוקסיות הרבה ישראלים לא ידרשו שינוי גם הם.
ביום הכיפורים הזה אני מבקשת סליחה מבשר מבשרי, מהקהילות היהודיות בגולה. סליחה שלא עשינו מספיק כדי שתוכלו להיות יהודים בישראל כפי שאתם בגולה. סליחה שגרמנו לכם להרגיש זרים. מי ייתן וביום הכיפורים הבא לא נצטרך להתנצל על כך שוב.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
