שר הביטחון יואב גלנט צפוי להשתתף היום (שני) בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת שיעסוק בחוק הפטור מגיוס, ולפרוס בפני חברי הכנסת את עמדת מערכת הביטחון ביחס לחוק. חברי הוועדה מצפים לשמוע על יכולות המערכת לגיוס מיידי, ההתאמות בצה"ל לציבור החרדי, ובייחוד מהם צרכי המערכת: מה גודל וסוג כוח האדם שיש לגייס.
לפני כשלושה שבועות, נזכיר, אישרה מליאת הכנסת את דין הרציפות ולמעשה את המשך קידום חוק הגיוס שהגישה הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, ביוזמת שר הביטחון דאז בני גנץ. מאז, פסק בג"ץ כי למדינה אין סמכות להורות על הימנעות מגיוס בני ישיבות - ועל רקע זה, הורתה היועמ"שית למערכת הביטחון לפעול מיד לגיוס 3,000 בני ישיבות - ולעצור את התקצוב לאלה שאינם נענים לפסיקה.
2 צפייה בגלריה
שר הביטחון יציג את צרכי המערכת. יולי אדלשטיין ויואב גלנט
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
מתוך אחד הדיונים הקודמים בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: ערוץ כנסת)
הצעת החוק שעל הפרק כרגע קובעת גיוס של יותר מ-2,000 צעירים חרדים לשירות צה"ל בשנה הראשונה לחקיקתו, ואז עמידה ביעד גיוס חרדים הולך וגדל מדי שנה - עד שבשנת 2036 יגויסו קרוב ל-10,000 חרדים. החוק ביקש לשמור על מעמד "תורתו אומנותו" המעניק פטור מגיוס ללומדי תורה, אך לקבוע לצידו עיצומים כלכליים על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס: בשנת גיוס שבה לא יעמדו ב-95% מיעדי הגיוס, יופחת בשנת הכספים העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. החוק, כאמור, גובש לפני טבח 7 באוקטובר, ולפי ההתבטאויות של בכירי הצבא, אינו עומד בצרכיו כיום.
חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, אליו התנגדו כשישבו באופוזיציה בממשלת בנט, למעט גלנט שהצביע נגדו במליאה. למרות אישורו של החוק, חלק מחברי הליכוד הודיעו כי תמיכתם הייתה רק בקריאה ראשונה, ואם לקראת קריאה שנייה ושלישית לא תעבור ההצעה שינויים משמעותיים המרחיבים את מעגלי הגיוס – הם יתנגדו.
לאחר ההצבעה עבר החוק לדיונים ותיקונים בוועדת החוץ והביטחון. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, שמתנגד בעצמו לחוק במתכונתו הנוכחית, אמר אחרי פסיקת בג"ץ בשבוע שעבר כי "להגיד ש'מחר נגייס את כולם זה ישראבלוף'", ולאחר מכן הדגיש כי "החוק לא יעבור ללא הסכמה רחבה".
אדלשטיין אמר עוד לפני כינוס הדיונים בוועדה כי "השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל ולצרכי הביטחון של מדינת ישראל". לדבריו, "זוהי נקודת מפנה היסטורית עבור עם ישראל. זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק - וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו".
מאז נערכו בוועדה שלושה "דיוני פתיחה" בהם הוצגו טענות מצד חברי הכנסת וגורמי חברה אזרחית המלווים גיוס לצה"ל הן של חרדים והן של הציבור הכללי כמו עמותת נצח יהודה, פורום דבורה ואחרים. את הדיון האחרון פתח הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול", שבנו סרן אמתי גרנות ז"ל נפל בקרב. הוא אמר כי "כראש ישיבה אני אומר: אין עמדה כזאת שמי שלומד תורה לא יוצא למלחמה. מי שאומר את זה, עושה זאת מתוך ידיעה או מתוך הונאה? לא יודע".
חברי הכנסת החרדים לא השתתפו בדיונים, דבר שעורר ביקורת מצד חבריהם למשכן. אדלשטיין אמר כי הסיעות החרדיות הן לא הרוב וכי אין בכוונתו לריב ולהתווכח או לגרור אנשים בכוח לדיונים, וכי מטרתו היא להביא חוק שיענה לצרכי מערכת הביטחון.
"בדיונים הללו כל עם ישראל יראה מי מגיע בנפש חפצה כדי להביא לתיקון נכון ואפקטיבי שיענה על צרכי הצבא, ומי מגיע עם דמגוגיה ישנה כדי לשחק משחק פוליטי ופופוליסטי", אמר אדלשטיין, "זו לא המטרה. המטרה היא לקדם חקיקה יעילה, נכונה ומהירה. זה אפשרי, בואו נלך עם צה"ל ולא רק במילים. זאת ההזדמנות, כי אם ננהל כאן מלחמה אידיאולוגית-דתית, לא ננצח בה".
