שר הביטחון יואב גלנט דיבר בצהריים (יום שני) בדיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת על חוק הפטור מגיוס, והציג בפני חברי הכנסת את עמדת מערכת הביטחון ביחס לחוק. בשלב מסוים הוא הציג הצעה שעלתה במשא ומתן עם החרדים, שלפיה במקום שיעדי הגיוס יוגדרו בחוק שיעבור - הם יעברו בנפרד כתקנות ממשלה. כך, מספר החרדים שהתגייסו בכל שנה יהיה נתון לשינוי, חרף היעדים שייקבעו.
גלנט בוועדת חוץ וביטחון, היום
(צילום: שחר יורמן)
העברת תקנות, נציין, היא הליך פשוט יחסית שמקל על הממשלה, מאחר שאפשר לשנות אותן מפעם לפעם והן אינן מחייבות כמו חוק בספר החוקים של מדינת ישראל. הכוונה של גלנט היא שבחוק יוסדר מנגנון שלפיו הממשלה תעביר תקנות לגבי מספר החרדים שיתגייסו לצה"ל בכל שנה. גורם שנכח בדיון טען כי גלנט "ממסמס", כלשונו, את חוק הגיוס - ואינו מעוניין שהחוק יעבור.
עם זאת, גלנט טען כי במהלך הדיון הוא "קרא להעביר את גיוס החרדים בהסכמה רחבה של הקואליציה והאופוזיציה", וכי לא הציע בפועל שנושא היעדים יעוגן בתקנות ולא בחוק עצמו. "שר הביטחון רואה חובה לכך שהגיוס לצה"ל יהיה מקובל על כל הסיעות הציוניות ועל המשרתים בצה"ל", הוסיף. כזכור, גלנט עצמו הצביע בכנסת נגד החוק לפני כשלושה שבועות והוא אמר כי לא יתמוך בחוק גיוס שלא יהיה בהסכמה גם עם האופוזיציה. דברים דומים השמיע גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לאחר שאמר: "או שיהיה חוק בהסכמה – או שלא יהיה חוק".
הגורם שנכח בדיון ציין כי עדות לכך שגלנט מעכב את החוק היא היעדרותו של ראש אכ"א מהדיון הבוקר. ועדת החוץ והביטחון הזמינה לדיון את ראש אכ"א כדי לשמוע על צורכי הצבא, אולם הוא לא הגיע - ואת מערכת הביטחון ייצג השר גלנט. שר הביטחון הסביר כי הצבא יכול לקלוט כבר השנה 3,000 מתגייסים חרדים נוספים (מעבר ל-1,800 שמתגייסים בכל שנה), מתוך צורך של 10,000 חיילים בסך הכול.
"סיכמנו שנעלה כל שנה בעוד 5%, ונגיע ל-50% מהשנתון בחמש שנים", אמר גלנט ביחס להסכמות עם החרדים. עם זאת, אין התקדמות במשא ומתן בכל הנוגע לאם החוק יעבור בכנסת או בממשלה, מה יהיו הסנקציות הכלכליות ומה יקרה אם לא יעמדו במספרים. המסר המרכזי שקיבלנו הוא שהצורך של צה"ל הוא אדיר. איבדנו מתחילת הלחימה במצטבר יותר מחטיבה. את החוסר הזה לא ניתן להשלים מהמאגרים הקיימים", אמר ל-ynet ח"כ משה טורפז מיש עתיד. "אני מצפה מצה"ל לעשות מאמץ אדיר ולייצר גרף שאפתני יותר שיכניס אלפי חיילים חדשים בזמן קצר. יש להוציא צווים לקבוצה גדולה של חרדים, ולוודא שגם בתוך המגזר החרדי יהיה שוויון בנטל ולא מעטים שיישאו בעול של כולם".
בחלק הפתוח של הדיון, גלנט אמר עוד כי "צה"ל הוא גוף של כולנו שלא משתייך לאף מפלגה. בניגוד למטוסים או פצצות, חיילים אי-אפשר להביא מחו"ל ולכן אנחנו צריכים לגייס עוד. אנחנו הולכים בכיוון ההפוך מכל מה שאנו צריכים - בגיוס בחרדים, בהארכת שירות הסדיר ובהגדלת גיל הפטור משירות המילואים - עלינו לפעול יחד, החיילים מוכנים לעשות הכול אבל מבקשים רוח גב". שר הביטחון הוסיף: "אני פעלתי גם מלמטה וגם מלמעלה, ישבתי עם הנציגים של המפלגות השונות, ניסינו להגיע לגישורים מכל הסוגים והמינים וגם לעניין הזה לא הצלחנו למצוא פתרון".
פארסת האי-גיוס בזמן המלחמה
לפני כשלושה שבועות, נזכיר, אישרה מליאת הכנסת את דין הרציפות ולמעשה את המשך קידום חוק הגיוס שהגישה הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט, ביוזמת שר הביטחון דאז בני גנץ. מאז, פסק בג"ץ כי למדינה אין סמכות להורות על הימנעות מגיוס בני ישיבות - ועל רקע זה, הורתה היועמ"שית למערכת הביטחון לפעול מיד לגיוס 3,000 בני ישיבות - ולעצור את התקצוב לאלה שאינם נענים לפסיקה.
מתוך אחד הדיונים הקודמים בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: ערוץ כנסת)
הצעת החוק שעל הפרק כרגע קובעת גיוס של יותר מ-2,000 צעירים חרדים לשירות צה"ל בשנה הראשונה לחקיקתו, ואז עמידה ביעד גיוס חרדים הולך וגדל מדי שנה - עד שבשנת 2036 יגויסו קרוב ל-10,000 חרדים. החוק ביקש לשמור על מעמד "תורתו אומנותו" המעניק פטור מגיוס ללומדי תורה, אך לקבוע לצידו עיצומים כלכליים על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס: בשנת גיוס שבה לא יעמדו ב-95% מיעדי הגיוס, יופחת בשנת הכספים העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. החוק, כאמור, גובש לפני טבח ה-7 באוקטובר, ולפי ההתבטאויות של בכירי הצבא, אינו עומד בצרכיו כיום.
חברי הקואליציה הצביעו בעד החוק, אליו התנגדו כשישבו באופוזיציה בממשלת בנט, למעט גלנט שהצביע נגדו במליאה. למרות אישורו של החוק, חלק מחברי הליכוד הודיעו כי תמיכתם הייתה רק בקריאה ראשונה, ואם לקראת קריאה שנייה ושלישית לא תעבור ההצעה שינויים משמעותיים המרחיבים את מעגלי הגיוס – הם יתנגדו.
לאחר ההצבעה עבר החוק לדיונים ותיקונים בוועדת החוץ והביטחון. יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, שמתנגד בעצמו לחוק במתכונתו הנוכחית, אמר אחרי פסיקת בג"ץ בשבוע שעבר כי "להגיד ש'מחר נגייס את כולם זה ישראבלוף'", ולאחר מכן הדגיש כי "החוק לא יעבור ללא הסכמה רחבה".
אדלשטיין אמר עוד לפני כינוס הדיונים בוועדה כי "השיקול המרכזי יהיה מתן מענה אמיתי ומדויק לצרכי צה"ל ולצרכי הביטחון של מדינת ישראל". לדבריו, "זוהי נקודת מפנה היסטורית עבור עם ישראל. זה הכרחי ואין לנו שום ברירה אחרת. כולנו צריכים צה"ל גדול, יעיל וחזק - וצה"ל גדול, יעיל וחזק צריך את כולנו".
מאז נערכו בוועדה שלושה "דיוני פתיחה" בהם הוצגו טענות מצד חברי הכנסת וגורמי חברה אזרחית המלווים גיוס לצה"ל הן של חרדים והן של הציבור הכללי כמו עמותת נצח יהודה, פורום דבורה ואחרים. את הדיון האחרון פתח הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת ההסדר "אורות שאול", שבנו סרן אמתי גרנות ז"ל נפל בקרב. הוא אמר כי "כראש ישיבה אני אומר: אין עמדה כזאת שמי שלומד תורה לא יוצא למלחמה. מי שאומר את זה, עושה זאת מתוך ידיעה או מתוך הונאה? לא יודע".
חברי הכנסת החרדים לא השתתפו בדיונים, דבר שעורר ביקורת מצד חבריהם למשכן. אדלשטיין אמר כי הסיעות החרדיות הן לא הרוב וכי אין בכוונתו לריב ולהתווכח או לגרור אנשים בכוח לדיונים, וכי מטרתו היא להביא חוק שיענה לצרכי מערכת הביטחון.
פורסם לראשונה: 09:26, 01.07.24
