המישורים המושלגים של מזרח אוקראינה נמתחים עד לאופק ומזכירים לנוסע בהם שהמדינה הייתה פעם אסם התבואה של ברית המועצות, וממשיכה לספק היום חלק ניכר ממוצרי המזון של הפדרציה הרוסית. אבל למראה המישורים הקפואים הללו אתה לא יכול להימנע מהמחשבה על טנקי הטי-72 הרוסיים שמוצבים בשטחי היערכות לא הרחק מכאן ויכולים להגיע למחוז פולטבה, שבו אנחנו נמצאים כעת, בתוך פחות מיממה. כעת, התנאים אידיאליים לפלישה מבחינת מזג האוויר ותנאי הקרקע. בעוד ארבעה או חמישה שבועות יתחיל האביב והאדמה האוקראינית השחורה, הדשנה, תהפוך למלכודת בוץ.
רוחות מלחמה באירופה - עדכונים שוטפים:
אנחנו בדרך לקו העימות הפעיל בין המחוז הבדלני לוגנסק שבחבל דונבאס לבין אוקראינה, המדינה. חבל דונבאס, מרחק של כ-700 קילומטרים מקייב הבירה, הוא אחד משני שטחי המריבה העיקריים בין רוסיה לאוקראינה. המחוזות לוגנסק ודונייצק שבחבל דונבאס מיושבים בעיקר בדוברי רוסית, נוצרים פרבוסלביים, שהאוריינטציה שלהם היא נאמנות לאמא רוסיה.
אבל אוקראינה מסרבת לוותר על החבל העשיר במחצבים, חקלאות ותעשייה כבדה. מנגד, רוסיה עזרה לבדלנים האוקראינים בחבל להשתלט עליו ואף שלחה חיילים רוסים בלי תגי זיהוי, אלפים מהם, לתוך החבל כדי לעבות את שורות המיליציה המקומית המורדת באוקראינה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקפיד להכחיש שחיילים הסרים למשמעתו - אלה המכונים בתקשורת העולמית "החיילים הקטנים הירוקים" - נמצאים שם בפקודתו ובשירות רוסיה. פוטין מעדיף לספח את החבל הענק ברכות. הוא למשל מעניק פנסיה רוסית לתושבי החבל.
חדל אש
בגבול דונבאס, אוקראינה, מתנהלים עדיין חילופי אש כמעט מדי יום. אם ייתן פוטין את ההוראה לטנקים שלו לנוע, החבל יהיה כמעט לבטח אחד היעדים הראשונים לכיבוש. לכן אנחנו נוסעים לשם, כדי לראות מה קורה בקו העימות.
הצבא ממעט כעת לתת רישיונות לאנשי תקשורת זרים להגיע לקו המגע, כדי לא לגרום פרובוקציות לרוסים. האוקראינים מבינים שכל כתבה או תזוזה פה עשויה לשמש אמתלה לפוטין לטעון שהם תוקפים את הבדלנים הרוסים בחבל, ולכן רוסיה צריכה לפלוש כדי לעזור להם. לכן גם הצבא האוקראיני חדל כמעט להשיב אש על מטחי ירי ופצצות מרגמה שנורים מחבל דונבאס.
אנחנו עדיין בדרך. מפעם לפעם רואים שיירות אספקה צבאיות שמלוות על ידי רכבי סיור גלגליים מדגם BRDM. לא משהו רציני, תנועה רגילה שבכבישי ישראל לא הייתה אפילו זוכה לתשומת לב. אבל דבר אחד אפשר ללמוד מהשיירות האלו, והוא שהצבא האוקראיני אינו מיטיב לתחזק את הציוד שברשותו. למרות שהוא היום הרבה יותר חזק ומצויד מכפי שהיה ב-2014, כשהבדלנים הרוסים-אוקראינים הניסו את צבא אוקראינה מחבל דונבאס וצבא רוסיה כבש את חצי האי קרים.
בזירה הדיפלומטית אפשר להתחיל לראות סימנים שגם הרוסים וגם האוקראינים התחילו לבנות סולם שיאפשר לפוטין לרדת מהעץ. הסימן הראשון היה אתמול בצהריים, כאשר שגריר אוקראינה בלונדון אמר שמדינתו עשויה להודיע שאינה מתכוונת בינתיים להיות חברה בנאט"ו כדי למתן את המשבר. הקרמלין מיהר לציין הודעה זו לחיוב והוסיף שאם אכן אוקראינה תעשה כן, זה עשוי להיות צעד חשוב בדרך לפשרה.
אלא שנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שמפחד מהאגף הלאומני הגדול שבפרלמנט שלו, מיהר להצהיר שאוקראינה לא תתחייב שלא להצטרף לברית נאט"ו, כפי שרוסיה דורשת, אלא שההפך יקרה. לטענת זלנסקי, מהלך של הצטרפות לנאט"ו ולאיחוד האירופי מהווה חלק בחוקה האוקראינית. וחוץ מזה, הוא לא מתכוון לתת לרוסיה להכתיב לו את דרכה המדינית של אוקראינה.
מאחורי אמירה זו מסתתר גם אינטרס אמיתי: אוקראינה משוכנעת שהצטרפות לנאט"ו היא הדרך היחידה לסלק באופן סופי ומוחלט את האשליות הרוסיות בדבר הפיכתה לגרורה של מוסקבה, כמו בלארוס, כמו ארמניה וכמו קזחסטן, שהיו פעם מדינות חברות בברית המועצות וכיום הן רפובליקות עצמאיות עד גבול מסוים שרוסיה מרשה.
איתות שני, אולי הרבה יותר חשוב, התקבל בשיחה בין פוטין לשר החוץ שלו סרגיי לברוב. הנשיא סיפר לשר החוץ ששר ההגנה סרגיי שויגו אמר לו שהתמרונים בבלארוס עומדים להסתיים, והוא תוהה מה יהיו הפקודות להמשך. פוטין שאל את לברוב: האם לא הגיעה העת להכריז על סיום המאמצים הדיפלומטיים? כך לפחות סיפר לברוב אחרי השיחה, בפגישה עם עיתונאים, ואז ענה לו לברוב: "לא, המאמצים הדיפלומטיים רחוקים ממיצוי. אנחנו לא יכולים להמשיך בשיחות לנצח, אבל אני מציע להמשיך בהן בשלב זה. תמיד יש סיכוי להסכם, ואני מציע להמשיך בעבודה הדיפלומטית שלנו".
את הדברים האלה שלברוב אמר בפומבי, כמובן על מנת שיתפרסמו, אי-אפשר לפרש אחרת אלא כאיתות לנכונותה ואף רצונה של רוסיה, כלומר פוטין, לרדת מהעץ. לכן הנשיא ביקש בנימוס משר החוץ להגיש לו את כבש המדרגות המתאים. עם זאת, לברוב ציין שתשובות המערב למסמך הדרישות של פוטין היו לחלוטין לא מספקות, וכי הוא מקווה שבמגעים הדיפלומטיים שיימשכו ילובנו נקודות נוספות, עד שאפשר יהיה להגיע להסכם.
המאמץ הגרמני
היום מגיע לשיחות עם פוטין במוסקבה קנצלר גרמניה אולף שולץ, אחרי שנפגש אתמול עם הנשיא זלנסקי בקייב. גרמניה היא צרכן גז חשוב מאוד של רוסיה והיא גם נזהרה מאוד מהצהרות לוחמניות במשבר הנוכחי, בניגוד למשל לחברות נאט"ו בכירות אחרות כמו בריטניה. גרמניה אפילו סירבה לתת למטוסים בריטיים שהובילו נשק לאוקראינה לעבור בשטחה האווירי.
פגישתו של שולץ עם פוטין היום עשויה להצביע על הכיוון שאליו המשבר הולך. לקנצלר יש שוט גדול ביד, והוא צינור הגז החדש שעובר מתחת לים ישירות משטח רוסיה לשטח גרמניה, כשהוא עוקף את אוקראינה. שולץ כבר רמז שגרמניה תפסיק את העברת הנפט בצינור הזה.
חשוב, עם זאת, להיות זהירים בהערכות ולא להיסחף: כמו ששתי סנוניות לא מבשרות את בוא האביב, כך גם שתי הצהרות וביקור מדיני גרמני חשוב בקרמלין לא מסמנים בבירור סוף למשבר, אבל זו יכולה להיות ההתחלה של הסוף. או שמה שנראה כמו סימנים להתמתנות של פוטין הוא מהלך הטעיה רוסי שנועד להעניק להם יתרון הפתעה קל אם יחליטו לפלוש.