46 ימים חלפו מאז אירועי הטבח של 7 באוקטובר, ועדיין אין שום גוף ממשלתי שאמון על איסוף וקטלוג העדויות. זה הנושא שבו עסקו היום (שלישי) בדיון מיוחד של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין. הדיון כונס בעקבות פרסום ynet, לפיו סרטונים ועדויות מהטבח נמחקים מערוצי הטלגרם של חמאס. בדיון הובהר כי ראיות ונתונים נאספו אצל גופים שונים - כולל צה"ל, שב"כ, משטרה, מד"א, זק"א ואחרים, וכן במסגרת התארגנויות הנצחה אזרחיות ותיעוד בגופי התקשורת השונים. אלא שעד כה, אין סנכרון בין הגופים ואין מי שמרכז את כלל הראיות מטעם הממשלה.
הכותרת
המסרים השקטים של מוחמד בן סלמאן
21:52
העיסוק בנושא קריטי בייחוד לאור העובדה שראיות נעלמות: בימים שאחרי המתקפה כאמור נמחקו סרטונים המתעדים את הזוועות מכ-150 ערוצי טלגרם שהפעיל חמאס; חלק גדול מהגופות לא תועד כלל; לא נעשה איסוף מסודר של מידע מהניצולים; ועדויות טריות לא נגבות - ועלולות להיקבר לנצח תחת ההלם והטראומה. מי שדאגו לאיסוף עדויות עד כה היו גופי התקשורת ומיזמים אזרחיים שלקחו על עצמם את המשימה לאסוף המידע ולהנגיש אותו לציבור. העובדה שאין גוף ממשלתי אחד שמתכלל את הנתונים עלולה להקשות מאוד על הסקת מסקנות מהאירוע, על גיבוש כתבי אישום בינלאומיים ועל מאמצי הסברה ומורשת.
ח"כ מירב בן ארי, אחת מיוזמות הדיון, אמרה: "הראיות ישמשו בבית הדין הבינלאומי בהאג, כמו גם בתיעוד ההיסטוריה של מדינת ישראל. שמיניסטים בעתיד ילכו למקומות האלה כדי לראות וללמוד על מה שהיה. עם שעבר את השואה מבין את המשמעות של עדויות, יש לנו אחריות גדולה לדור ההמשך". בהמשך הציגה שאלות למשתתפי הדיון: "מי מתכלל את כל העדויות? תחת איזה גוף? האם הוא מתוקצב? האם יש חמ"ל? הסרטונים של החמאס ברשתות החברתיות, חלק מהם נמחקו, מי מתכלל את הערוצים שלהם? מי אוסף את העדויות של התושבים? האם מישהו הולך לפגוש את התושבים ויושב איתם? המחקר הזה הוא לא רק לדור העתיד של מדינת ישראל, הוא בשביל העולם".
שלומי אברמזון, המשנה לפרקליט המדינה, ציין כי מבחינת הפרקליטות החשיבות העליונה צריכה להיות כרגע בהיבט הפלילי. גנזת המדינה, רותי אברמוביץ, הוסיפה: "יש הרבה גורמים שלקחו על עצמם לאסוף ולתעד, אבל אין מי שמנחה איך מתעדים, באיזה פורמטים, מי מזהה ומתייג? כאשר החומר יופקד בארכיון המדינה, לטובת כל מטרה שהיא, לכל זה צריך להיות מתכלל. ארכיון המדינה יחד עם משרד רוה"מ פנה לחלק מהגופים הממשלתיים ונוציא פנייה לגופים נוספים, התקציב שיידרש הוא מאוד גדול. אני מבקשת לזכור שלא מספיק ליצור את החומר, צריך גם לקלוט אותו ולוודא שהוא יישמר לעולם - ואת זה עושים בארכיון המדינה".
ח"כ נאור שירי מיש עתיד, אמר כי לדעתו נדרשת חקיקה של הכנסת ולא החלטת ממשלה. לדבריו, "רשות שמקבילה לרשות של יד ושם זה משהו שאנחנו יכולים לייצר פה בכנסת". שר המורשת, עמיחי אליהו, אמר כי משרדו פועל לתעד ולאסוף ממצאים יחד עם רשות העתיקות והספרייה הלאומית, במטרה לספר את סיפורי השבת השחורה לדורותיו של העם היהודי.
סנ"צ דוד קץ, ראש יחידת הסייבר בלהב 433, אמר: "אנחנו מקימים יחד עם חברה אזרחית פלטפורמה מקוונת שתאפשר לכל ניצול להוריד אפליקציה, להזין פרטים, להקליט עדות ולבחור האם היא תשמש לצורכי חקירה, לתיעוד היסטורי או שניהם". יובל הורוביץ, יועץ במדור קמפיינים בדובר צה"ל אמר: "תוך כדי לחימה קיבלנו חומרים מכל מיני גופים, כל החומרים נמצאים אצלנו. אנחנו מקבלים הרבה חומרים שאחרי בדיקות מתגלים כלא אמינים, אז צריך לבדוק טוב שאנחנו לא פוגעים בעצמנו. אני בטוח שיש עוד אנשים שיש להם חומרים ולא שלחו כי הם נמצאים בפוסט טרואמה. צריך לייצר קמפיין לאומי שקורא לכולם לשלוח את החומרים שיש להם".
בדיון השתתפה גם שירה שפירא, סגנית מנהלת אגף בכיר וראש תחום מורשת, ואימו של ענר שפירא ז"ל, שנהרג במסיבה ברעים. "ב-7 באוקטובר נוסף לי תואר חדש שאף אחד לא היה בוחר בו", אמרה, "אני רואה איך הסיפור הפרטי שלנו הופך למורשת, זה קורה לענר וקורה לעם שלנו. אני מבינה שיש לי כאן שליחות לאומית ואני פה בגלל זה. אנחנו צריכים לתעד מורשת לאומית וגם פרטית, ולעשות את זה ברגישות מקסימלית. יש כאן דחיפות עליונה לפעול במהירות אבל גם במקצועיות. מי שלא רואה את הדברים בעיניים לא יבין, ואין לנו את הפריבילגיה שאנשים לא יבינו".
יו"ר הוועדה, יולי אדלשטיין, סיכם: "אנחנו כולנו כאן במשימה לאומית. זה חשוב מאוד שגם בצד הממשלתי וגם בצד האזרחי התעוררו לנושא הזה, למרות כל הטראומה והלחימה. טוב שהדברים נאספים, עדיין צריך לשאול את השאלות הממוקדות".
