אפרת לאופר: "חזרה לזום? נזק עצום"
(צילום: נויל האריס)
אפרת לאופר, הממונה על תחום הבריאות במשרד החינוך, אמרה כי על מערכת החינוך להישאר פתוחה על אף נתוני התחלואה הגבוהים והעובדה שעשרות אלפי תלמידים נמצאים בבידוד. בריאיון לאולפן ynet אמרה לאופר כי "אנחנו כמערכת זה ברור לנו - בתי הספר וגני הילדים צריכים להיות פתוחים. מערכת חינוכית, מסגרת חינוכית היא עוגן מאוד חזק לתלמידים. ראינו שברגע שתלמידים הלכו הביתה, למדו בזום, אז הנזק הנפשי הוא עצום".
היא ציינה כי "בית הספר זה המקום הבטוח בשביל התלמיד מבחינה נפשית. אנחנו נמצאים במציאות שהיא משתנה, משתנה לפעמים כל 24 שעות, אתה מתחיל יום אחד וכבר בערב יש לנו הנחיות אחרות". לאופר טענה כי במשרד החינוך "בהחלט מנהלים את המצב". לאופר לא נקטה בזמן מדויק שבו יחלו נאמני קורונה לדגום תלמידים בבדיקות בכותלי בית הספר, כפי שסוכם עם שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: "צריך לזכור, נאמן קורונה או כל אדם שמבצע בדיקה שהיא בדיקה פולשנית, צריך לעבור הכשרה. כל נאמני הקורונה כרגע ברשויות עוברים הכשרה מקצועית".
- מתי את מעריכה שזה יקרה?
"השבוע התחילה ההכשרה כולל הפיזור של הבדיקות למוסדות החינוך והרשויות לגני הילדים, אני מאמינה שנתחיל לראות את זה במהלך השבוע. צריך לזכור - זה עוד מהלך, זה לא מחליף. צריך לזכור שעדיין יהיו תורים ועדיין ילכו גם למוקדים של מד"א לבצע בדיקות אנטיגן מוסדיות, גם בתוך בית הספר, גם בבדיקות הביתיות, כל המהלך הזה באמת כדי לאפשר להורים לתלמידים לבצע את הבדיקה ולהגיע לבית הספר".
היא ציינה כי ה"שטח", המנהלים והתלמידים, "לא רוצים לחזור ללמוד בזום". "יש מנהלים שמצאו פתרונות יצירתיים מאוד ללימוד בתוך המציאות המורכבת הזאת שכמו שאמרתם, אנחנו מודעים לזה, חלק מהילדים אולי נדרשים בבידוד, חלק עכשיו יצאו לבדיקה וחוזרים יותר מאוחר, חלק באמת מאומתים ומוצאים פתרונות יצירתיים. בסוף תלמיד שמגיע לכיתה ולומד עם המורה זה הדבר הטוב ביותר עבורו".
במערכת החינוך ישנם 38,246 תלמידים מאומתים לקורונה, לצד 6,148 אנשי חינוך. בנוסף, 81,851 תלמידים שוהים בבידוד, לצד 3,344 אנשי חינוך. בסך הכול ישנם 44,394 מאומתים במערכת החינוך ו-85,195 מבודדים.
לאופר התייחסה למבצע החיסונים שהחל בבתי הספר, אך לא עמד בציפיות - עם כ-70 אלף מתחסנים בלבד. "אנחנו עוד מנהלים אותו, גם השבוע עדיין ואחיות נכנסות לבתי הספר ומחסנות. צריך לזכור שברגע שהתחילו חיסונים בתוך בתי הספר אנחנו חיסנו רק במסגרת אחיות בתי הספר למעלה מ-50 אלף תלמידים, אחרי זה חיסנו בערך עוד כמעט 20 אלף תלמידים", אמרה.
היא המשיכה: "אנחנו מדברים על באמת כמעט 70 אלף תלמידים שיכול להיות מאוד שאותם 70 אלף תלמידים לא היו מתחסנים בקהילה וכן הצלנו לחסן אותם. אני לא קוראת לזה 'כישלון', אני קוראת לזה 'מערך נוסף'".
לאופר דיברה גם על התופעה של תלמידים שמעדיפים שלא להיבדק, כדי לא להחמיץ את בחינות הבגרות או את המבחנים באוניברסיטאות הם "בשוליים". "אנחנו כמערכת יצרנו גם תאריכים לנבצרים, לכאלו שלא מצליחים להגיע לבחינת הבגרות, יש להם תאריכים חלופיים. אנחנו מודעים לכל. בסוף כל אחד אחראי. הורים אחראיים על הילדים שלהם, ילדים בתיכון בהחלט אחראיים גם לחברים שלהם".
יו"ר מועצת תלמידים על הבלבול במתווה החינוך
(צילום: נויל האריס)
עומר שחר, ראש מועצת התלמידים הארצית, התראיין גם הוא הבוקר לאולפן ynet ואמר כי "דווקא הבדיקות הן לא מה שמשבשות לנו, פשוט החוסר סדר והפחד הזה שאתה לא באמת יודע מה באמת הולך לקרות, זה מה שמשבש את הבגרויות ומוסיף ללחץ שגם ככה יש בכל בגרות. לחץ נוסף שזה הלחץ של הקורונה".
לדבריו, תלמידים מפחדים להגיע לבתי הספר בגלל שישנם מאומתים בכיתותיהם. "תלמידים מאוד חוששים, אך מהצד השני, תלמידים גם חוששים לחזור לזום. אנחנו הצענו שיהיו בדיקות אנטיגן שיהיו זמינות בבתי הספר. הגענו למצב שתלמידים צריכים בתחבורה ציבורית ולחכות שעות בתור בשביל בדיקה, להפסיד ימי לימודים קריטיים בזמן תקופת הבגרויות".
- הבטיחו לנו שזה עומד לקרות, כבר שלחו את נאמני הקורונה להכשרות.
"אני חייב להגיד, כל יום-יומיים משהו חדש, משהו משתנה, משהו מתבלבל. אישית, אני יכול להגיד שאני מרגיש לפעמים אפילו קצת אכזבה. אתה נמצא במקום שהתפקיד שלו הוא משמעותי בסוף, גם אם אתה לא מצליח להבין את ההנחיות, לא משתפים אותנו. אנחנו כהנהגת התלמידים, כמועצת התלמידים הארצית, יכולים בעצם לעזור בהתמודדות במגפה הזאת ומשאירים אותנו מאחורה".
הוא התייחס לאמירתה של לאופר ולפיה "בית הספר הוא המקום הבטוח לתלמיד" ואמר כי הוא חושב "שזה הרבה יותר בטוח מאשר להסתובב בקניון עם אנשים שאתה לא תדע אם הם נדבקו או לא נדבקו". לדבריו, "בבית הספר לפחות יש אכיפה על נושא, אם יש חולה אז מעדכנים".
ההשלכות הנפשיות של הקורונה
28% מתלמידי כיתות ד'-י"א' מתלוננים על סחרחורות , 44% חווים עצבים, 36% מתלוננים על דכדוך, 28% סובלים מבדידות ומתח, 23% חשים חוסר תקווה לעתיד, 13% חווים התקפי חרדה ו-34% חוסר מנוחה כתוצאה מהסגרים והריחוק החברתי והפיזי. כך עולה ממחקר בנושא השלכות נפשיות של הקורונה על תלמידים במערכת החינוך. ממצאי המחקר הוצגו הבוקר בדיון שקיימה הבוקר וועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ שרן השכל.
יו"ר הוועדה ח"כ שרן השכל אמרה כי הממצאים המדאיגים ממחישים את חשיבות המאבק שניהלה ועדת החינוך לביטול מתווה הרמזור והחזרה ללמידה בזום. "הצלנו נפשות", אמרה השכל, "נלחמנו כולנו להשאיר מערכת חינוך פתוחה. אנחנו עומדים על לא פחות מקטסטרופה על מצב הילדים".
פרופ' ענת שושני וד"ר אריאל קור, מהמרכז הישראלי להתמכרויות באוניברסיטת רייכמן, ערכו את המחר בקרב 3,000 ילדים בני 9 עד 17 מבתי ספר ברחבי הארץ. היא ציינה כי טרם הקורונה נמדדה עלייה בשיעורי הדיכאון, החרדה והאובדנות וירידה בתפקוד בקרב מתבגרים ובתקופת הסגרים המצב החמיר. מצב זה נמשך גם לאחר הסגרים. המחקר מצביע על עלייה מובהקת בתסמינים של חרדה ודיכאון, פחות רגשות חיוביים ושביעות רצון מהחיים, ירידה בתמיכה החברתית ותחושת ניתוק ובדידות, עלייה בשימוש בחומרים ממכרים והימורים וכן עלייה בזמן השימוש במשחקי וידיאו ואינטרנט.
היא ציינה כי ילדים בילו בסגרים 12.5 שעות בממוצע מול מסכים מתוכם ארבע שעות בלימודים ובשאר פעילויות אחרות. "ברגע ששמים את הילדים מול מסכים יש ירידה באלמנט הבריאות הנפשית", הדגישה .
מהממצאים עולה כי 14% צרכו אלכוהול לעומת 8.5% בתקופה שלפני הקורונה, 10.4% צרכו קנאביס לעומת 8.3% ו-12.5% הימרו לעומת 9% לפני הסגרים.
היא ציינה כי ממצאי המחקר העלו כי במשפחות ששמרו על שגרות יום-יומיות מצב הילדים היה יותר טוב. "המצב האידיאלי היה מצב של שמירה על שגרה ותמיכה חברתית משפחתית", אמרה שושני. היא ציינה כי "צריך לזכור שההורים עבדו מהבית ולא היו פנויים לילדים. ילדים בילו הרבה עם המשפחות בסגרים, אבל לא תמיד הייתה תחושה של תמיכה משפחתית והתמיכה אף ירדה למרות שכולם בילוי ביחד בין השאר משום שהמשיכו לעבוד".
היא ציינה, ברקע אמירות אנשי מערכת הבריאות לסגירת בתי הספר לתקופה קצרה, כי חשוב לצמצם ככל האפשר את הלמידה מרחוק, לקיים למידה פרונטלית בבתי הספר ולאפשר מפגשים עם חברים ככל האפשר, כל עוד הדבר אינו מסכן אותם.
פרופ' דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לילד המתבגר בבית החולים שיבא בתל השומר, אמר כי הפסיכולוגיה הציבורית בקריסה והמצוקה הנפשית בקרב ילדים ומתבגרים החריפה בתקופת הקורונה. הוא פרש בפני חברי הוועדה תמונת מצב קשה בשל מחסור בתקנים למטפלים נוכח הגידול במספר הילדים במצוקה נפשית. לדבריו, ישנה החמרה בתופעות של אובדנות הפרעות אכילה ודיכאונות, הימנעות מהליכה לבתי הספר מאז הסגרים, אך המחלקות הייעודיות בבתי החולים עמוסות וילדים נשלחים הביתה או מאושפזים במחלקות ילדים.
לדבריו, "המערכת מוצפת ומי שמבקש לקבוע תור לפסיכיאטר נענה שלא מקבלים מטופלים חדשים גם באופן פרטי תמורת תשלום גבוהה. בשל היעדר מקום משחררים אותם במצב קשה ממחלקת ילדים או שולחים אותם למחלקות כלליות ומשחררים אותם הביתה כעבור מספר ימים".
פרופ' יוסי הראל, ראש תכנית המחקר בישראל של ארגון הבריאות העולמי, אמר כי הסגרים הביאו לתחושה של ניתוק וניכור מבתי הספר. תלמידים חשים חוסר שייכות לבית ספר, דבר שמשפיע בסיכוי של פי ארבעה עד תשעה להיות במעורבות בהתנהגויות סיכון. "הדאגה שלי עם החזרה למסגרות - שאם לא נעזור לילדים לפתח דפוסי בילוי אלטרנטיביים המצב יחזור לקדמותו".
