לשכת ראש הממשלה ובכירי משרד המשפטים מקיימים מגעים אינטנסיביים במטרה להגיע לנוסח מוסכם שיאפשר הצבעה בממשלה על הצעת ההחלטה הממשלתית שמקדמת עוצמה יהודית ולפיה "ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים". בין המשרדים עוברות הצעות נוסחים במטרה לאפשר את העלתה להצבעה. כמו כן, נודע כי ראשי העדה הדרוזית שנפגעו מחקיקת חוק הלאום מחו בפני גורמים פוליטיים על הנוסח המוצע.
ההצעה אמורה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה ביום ראשון. בשל התנגדות אירופית ואמריקנית, וההתנגדות המשפטית, ייעשה הכול כדי להגיע להסכמות. המערכת המשפטית רואה בנוסח ההצעה משום הפרת האיזונים שקבעו הן הכנסת והן בית המשפט העליון בקשר לחוק הלאום. גם הנוסח המרוכך החדש שעליו הסכימה לשכת ראש הממשלה מאפשר פירוש לפיו "הציונות" מעדיפה את היהודית על פני הדמוקרטית בעוד שהכנסת קבעה שמדובר בערכים מאוזנים. החלטה סופית אם הצעת החוק תעלה להצבעה תתקבל בצאת השבת.
הצעת ההחלטה אמורה להוות יישום מעשי של חוק הלאום במשרדי הממשלה. בהצעה נכתב כי "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהיו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה, הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע - ובלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוקי היסוד".
מי שעומד מאחורי הצעת החוק הוא שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, מספר 2 של איתמר בן גביר. "מטרת ההחלטה להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה לתת משקל משמעותי לערכי הציונות בעת קביעת מדיניות והטמעתה", נכתב בהצעה שמקדם השר.
גורמים משפטיים העריכו כי קיים קושי משפטי-חוקתי בקשר ליוזמה. לדברי הגורמים, החלטת בג"ץ שאישרה את חוקתיות חוק יסוד: הלאום התגברה על החשש שהחוק עלול לקבע עליונות בקבלת החלטות על חשבון האזרחים הערבים בכל הקשור להעדפת התיישבות והשפה העברית. בית המשפט קבע שיש לפרש את החוק על פי "פרשנות מקיימת". הכוונה היא שרשויות השלטון וחוקי הכנסת יתבקשו לפרש את החוק על פי הנוהג באורח שוויוני, כפי שהיה ערב קבלת החוק, ולא בצורה שתעדיף יהודים ותפלה בינם לבין ערבים.
ההצעה מבוססת על סעיף בהסכמים הקואליציוניים בין עוצמה יהודית לליכוד, ולפיו "בתוך 30 יום מיום הקמת הממשלה תתקבל החלטת ממשלה לפיה הציונות כהגדרתה היסודית תיחשב לערך ראשון במעלה, מנחה ובעלת משקל מכריע בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה ופעולות המדינה וכלל יחידותיה ומוסדותיה. החלטה זו תהיה מכרעת גם בתחומי התכנון, המכרזים, מתן הפטורים וההקצאות, בדגש על הנגב והגליל ומתן הטבות למשרתי מילואים".
מכה לליכוד ולחרדים: החלטות דרמטיות בקונגרס הציוני
לאחר הליך הצבעות חוצה יבשות שנערך השבוע ונמשך שלושה ימים, אושרה שורה של החלטות חשובות בקונגרס הציוני שהתכנס לציון 75 שנה למדינת ישראל. בתום מאבק משפטי של סיעות הליכוד וש"ס בדרישה לבטל את ההצבעה, בית הדין הציוני העליון דחה את הבקשה, וההצבעה התקיימה באופן מקוון. את ההחלטות יזמו ישראל ביתנו, העבודה, מרצ, יש עתיד, רפורמים, קונסרבטיבים והנוער הציוני.
במסגרת ההצבעה עברו כמה החלטות, בהן: עיגון מעמדה של מגילת העצמאות בתנועה הציונית; הקונגרס הציוני קורא לממשלת ישראל לא לשנות את חוק השבות; מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הצהרה נגד המהפכה המשפטית וקבלת עקרונות מגילת העצמאות שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית; חיזוק הקשר בין אוכלוסיית הלהט"ב והציונות בכל רחבי העולם; הקונגרס הציוני קורא למוסדות לאומיים בכלל, ולסוכנות היהודית ולהסתדרות הציונית והעולמית בפרט, למצוא דרך ראויה לציין את שבוע הגאווה; הקונגרס הציוני מתנגד לביטול ההכרה בגיורים קונסרבטיביים ורפורמים והעלאת הייצוג הנשי ל-50% ויותר, בהינתן ולא מצליחים יש להעלות את הייצוג ל-40% לפחות.
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, אמר כי "ההחלטות שאושרו מבטאות את החשיבות הרבה של הקהילות היהודיות ברחבי העולם ואת החיבור לארץ. לארגונים היהודיים יש צורך אמיתי שמדינת ישראל תשמר מדינה יהודית דמוקרטית וליברלית. המאבק על הדמוקרטיה והליברליות הוא מאבק יום יומי בכל הזירות. הניצחון המוחץ בקונגרס הציוני העולמי הוא כבוד וגאווה אבל בעיקר מוכיח שרוב האנשים מאמינים בדמוקרטיות ליברליות חזקות".
דרור מורג, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, אמר כי "הקונגרס הציוני, המוסד העליון של העם היהודי, העביר שורה של החלטות חסרות תקדים ומהותיות לעתיד הארגון. ברוב ענק עברו החלטות שיחזקו את עבודתנו עם הקהילה הגאה ואוכלוסיות מוחלשות, יגדילו ייצוג לנשים, ישמרו על אופיה הדמוקרטי של ישראל על ידי התנגדות להפיכה המשטרית ויקבעו את מגילת העצמאות כמסמך המכונן של הארגון והמדינה, שלפי ערכיו יתנהל הארגון".
גוסטי יהושע ברוורמן, חברת הנהלה של ההסתדרות הציונית ונציגת התנועה הרפורמית, מסרה: "השולחן הציוני אמר את דברו. כן לערכי מגילת העצמאות, כן לפלורליזם דתי ורעיוני. אנחנו שמחים שהניסיונות של גורמים אנטי-ציוניים לשנות את אופיה של התנועה הציונית נחלו תבוסה מוחצת".
