היום (רביעי) לפני 29 שנים נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בידי מתנקש יהודי - אירוע שהפך לכתם בל יימחה בהיסטוריה של מדינת ישראל ושינה את פני החברה הישראלית לתמיד. בציון יום השנה העברי, על רקע מלחמת חרבות הברזל, חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון הקלטה נדירה שלא פורסמה מעולם מישיבת פורום מטכ"ל משנת 1974.
הדמיון המטריד בין אז להיום
ישראל של 74' הייתה מדינה שעדיין דיממה את האובדן הרב והקשה ממלחמת יום הכיפורים, את אי המוכנות של הדרג המדיני והצבאי בבוקר המתקפה ואת היעדר הביטחון של התושבים. אם נתעלם מהתאריכים הנקובים על גבי המסמכים, הנושאים הללו מתכתבים עם המציאות העכשווית בדיוק 50 שנים אחרי בצורה מופתית.
הישיבה, שהתכנסה לפני נסיעתו של רבין לארצות הברית לשיחות שהוגדרו "חשובות", דנה בשלוש שאלות עיקריות: האם צה"ל בעד ויתורים מדיניים, מהי המשמעות הביטחונית של השטחים, ומה צריכות להיות מטרות המלחמה הבאה. ראש הממשלה רבין הקשיב לדברי האלופים שעלו בזה אחר זה, ולמרבית ההפתעה לא אחזו באותן דעות.
האזינו: הקלטת ארכיון משנת 1974: - יצחק רבין בדיון מטכ"ל
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
"בסכסוך הערבי-ישראלי אני לא רואה אפשרות להגיע לפתרון על ידי אמצעים צבאיים", אמר רבין בישיבה. "כלומר, לצאת מתוך הנחה שנוכל להגיע בדרך המלחמה למצב שבו נוכל להכתיב שלום - אני לא רואה את זה במציאות של 74'-75', ואולי גם יותר מכך, כדבר ריאלי". עם זאת, הדגיש: "מו"מ מדיני חייב להישען על עוצמה צבאית, כי בלי עוצמה צבאית לא יהיה בכלל מו"מ מדיני".
הקולות שונים בפורום המטכ"ל
האלוף רפאל איתן הביע בתחילה ביטחון זהיר: "אני חושב שעכשיו אנחנו מוכנים למלחמה יותר משהיינו מוכנים לפני ששת הימים". כששר הביטחון שמעון פרס שאל, "מה בהשוואה ליום כיפור?", הודה איתן: "אני מדבר על ששת הימים, כשהיה מצב נוח. זה שלא היינו מוכנים למלחמה ביום כיפור בבוקר, זה ידוע".
עמדתו של איתן נגד ויתורים הייתה תחילה נחרצת: "אין על מה לוותר. השאיפה של הערבים היא לא לעשות איתנו שלום, אלא להשמיד את המדינה". אך במהלך הישיבה הלך הקו והתרכך: "המקום היחיד שניתן להתפשר בו קצת זה סיני". הוא אף הפתיע באמירה: "אם הסורים היום היו מוכנים לשלום אמת, אני אישית הייתי מחזיר להם את רמת הגולן".
6 צפייה בגלריה
הרמטכ"ל רבין בשיחה עם מפקד פיקוד הדרום אלוף ישעיהו (שייקה) גביש
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון + בני הדר)
האלוף יקותיאל אדם היה נחרץ גם הוא: "ויתורים תמורת רווח זמן, התשובה היא שלילית. כל ויתור, הקטן ביותר, יחזק אותם". לגבי השטחים קבע: "זכות היסטורית יש לנו על הגדה המערבית, על רמת הגולן ועל חלק מהגדה המזרחית. מאיפה יש למצרים זכות על סיני? סיני לא תהיה מעולם של המצרים".
מנגד, תא"ל דן שומרון, לימים הרמטכ"ל ה-13, הציג עמדה שונה: "אנחנו מספיק חזקים לקחת על עצמנו ובלי סיכון רב ויתורים במספר מקומות כדי לנסות ולקבל הסדר".
נטל המילואים: אז כמו היום
סוגיה אחת שעלתה בישיבה נשמעת אקטואלית מתמיד – הצורך של צה"ל בכוח אדם והעומס על משרתי המילואים. האלוף אברהם טמיר הזהיר: "כשמנתחים את העניין לעשר שנים קדימה, אתה נתקל ב-50 אלף פער בכוח אדם. אני רוצה לומר לפורום שמאה ימי מילואים בשנה וחצי יעייפו את העם, ויהיו ירידות והמורל יתערער".
שר הביטחון שמעון פרס הביע גם הוא דאגה עמוקה: "בעניין גיוס העורף הבעיה היא רצינית, ואני לא יודע אם ניתן לעשות זאת. אני מזהיר את כולנו שאם מישהו חושב שאפשר לגייס את העם כפי שמגייסים את צה"ל, נדמה לי שזו אשליה. נכון שהיו תקופות גיוס של העם, אבל לא הייתה תקופה כמו אוקטובר 73' עד היום, שרבבות אנשים נתבעו כל כך הרבה. יש אנשים שהיו במילואים יותר מ-200 ימים - מתי זה היה במדינה הזאת? ומיטב האנשים".
6 צפייה בגלריה
רבין ופרס מקבלים את קברניט מטוס אייר-פרנס, שנחטף לאנטבה
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון + אורי הרצל צחיק)
רבין, שהיה מצביא לפני שהפך פוליטיקאי, התייחס לסוגיה: "קודם אמר הרמטכ"ל שאנשי מילואים רבים נקראים, באים ומשרתים. אני חושב שהאווירה, הסדר, תחושת התכליתיות של אנשי המילואים - זה מה שמקנה יותר מכל לעם את הביטחון בצבא. אל נטייח - חל זעזוע בתחום הזה, מוצדק או לא זה לא רלוונטי כרגע, והדרך להחזיר את הביטחון של הציבור, או לחזק יותר, זה שלאנשי המילואים תהיה להם הרגשה".
ממלחמה לשלום
רבין, שהיה איש שלום מוצהר יותר מכל מדינאי אחר בשנות קיומה של המדינה, נשמע ב-1974 הרבה פחות אופטימי: "אני לא מאמין שניתן היום להגיע למו"מ על הסדר כולל, על שלום. קודם כל הערבים לא רוצים בזה. זה לא רק על 67', זה גם על מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, וזה הנפץ המיידי למלחמה הבאה.
"במציאות הערבית ובמציאות הבינלאומית", הוסיף רבין, "אינני מאמין שהמצב הנוכחי יכול להימשך תקופה ארוכה. יש שתי אפשרויות: מלחמה או סיכוי קלוש להגיע לאיזשהו הסדר". הוא תמך בדחיית אופציית המלחמה ככל הניתן, "בתנאי שלא צריך לשלם על זה מחיר שמסכן יתר על המידה".
6 צפייה בגלריה
רבין, סגן שר הביטחון ומפקד חיל הים אלוף עמי אילון
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון + עופר לפלר)
דבריו של רבין בטקס
(צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
הדמיון בין אז להיום ניכר גם בדבריו של רבין בטקס זיכרון לחללי חיל השריון משנת 1988: "אחת לשנה מתקבצים לפה, באים לכאן מכל פינה בארץ, כדי להתייחד עם זכרם של היקרים לנו. מה מביא אותנו לכאן, לבד מהרצון לזכור ולהזכיר? מביא אותנו לכאן הרצון להיות יחד. לשאוב כוח מתוכנו בתוך המשפחה הגדולה שאין בה עדות ואין בה מעמדות, אין בה מפלגות, אין בה יריבויות ומחלוקות ואין בה מפריעים".
באותו טקס, במילים שנשמעות רלוונטיות מתמיד, הוסיף: "זוכרים את ההולכים ומושיטים יד ללוחמים. אנו היום כמו תמיד אתכם בכאבכם, ולא נותר לנו אלא לאחל לכם ולעצמנו שלא תתווסף ולו גם משפחה אחת למשפחת השכול, ולו גם שם אחד אל קיר הזיכרון הזה. ליבנו עמכן משפחות יקרות".
