הממשלה פנתה אחר הצהריים (יום ו') לבג"ץ וביקשה לדחות את מועד הדיון בעתירות על ביטול חוק עילת הסבירות. עורך הדין הבכיר אילן בומבך, המייצג את הממשלה, ביקש לדחות ב-21 ימים לפחות את מועד הדיון, שאמור להתקיים ב-12 בספטמבר, לראשונה בהרכב של כל 15 שופטי בית המשפט העליון. בנוסף ביקש עו"ד בומבך - בשמם של הממשלה, שר המשפטים יריב לוין וראש הממשלה בנימין נתניהו - לדחות את עצם מתן תשובת הממשלה לעתירות.
• לבקשה המלאה של הממשלה לדחיית הדיון - לחצו כאן
מהבקשה שהגיש עו"ד בומבך עולה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - שמתנגדת לביטול עילת הסבירות ובשל כך אפשרה לממשלה ייצוג פרטי - מתנגדת לדחייה, אולם הסכימה שבית המשפט ישקול "ארכה קצרה" במתן תשובת הממשלה. בייעוץ המשפטי של הכנסת לא הביעו התנגדות, אך לפי המסמך שהגיש בומבך הותירו את הבקשה "לשיקול דעתו של בית המשפט הנכבד". העותרים הודיעו כי הם מתנגדים לדחייה.
4 צפייה בגלריה
נתניהו, בהרב-מיארה וחיות. היועמ"שית מתנגדת לדחייה
(צילום: יואב דודקביץ, EPA, אלכס קולומויסקי)
"העתירות מערבות עניינים היסטוריים, תורת-משפטיים ודוקטרינריים בהיקף עצום וככל הנראה חסר תקדים בהיסטוריה של בית המשפט הגבוה לצדק ושל הרשויות האחרות", נכתב בבקשה שהגיש בומבך לבית המשפט. "תצהיר התשובה הנדרש ממוען ללא פחות מ-8 עתירות. בתוך כל עתירה, מדובר בהיקף רחב מאוד של טיעונים ובכמות עמודים וחומרים נרחבת מאד. על כך נוסיף כי השלכות תוצאות ההליך הן הרות גורל, ומרחיקות לכת. העתירות מבקשות לשנות יסודות של המשפט החוקתי הישראלי, במהלך חסר תקדים בעולם המערבי. אכן, קשה להלום עתירות פחות מתאימות מהעתירות למסירת תשובה בסד זמנים בלתי הולם. רוחב היריעה, כמו גם עומק הסוגיות והשלכותיהן, מחייבים שהות מספקת לניסוח כתב התשובה".
עוד לפני הגשת הבקשה הרשמית, הבוקר הודיע עו"ד בובמך על כוונתו לעשות זאת ואמר בשיחה עם ynet: "מדובר במענה להרבה מאוד עתירות שהוגשו, ולפי הצו על תנאי צריך להתייחס לטענות בכולן". לדבריו, "צריך לערוך מחקר השוואתי מקיף מה קורה במדינות אחרות. נדרש טיפול יסודי ומקיף ולכן נבקש את הדחייה".
בבקשה דורש עו"ד בובמך לשנות גם את הצו על תנאי שבו נדרשת הממשלה להשיב לעתירות ב-3 בספטמבר, ולא רק לדחות את מועד התשובה הזה אלא גם לקבוע שזו תינתן אחרי התשובה הנפרדת של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - שמתנגדת לביטול עילת הסבירות - ולפי שעה אמורה להגיש אותה גם היא ב-3 בספטמבר.
"נבקש לראות את תגובת היועצת המשפטית לממשלה, כי לפי דיווחים היא לא מתכוונת להגן על עמדת הממשלה ולכן אנחנו רוצים לראות אותה קודם ואז להגיב", אמר בומבך ל-ynet. "אנחנו מבקשים מועדים סבירים. יש טענה שהחוק התקבל במהירות, אבל אני טוען שזה לא נעשה ביום אחד. קדמו לו דיונים רבים ולכן גם במקרה הזה צריך זמן נוסף להתכונן לדיון בבג"ץ בכובד ראש".
ראוי לציין כי גם אם תינתן דחייה, דבר שכלל אינו ברור, הנשיאה אסתר חיות - שאמורה לפרוש באוקטובר לצד השופטת ענת ברון - תעמוד בראש הרכב השופטים. חיות אמורה לפרוש ב-15 באוקטובר - כך שגם אם הדחייה המבוקשת של 21 יום תתקבל - היא עדיין תוביל את ההרכב בדיון.
העותרים לבג"ץ הודיעו כאמור כי הם מתנגדים לדחיית מועד הדיון. במכתב ששלחו לבומבך כתבו כי "המועדים להגשת עמדת המשיבים ולקיום הדיון בעתירות נקבעו זה מכבר. למעשה, פרק הזמן שניתן למשיבים ללימוד העתירות וגיבוש עמדתם מלכתחילה, ארוך יותר מפרק הזמן שהוקדש לדיון בחקיקה מושא העתירות. מכל מקום, ב"כ המשיבים 7-5 (הממשלה, רה"מ ושר המשפטים - ג"מ) נטל על עצמו את הייצוג בהליך זה בידיעה ברורה באשר למועדים האמורים. יתרה מכך, העותרים מתנגדים בכל תוקף לדחיית הדיון בעתירות, בשים לב לדחיפותן (כמו גם להתאמות שביצעו ב"כ העותרים ביומניהם לפי המועדים שנקבעו)".
הם הוסיפו: "יובהר, כי ככל שבית המשפט הנכבד ייעתר לבקשת המשיבים 3-1 (הכנסת, ועדת החוקה ויו"ר הוועדה שמחה רוטמן) להגשת תצהירי תשובה במועד מאוחר יותר – המאפשר לעותרים שהות מספקת להכנת עיקרי הטיעון – העותרים לא יתנגדו כי מועד זה יחול גם ביחס להגשת תצהירי התשובה מטעם המשיבים 7-5". על מכתב התשובה חתום עו"ד עידן סגר בשם העותרים בעתירת בכירי המשק, נדב ויסמן בשם לשכת עורכי הדין, יצחק מינא בעתירת אומ"ץ ועודד סבוראי בעתירת הקצינים הבכירים במילואים.
שלשום אישרה היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה, באופן חריג, ייצוג נפרד לממשלה בעתירות לבג"ץ שעוסקות בחוק זה. היועמ"שית הסבירה בהחלטתה כי "נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, הממשלה תוכל להסתייע בייצוג נפרד בעתירות אלה. החלטת היועצת המשפטית לממשלה מבוססת על כך שמדובר באירוע חריג נוכח העובדה שהעתירות עוסקות בסוגיות חוקתיות משטריות תקדימיות ורגישות במיוחד, אשר ייבחנו על ידי הרכב מלא של בית המשפט העליון".
(צילום: ירון ברנר)
ביום רביעי שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי שבו הוא מורה למדינה ולכנסת להשיב מדוע לא יבוטל התיקון ל"חוק: יסוד השפיטה" - שביטל את היכולת לבקר החלטות ממשלה ושרים באמצעות עילת הסבירות. הוסבר כי הצו הוצא מטעמי "יעילות".
בג"ץ לא נוטה להוציא צו על תנאי בכל עתירה, בטח לא באחת שנוגעת לחוק יסוד, אלא רק במקרים שבהם יש סיכוי שהעתירה תתקבל. בהחלטה קבע בג"ץ שכל שלל העתירות השונות יידונו בדיון אחד בלבד - ב-12 בספטמבר - כשברקע עוד שורת דיונים טעונים בחודש הזה, בהם נגד חוק הנבצרות, שגם בעתירה נגדו הוציא בג"ץ למדינה צו על תנאי, ואי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
החלטה זו של בג"ץ הגיעה על רקע איומי הקואליציה נגד התערבות בחוקי יסוד. ביום ראשון שעבר ראשי מפלגות הקואליציה פרסמו הודעה שבה ציינו כי "אין לבית המשפט סמכות לבטל חוקי יסוד ואין לו סמכות לקבוע שחוק היסוד ייכנס לתוקף בתקופה מאוחרת. אין גם לאף בית משפט סמכות לבטל את תוצאות הבחירות ולאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות, דבר שמבטל את הדמוקרטיה מיסודה".
לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להתחייב שיציית לפסיקת בג"ץ במקרה שיפסול את החקיקה לביטול עילת הסבירות. "זה סוג של ספירלה. אני מקווה שלא נגיע לכך", אמר נתניהו בריאיון ל-CNN. הוא גם הזהיר מפני כניסה של המדינה לטריטוריה "לא נודעת", כלשונו. כמה ימים לאחר מכן העבירו בליכוד מסר לבג"ץ: "ממשלות ישראל הקפידו תמיד לכבד את החוק ואת פסיקת בית המשפט, ובית המשפט תמיד הקפיד לכבד את חוקי היסוד".
פורסם לראשונה: 12:28, 18.08.23
