תושבים רבים במרר קיבלו היום (ג') בהפתעה את הכרזתה של שרת הפנים איילת שקד כי היישוב שלהם, השוכן מזרחית לכרמיאל, יהפוך ממועצה מקומית לעיר – הראשונה בישראל שבה רוב דרוזי. אולם לצד השמחה והאופטימיות שביטאו רבים מההחלטה, אחרים מדגישים כי הם מצפים שלהכרזות החגיגיות יתלוו גם תקציבים ותוכניות שישפרו את אורח חייהם. ynet דיבר עם תושבי מרר - ובהם עם המפורסם ביותר בהם - ושמע מה הם חושבים על ההכרזה של שקד.
במרר, או מע'ראר בתעתיק מדויק מערבית, חיים כיום כ-24 אלף תושבים, אך בשנים הקרובות הצפי הוא שמספרם יגיע ל-30,000. מרר הוא יישוב מעורב: הדרוזים מהווים כ-57% מכלל התושבים, והשאר מוסלמים (21.4%) ונוצרים (21%). בין תושביה המפורסמים: יו"ר רע"מ מנסור עבאס. קיימים בישראל כמה יישובים שכל אוכלוסייתם דרוזית – אך הם קטנים משמעותית ממרר.
המהלך, שעליו שקד הודיעה הבוקר בפגישה עם ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות, יספק לעיר החדשה סמכויות רבות יותר. מאחורי ההחלטה עמדו שיקולי הצפיפות ופרנסת התושבים – שדומים לאלו של יישוב עירוני כיוון שפסקו להתבסס על חקלאות. תהליכים כלכליים ופנים-ארגוניים שעברה מרר אפשרו לה לעמוד בתנאים של משרד הפנים. לדברי שקד, ההכרזה על מרר כעיר עשויה להשפיע על תדמית היישוב ועל האטרקטיביות שלו בכל הקשור בפיתוח יישובי בכלל, ובפיתוח תעסוקה ומסחר בפרט.
נואר ג'אנם, בת 24 שעובדת כאחות מוסמכת ומתגוררת במגרר, בירכה על המהלך, אך הסתייגה מהניסיון למתג את היישוב כעיר דרוזית: "מדובר בעיר מעורבת", אמרה. לדבריה, "מרר הוכיחה את עצמה והיא בהחלט ראויה להתקדם ולהיות עיר מרכזית וחשובה בצפון ובישראל".
שקד מכריזה על הפיכתה של מרר לעיר
מאהר הזימה, תושב מרר בן 40 שעומד בראש עמותת "רב קיום" לעידוד רב קיום בין כל הדתות והעדות, אמר כי מדובר ב"החלטה אמיצה", וכי "מרר זאת עיר השלום, מקבלים פה באהבה מכל הדתות, וגם היישובים היהודים שליד מרגישים בבית אצלנו".
הזימה הדגיש אבל כי "ההכרזה לכשעצמה לא מעניינת יותר מדי, אני רוצה לראות תוצאות. אני רוצה לראות פיתוח מקומות תעסוקה, פתרון בעיות תכנון דיור, תביאו תקציבים ומקומות תעסוקה, מבחינתי תשאיר אותי כפר אבל תן לי את הזכויות - אבל אם כבר הכרזתם עלינו כעיר, בואו תראו לכל עם ישראל מה אתם עושים למען העיר הדרוזית הראשונה.
"עיר זה דבר מדהים ויפה, אבל יש פה עדיין בתים ללא חשמל, בואו תנו פתרון. הציפייה שלי מראש העירייה - זה שיקבל את המפתחות והכלים מהממשלה - היא שהוא שיתנהג ויפעל כעיר. ראש עירייה ללא תקציב לא יכול לעשות כלום. בוא תתעשתו ותעשו משהו למען מרר, הכפר השואף לשלום בין כל העדות. דוגמה לחיים משותפים תחת דגל מדינת ישראל. אני קורא לאנשי העסקים להגיע לכאן ולפתוח מקומות תעסוקה בשיתוף פעולה עם העירייה".
עזאם עזאם, ששוחרר ב-2004 מהכלא המצרי בתום שמונה שנות מאסר, ומתגורר במרר, בירך גם הוא על ההכרזה: "זה מסר מעודד לכל שאר היישובים הדרוזיים. השאלה שאני שואל היא האם נסתפק בטייטל 'עיר'? אנחנו רוצים שעם העיר גם הסטנדרט יהיה גבוה, שנהיה עיר כמו כרמיאל והאזור. אני תוהה האם יש לנו את התשתיות, למשל, שנהיה עיר, מבחינת חשמל, ומערכת החינוך של היישוב. חסר לנו תעשייה, תיירות, אחוז אבטלה לא מעודד, יש לנו אזור תעשייה שאין בו תעשייה. אני מצפה שאזור התעשייה יהיה מאויש במעסיקים שיביאו מקומות עבודה גם למרר וגם לסביבה, כמו עילבון, סג'ור, דיר חנא, כלנית, חזון והישובים בסביבה.
עזאם הביע גם תרעומת על מצבן של התשתיות בעיר. "לא ייתכן שמתחת לגג בטון עם כמה עמודים יפתחו שם מקום ויקראו לו גן ילדים. צריך לעבוד לפי סטנדרטים גבוהים, אני רוצה משחקיות כפי שיש בכרמיאל. ההורים לא צריכים להסיע את הילדים לבתי הספר, אפשר לבנות בכל שכונה גן שמותאם לסביבה. אני מאוד שמח שהפכנו לעיר, השאלה היא האם התושבים יחושו בשינוי הזה מכפר לעיר, כרגע אין לנו כלום. כואב לי לספר על הכפר שלי שבמצב כזה, אבל אולי זה הצעד הראשון במסע של קילומטרים. מקווה שעם המעבר לעיר, נוכל לקבל שירותים ממשלתיים טובים וזמינים יותר".
ראש העיר מרר, עו"ד פריד גאנם, מסר: "זאת החלטה מבורכת. אני מודה לכל מי שעסק במלאכה, החל מעובדי המועצה שעשו לילות כימים עד השלמת כל התנאים למהלך הזה, בהמלצת הוועדה הגאוגרפית. מודה לכבוד השרה איילת שקד שהפתיעה אותי היום וחתמה על הצו להפיכת מרר לעיר, מודה לכל מי שלקח חלק. זאת החלטה מקצועית לאחר בחירת כל הנושאים והקריטריונים. אנחנו נשתמש במעמד עיר כמנוף לקידום היישוב וכל תושבי מרר, זו תהיה עיר שראויה לשמה. אנחנו לא נסתפק בהכרזות – אלא גם נעבוד על התכנים, תשתיות, פיתוח כלכלי ותעסוקתי".
ח"כ פטין מולא מהליכוד בירך גם הוא על ההכרזה על מרר כעיר, שלדבריו התאפשרה "בזכות ניהול נכון של תהליכים תכנוניים". הוא הוסיף כי "מרר מהווה דוגמה לכל יישוב או מעוצה אזורית דרוזית נוספת. כך מקדמים את הצפון, כך מקדמים את העדה הדרוזית. עכשיו זה הזמן של הממשלה ליישם את החלטות הממשלה הקודמת להקמת יישוב דרוזי חדש, זו הדרך העיקרית לקדם אפשרויות דיור לזוגות צעירם בני העדה הדרוזית.
"כתושב דרוזי מהגליל וכח"כ מברך את ממשלת ישראל ואת העדה הדרוזית על הצעד האמיץ שהיה היום, נקווה שהממשלה תדע להביא תוכנית חומש לקידום היישובים הדרוזים בהתאם להחלטות הממשלה הקודמת, כולי תקווה שהממשלה הזו וכל הממסד יתנו אוזן קשבת לראשי הרשויות ולכל מי שפועל למען רווחת העדה הדרוזית בישראל", הוסיף מולא.
השייח' מוופאק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל, בירך גם הוא על המהלך. הוא הדגיש בדבריו את הציפייה שההכרזה תבוא לידי ביטוי בתקצוב ובהקמת ועדת תכנון ובנייה עצמאית, "שתוכל להביא לפתרונות הדיור של התושבים". לדבריו, "התושבים משוועים לראות תוצאות בשטח בחינוך, תשתיות, איכות חיים, תרבות ורווחה".
