בישראל נשמו אתמול (שישי) אנחת רווחה בעקבות הפסיקה בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שדחה בפועל את דרישת דרום אפריקה לצו לסיום המלחמה בעזה, והביעו סיפוק מכך שצווי הביניים שכן פורסמו לא כללו דרישות מופרזות מצדה. אולם מנגד, בית הדין דחה גם את דרישת ישראל לדחות על הסף את התביעה שהגישה דרום אפריקה, בטענה ל"רצח עם" נגד הפלסטינים, ובכך נפתח הליך משפטי שצפוי להימשך שנים. אף שבסופו ההערכות הן שהטענה תידחה, החשש בארץ הוא שהמשפט הממושך יפגע בתדמית הישראלית בעולם, ויגביר את הלחץ הבינלאומי והמדיני.
3 צפייה בגלריה
נתניהו. בעברית הוא תקף את בית הדין, באנגלית היה מתון יותר
(צילום: AP/Peter Dejong, חיים גולדברג/פלאש90)
בהחלטתו אתמול, נזכיר, פרסם בית הדין בהאג שישה צווים שישראל נדרשת לפעול על פיהם: הוא הורה לה להימנע מכל פעולה של רצח עם ברצועה, לוודא שצה"ל לא מבצע פעולות שכאלו; לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש על כך; לשמור על ראיות בנוגע לטענות על רצח עם ולמנוע השמדה של ראיות כאלו; ולדווח על יישום הצווים הללו בעוד חודש.
גורמים משפטיים ומדיניים בישראל הביעו כאמור סיפוק מהעובדה שהצווים מתונים למדי, והם לא כוללים את הצווים שבישראל חששו מהם יותר מכל: צו להפסקת המלחמה ודרישה לאפשר לפלסטינים לחזור לבתיהם בצפון הרצועה, וגם לא צו שדורש לאפשר הכנסת פקחים בינלאומיים לרצועה (בהקשר זה בית הדין הסתפק כאמור רק בצו למניעת השמדת ראיות).
לדברי הגורמים, כל הדרישות המוצגות בצווי הביניים הן כאלו שישראל מחויבת להן ממילא, ולדבריהם אין בהן שום ממד אופרטיבי: "בית הדין התייחס לסיוע ההומניטרי – שאנחנו ממילא מכניסים; בית הדין ביקש להימנע מצעדים שיגרמו לרצח עם – אנחנו ממילא נמנעים מרצח עם. אין צו שאוסר עלינו לעשות משהו שאנחנו עושים כיום, והלחימה תימשך כרגיל". בכירים בישראל טוענים כי גם הצו הנוגע לצורך לפעול נגד בכירים ישראלים הקוראים לרצח עם אינו משמעותי מאוד, משום שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה ממילא כי היא בודקת אמירות כאלה.
למרות זאת, עצם העובדה שבית הדין הסכים כאמור לאפשר להמשיך בהליך המשפטי שפתחה דרום אפריקה נגד ישראל נתפס בעולם כמכה עבורה, וגם בארץ מביעים חשש מהשלכותיו. פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה" ומומחה למשפט בינלאומי, הסביר בשיחה עם ynet כי אף שרף ההוכחות הדרוש בשלב המקדמי הנוכחי, עבור צווי הביניים, הוא נמוך מאוד – בית הדין גם קבע שחלק מהטענות של דרום אפריקה לגבי הפרת אמנת הג'נוסייד אינן מופרכות. "לאורך ההחלטה בית הדין הדגיש את הסבל הרב הנגרם בעזה. הוא גם הדגיש את העובדה שיש דחיפות רבה במתן הצווים", מציין פרופ' כהן.
הוא מביע גם דאגה מכך שבית הדין התייחס בתיאור שלו על המצב הקשה ברצועה מאונר"א – סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים, שרק אתמול הודיעה על חשד שכמה מעובדיה לקחו חלק בטבח 7 באוקטובר – וגם מכך שבית הדין לא הכניס לדיון את נושא פעולותיו של חמאס בעת הלחימה. עם זאת, יודגש כי בהחלטתו כן הזכיר בית הדין את הטבח ב-7 באוקטובר, ואף קרא לשחרור החטופים שמוחזקים בשבי חמאס.
בנוגע לצו שמורה על ישראל לדווח על ציות לצווים בתוך חודש, מציין פרופ' כהן כי משמעות הדבר היא שהנושא יישאר על סדר היום: "זה לא משהו 'חד פעמי'. הדרום-אפריקנים למעשה הוזמנו לפנות שוב בעתיד". הוא מציין כי ייתכן ש"המבחן הראשון" עבור ישראל יהיה הצו שמורה על מניעה וענישה על הסתה לרצח עם: "יש הוראה ברורה של בית הדין לפעול בעניין ההסתה. נמתין ונראה מה היועצת המשפטית תעשה בעניין".
הקריאה החריגה בהאג לשחרור החטופים: "זה לא מובן מאליו"
עו"ד ניק קאופמן, שמשמש כסנגור בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (בית דין נפרד שלא קשור לבית הדין הבינלאומי לצדק), מוסיף כי אזכור החטופים בידי השופטים "אינו מובן מאליו בתיק שבו הסוגיה המשפטית הטהורה היא בירור חשד לרצח עם". לדבריו, "הקריאה לשחרר את החטופים באופן מיידי היא חריגה בהחלטה מסוג זה ואף מבורכת. כנראה שארגון החמאס – שמיהר לשבח את בית הדין על ההחלטה – עוד לא השכיל לשים לב לדרישה זו".
השלב הבא שקבע בית הדין בהליך המשפטי יגיע כאמור בעוד חודש, אז תידרש ישראל לדווח אם היא מצייתת לצווים או לא. לבית הדין אין אמנם סמכות לאכוף את הצווים שלו, אבל לעצם ההודעה הישראלית יש חשיבות רבה במישור המדיני והתודעתי. ישראל טרם הצהירה כיצד תפעל, וכעת ינתחו המומחים המשפטיים שלה את הצווים השנים – כשאת ההחלטה הסופית יקבל בסופו של דבר הדרג המדיני.
הקראת הצווים בהאג, על ידי הנשיאה האמריקנית בית הדין
(צילום: רויטרס)
אבל לאור הפסיקה המתונה יחסית, ההערכה היא שלא תהיה הצהרה מצד ישראל על אי-ציות לצווים הללו. עוד לפני פרסום ההחלטה אתמול, בישראל העריכו כי לאחר פרסום הצווים ייפתח הליך של ויכוח פרשני בנוגע למימושם: כך למשל, בית הדין הוציא כאמור צו שמורה על הכנסת סיוע הומניטרי, דבר שכבר עתה מתרחש - והפרשנות הישראלית יכולה להיות שיש גם חובה לבדוק שאין שם אמל"ח ושהסיוע לא מגיע לחמאס.
בדרום אפריקה חגגו, גם חמאס בירך
הדיון בטענה המהותית של דרום אפריקה על רצח עם צפוי להימשך זמן רב למדי, כנראה שנים: בדרך כלל לצד אחד יש שישה חודשים להגיש נייר עמדה בכתב, ואז לצד השני יש חצי שנה להגיב. אחר כך ניתן עוד זמן לתגובה על התגובה. מדובר בתהליך ארוך שיכול להימשך שנים. בנוגע לטענות המהותיות הרף עצמו גבוה יותר, ובהחלטתם הדגישו השופטים כי עצם הוצאת צווי הביניים לא אומר דבר על ההכרעה בלב הסוגיה.
ההערכות הן כאמור שעתיד התביעה עצמה הוא להידחות בסופו של דבר, אבל עצם העובדה שישראל תעמוד לדין על הפרת אמנת הג'נוסייד שהיא עצמה פעלה לנסח בצל השואה ואחרי הקמתה, בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת, נתפסת כאמור בעולם כמכה תדמיתית. במערכת המשפטית בישראל מביעים חשש מ"כתב אישום תדמיתי קשה" כלפי ישראל, ודרום אפריקה עצמה חגגה את ההחלטה של בית הדין כניצחון עבורה.
נלדי פנדור, השרה ליחסים בינלאומיים בממשלת דרום אפריקה, שהגיעה לאולם בהאג, טענה בתום הדיון כי המשמעות האמיתית של הצווים שהוציא בית הדין היא שיש חובה לסיים את המלחמה. בצאתה מהדיון בבית הדין אמרה פלדי כי אם ישראל רוצה לציית לצווים, לא תהיה לה ברירה אלא לנצור את האש: "איך מספקים סיוע ומים בלי הפסקת אש? אם קוראים את הצו, משתמע ממנו שחייבת להתקיים הפסקת אש".
3 צפייה בגלריה
בכירים במפלגת השלטון בדרום אפריקה חוגגים את ההחלטה של בית הדין
(צילום: EPA / ALAISTER RUSSELL)
גם חמאס בירך על ההחלטה, ובכיר ארגון הטרור סאמי אבו זוהרי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס: "החלטת בית הדין בהאג היא התפתחות חשובה שתורמת לבידודו של הכיבוש ולחשיפת פשעיו בעזה. אנו קוראים לאלץ את הכיבוש ליישם את החלטות בית הדין". שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, הגיב בציוץ ברשת X, וקרא בו להעמיד לדין את ההנהגה הישראלית: "הרשויות של המשטר הישראלי המזויף חייבות להיות מובאות לדין מיד בגין ביצוע פשעי מלחמה חסרי תקדים נגד הפלסטינים". גם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ממובילי ההסתה נגד ישראל מאז 7 באוקטובר, מסר כי הוא מברך על הפסיקה.
בעוד שגורמים משפטיים ומדיניים בישראל הביעו סיפוק מההחלטה, במערכת הפוליטית תקפו בחריפות את עצם נכונותו של בית הדין לדון בטענות נגד ישראל. בראש אותם מגנים ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכינה את נכונות בית הדין לדון בטענות "מקוממת", והוסיף: "זה אות קלון שלא יימחה לדורות".
הצהרת נתניהו באנגלית, שבה לא תקף את בית הדין על עצם נכונותו לדון בטענות נגד ישראל
(צילום: עמוד האיקס, Prime Minister of Israel)
הדברים הללו של נתניהו הועברו בהודעה מטעם לשכתו בעברית, ומעניין לציין שביקורת חריפה כזו לא נשמעה בהצהרה מקבילה שפרסם נתניהו באנגלית: בהודעה הזו הוא אמנם מתח ביקורת על ההחלטה, אבל נשמע מתון יותר ולא תקף את בית הדין עצמו. נתניהו לא אמר באנגלית שההחלטה היא "אות קלון", ותקף במקום זאת את עצם ההאשמה כלפי ישראל כ"שערורייתית". לצד זאת הוא גם הדגיש באנגלית את מחויבותה של ישראל לדין הבינלאומי: "אנחנו נמשיך לאפשר סיוע הומניטרי, ולעשות כמה שיותר כדי למנוע פגיעה באזרחים, גם כשחמאס משתמש בהם כמגן אנושי".
פורסם לראשונה: 23:40, 26.01.24
