לפני כמה ימים היינו ב-CVS, מין בית מרקחת מקומי בניו-יורק שסניפיו פזורים בכל העיר. השעה הייתה חמש אחר-הצהריים, ולפתע נכנס למקום גבר שחור, ניגש למדפי החנות והתחיל להעמיס מכל הבא ליד לתוך עגלת קניות גדולה. המוכרים ומנהלת המקום התבוננו בו בהשלמה כשהוא יצא משם עם סחורה בשווי אלף דולר בערך, בלי לעבור בקופות ובלי למצמץ. שקט.
אני, כמובן, לא יכולתי להתאפק, וניסיתי להבין מה ראיתי כרגע. המנהלת, בתסכול גדול, הסבירה לנו שאם הם יעצרו את הגנב הם עלולים לחטוף תביעה. "על מה תביעה?" שאל בהלם בן-זוגי, אבי, קצין משטרה לשעבר, והיא ענתה: "על זה שבכלל נגענו בו". אבי המשיך: "ואם אני אקח דברים ואצא?". התשובה לכך הייתה פשוטה. "אותך יעצרו, כי אתה לבן", הסבירה המנהלת, אישה שחורה בעצמה. "אבל אותו התביעה כאן תשחרר מייד". המשטרה חסרת אונים, היא אמרה, ומה שהתרחש לנגד עינינו קורה על בסיס יומי. "בארץ", אמרתי לבן-זוגי, "היו מתנפלים עליו וגומרים אותו". אני לא מצליחה להבין איך התושבים בניו-יורק מצביעים לדמוקרטים ה"נאורים", אם זו התוצאה. אולי בשם רגשי האשמה העתיקים? פשוט הזוי. עבריין הוא עבריין, בלי קשר לצבע עורו או מוצאו.
אבל השבוע התרחש דבר דומה אצלנו בכנסת. עופר כסיף הוא חבר כנסת ששונא את המדינה שלנו, שרוצה ברעתה, שמצדד באויבינו וחי ממשכורת שמגיעה מכספי המיסים שלנו – ועדיין כל המפלגות ההגונות, הפטריוטיות והציוניות, שמחזיקות ביחד ביותר מ-90 מנדטים, לא הצליחו לגבש את הרוב הזה הדרוש כדי להדיח אותו.
ישנם מקרים כל כך מובהקים, כל כך ברורים וחד-משמעיים, שפוזת יפי הנפש הנאורים פשוט לא אמורה לתפוס לגביהם. תעיפו אותו כבר, לכל הרוחות
כסיף השווה את כיתות הכוננות לנאצים, האשים את ישראל בכך שרצתה את טבח 7 באוקטובר, בירך את עיריית לייז' הבלגית על החלטתה להחרים את ישראל – וזה רק על קצה המזלג. אני לא מסוגלת להבין בשם איזה עיקרון הוא לא הורחק מהכנסת לצמיתות – חופש הדיבור? חופש העיסוק? כיצד ניתן להכשיר שרץ שכזה ולא לתמוך בהדחתו?
כמו במקרה בניו-יורק, שבו ברור שצריך לכלוא את השודד, כך גם במקרה של כסיף – האיש שונא ישראל, מפגין את שנאתו מתחת לכל עץ רענן, ובמקום לסתום לו את הפה ולהפסיק לממן אותו, יש ח"כים שמוצאים לנכון לא להגיע להצבעה ולטרפד את הרוב הדרוש.
ישנם מקרים כל כך מובהקים, כל כך ברורים וחד-משמעיים, שפוזת יפי הנפש הנאורים פשוט לא אמורה לתפוס לגביהם. תעיפו אותו כבר, לכל הרוחות.
פורסם לראשונה: 09:01, 21.02.24
